סוף לסאגה: בג''ץ הותיר על כנה את בחירת הרב אברהם דרעי לרב העיר באר שבע

בית המשפט העליון דחה היום, שני, את העתירה שביקשה לבטל את תוצאות הבחירות לרב העיר באר שבע, שבהן נבחר הרב אברהם דרעי. בעקבות ההחלטה, תוצאות הבחירות נותרו בתוקף והרב דרעי ימשיך לכהן כרב העיר.
את העתירה הגיש הרב יורם כהן, רבה של שכונת רמות, שהתמודד מול הרב דרעי והפסיד לו בפער של קול אחד בלבד. בעתירה נטען כי בהליך הבחירות נפלו פגמים מהותיים, שחלקם נגעו להרכב הגוף הבוחר, לניגודי עניינים ולהתנהלות ביום ההצבעה.

לפי הודעת המשרד לשירותי דת, בג״ץ דחה את העתירה לאחר שבחן את טענות הצדדים ואת הליך הבחירה. במשרד רואים בהחלטה אישור לתקינות עבודתם של ועדת הבחירות והמשרד.
בכך מגיעה לסיומה הסאגה המשפטית המרכזית שליוותה את בחירת רב העיר, כמעט שמונה חודשים לאחר שבג״ץ הקפיא לראשונה את הבחירות ברגע האחרון ושבעה חודשים לאחר ההצבעה הדרמטית.

הבחירות שכבר נעצרו פעם אחת בבג״ץ

המאבק המשפטי סביב רבנות באר שבע לא החל לאחר ההצבעה. כבר בינואר 2026, ימים לפני המועד המקורי של הבחירות, פרצה מחלוקת קשה סביב הרכב האסיפה הבוחרת.
הסערה עסקה בין היתר בפסילתם של יו״ר המועצה הדתית עופר כרדי, בשל קרבה משפחתית לרב יורם כהן, ושל ד"ר רות פרנקל, בשל חברותה במועצה הדתית. פרנקל התפטרה מהמועצה הדתית כדי לאפשר את השתתפותה בגוף הבוחר, ובהמשך עתרו היא ומועצת עיריית באר שבע לבג״ץ.
ב-15 בינואר הוציא בית המשפט צו ארעי שהקפיא את הבחירות, שתוכננו להתקיים שלושה ימים לאחר מכן. כפי שפורסם בחדשות באר שבע והנגב, העתירה עסקה בהחלטה שלא לאפשר לפרנקל להשתתף בהצבעה ובשאלות רחבות יותר הנוגעות לכשירות חברי הגוף הבוחר.
ההליך הסתיים לבסוף בהסכמה שאפשרה לקבוע מועד חדש לבחירות.

ההכרעה הדרמטית: 26 מול 25

הבחירות התקיימו לבסוף ב-8 בפברואר 2026, לאחר חודשים של מאבק פוליטי, דתי ומשפטי. הרב אברהם דרעי, בנו של רב העיר המנוח הרב יהודה דרעי ואחיינו של יו"ר ש״ס אריה דרעי, התמודד מול הרב יורם כהן, שזכה לתמיכתו של ראש העיר רוביק דנילוביץ׳, ומול מועמדים נוספים.
תוצאות ההצבעה היו צמודות במיוחד: הרב אברהם דרעי קיבל 26 קולות, הרב יורם כהן קיבל 25 קולות, הרב גד רווח קיבל שני קולות ומעטפה אחת נמצאה ריקה.
המשמעות הייתה ברורה: קול אחד בלבד הכריע מי יעמוד בראש הרבנות העירונית של באר שבע. כל טענה הנוגעת לכשירותו או להצבעתו של חבר אחד באסיפה הבוחרת הייתה עשויה, לפחות מבחינה חשבונית, לשנות את התוצאה.
בסיקור יום הבחירות בחדשות באר שבע והנגב תואר המאבק כעימות רחב יותר בין הנהגת העיר, שביקשה לקדם מועמד מקומי המכיר את הקהילות בבאר שבע, לבין ש״ס ומוקדי הכוח הארציים שתמכו בהמשכיות דרכו של הרב יהודה דרעי.

הטענות שהגיעו לבג״ץ

זמן קצר לאחר ההצבעה החל הרב יורם כהן להעביר השגות לגורמי המדינה ולוועדת הבחירות. לטענתו, הוא ניסה למצות תחילה את ההליכים מול המשרד לשירותי דת, הפרקליטות והגורמים המשפטיים, אך לא קיבל מענה מלא לטענותיו.
בסוף מרץ הוגשה העתירה לבג״ץ, ובה התבקש בית המשפט לבטל את ההצבעה ולקיים בחירות חדשות. בעתירה, שסוקרה בהרחבה באתר, נטען בין היתר כי חלק מחברי האסיפה הבוחרת היו בעלי זיקות פוליטיות או אישיות, וכי מספר נציגים לא עמדו לכאורה בתנאי הכשירות שנקבעו בתקנות.
אחת הטענות המרכזיות נגעה לחברי מועצת העיר שמעון אוחיון ומלאכי בוטבול, המשמשים גם כמשגיחי כשרות. העותר טען כי קיימת בעייתיות בכך שמשגיחי כשרות ישתתפו בבחירת רב העיר, שיהיה בעל סמכות מקצועית בתחום הכשרות.
טענה נוספת עסקה בנציג הציבור רפאל צרפתי. בעתירה נטען כי מרכז חייו אינו בבאר שבע, ולכן הוא לא היה רשאי לשמש נציג ציבור בעיר. עוד הועלו טענות הנוגעות לכשירותם של נציגי ציבור נוספים, למידע שנמסר לחברי מועצת העיר ולזיקות שלא הוצגו, לטענת העותר, באופן מלא.
הרב כהן העלה גם טענות להשפעה פסולה מצד גורמים רבניים ופוליטיים, ובהן מפגש שנערך סמוך לבחירות בהשתתפות הרב יצחק יוסף וחלק מחברי הגוף הבוחר. טענות נוספות נגעו למינוי הרב יצחק לוי כחבר בוועדת הבחירות, לקושי במינוי משקיף מטעם הרב כהן, להיעדרותה של אחת מחברות הוועדה ולעיכוב בפתיחת הקלפי ביום הבחירות.

המדינה: הטענות הועלו באיחור ואינן מצדיקות ביטול

ההליך המשפטי נמשך חודשים. המדינה ביקשה מספר ארכות לצורך הגשת תגובתה, עד שבסוף יוני הבהיר השופט יחיאל כשר כי התשובה חייבת להימסר עד 8 ביולי וכי לא תינתן ארכה נוספת, למעט בנסיבות חריגות. על החלטת בג״ץ והדדליין שנקבע למדינה
בתגובה המקדמית שהוגשה לבית המשפט ביקשו השר לשירותי דת וועדת הבחירות לדחות את העתירה על הסף ולגופה. המדינה טענה כי חלק ניכר מהטענות הועלה רק לאחר פרסום התוצאות, אף שניתן היה להעלותן קודם לכן.
ביחס למשגיחי הכשרות נטען כי הם אינם מועסקים על ידי המועצה הדתית, אלא על ידי בתי העסק שעליהם הם משגיחים. המדינה הודתה כי ניתן היה לערוך מראש הסדר ניגוד עניינים מתאים, ואף מסרה כי בעקבות המקרה עודכנו טופסי ההצהרה של חברי האסיפות הבוחרות, אך טענה שאין בכך עילה לביטול הבחירות.
בנוגע לרפאל צרפתי טענה המדינה כי כתובתו הרשמית במרשם האוכלוסין היא בבאר שבע וכי הוא הציג מסמכים התומכים בטענה שמרכז חייו בעיר. גם הטענות נגד כשירותם של נציגי הציבור האחרים נדחו על ידי המדינה.
ביחס למפגשים עם רבנים ואישי ציבור נטען כי תמיכה במועמד אינה אסורה כשלעצמה, מאחר שהליך בחירת רב עיר הוא גם הליך בעל אופי ציבורי. המדינה ציינה כי בדיעבד היה ראוי שחברי האסיפה יימנעו מקבלת ספר הלכה שחולק באחד המפגשים, כדי למנוע מראית עין, אך טענה כי לא היה בכך חשש ממשי לפגיעה בטוהר הבחירות.
בנוגע לעיכוב בפתיחת הקלפי נטען כי הוא נגרם בשל איחור בהגעת חברי ועדת הבחירות, וכי כל חברי האסיפה שביקשו להצביע הצליחו לממש את זכותם. לכתבה המלאה על תגובת המדינה לעתירה

בג״ץ דחה את העתירה והבחירה נותרה בתוקף

לאחר שמיעת טענות הצדדים החליט בית המשפט לדחות את העתירה. המשמעות המעשית היא שבחירת הרב אברהם דרעי נותרת על כנה ולא יתקיים הליך בחירות חדש.
במשרד לשירותי דת קיבלו בסיפוק את ההחלטה. מנכ״ל המשרד, יהודה אבידן, מסר: "עבודת ועדת הבחירות נעשתה לכל אורך הדרך כדין, באחריות ובמקצועיות. בג״ץ בחן את הטענות שהועלו בעתירה וקבע כי לא נפל דופי בעבודת המשרד וכי הבחירה נערכה כדין".
אבידן הוסיף: "אנו מכבדים את החלטת בית המשפט וגאים בכך שהליך הבחירות התקיים באופן תקין, מקצועי ובהתאם להוראות הדין. כעת ניתן להמשיך קדימה לטובת תושבי באר שבע ולמען חיזוק שירותי הדת בעיר".
חשוב להדגיש כי האמירה שלפיה לא נפל דופי בעבודת המשרד היא פרשנותו של המשרד לשירותי דת לפסק הדין. מלוא היקפה המשפטי של ההכרעה, לרבות הנימוקים לדחיית העתירה והאם ניתנו קביעות פרטניות ביחס לכל אחת מהטענות, ייבחן בהתאם לנוסח פסק הדין המלא.