דרעי ניצח בפער קול אחד בבחירות: כך הוכרע קרב רב העיר באר שבע

בתום יום בחירות מתוח, עם דחייה בפתיחת הקלפיות וקרב פוליטי-דתי שנמשך חודשים, הרב אברהם דרעי גבר על הרב יורם הכהן 26 מול 25. הרב גד רווח קיבל 2 קולות בלבד
שיתוף בווטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר שיתוף באימייל הדפסת כתבה
אריה דרעי, רוביק דנילוביץ׳ והזוכה הרב אברהם דרעי

הרב אברהם דרעי ניצח בבחירות לרב העיר באר שבע בפער קול אחד בלבד: 26 מול 25 לרב יורם הכהן ו-3 לרב גד רווח. כך התנהל יום הבחירות ומה המשמעות הפוליטית.

ביום בחירות מתוח במיוחד, אחרי חודשים של מאבקי כוח, דחיות, עתירות וטענות הדדיות, הוכרעה היום הבחירה לרב העיר באר שבע על חודו של קול. 
הרב אברהם דרעי ניצח בבחירות וקיבל 26 קולות, לעומת 25 קולות לרב יורם הכהן. הרב גד רווח קיבל 2 קולות. 
בסך הכול הצביעו 54 חברי הגוף הבוחר, וכל הקולות נספרו באופן שסגר את התמונה: הכרעה צמודה, כמעט חסרת תקדים בעוצמתה.

ועדת הבחירות דחתה הבוקר את פתיחת הקלפיות מהשעה 10:00 לשעה 11:45, מהלך שהוסיף עוד שכבת לחץ ליום שגם כך התנהל תחת רגישות גבוהה. 
לאורך השבועות האחרונים התנהלה מערכת בחירות טעונה, שכללה מחלוקות סביב הרכב הגוף הבוחר, פסילות, ופנייה לערכאות משפטיות - כולל סוגיית רותי פרנקל שהגיעה עד בג״ץ והסתיימה בפשרה מוסכמת.

הקרב המרכזי התנהל בין שני מועמדים שנתפסו מלכתחילה כמובילים, כשאל המערכה נכנס גם מועמד שלישי שניסה לשנות את התמונה ברגעי ההכרעה.

הרב אברהם דרעי, בנו של רב העיר לשעבר הרב יהודה דרעי זצ״ל, הגיע עם רוח גבית חזקה מצמרת רבני ש״ס ומהמערכה הפוליטית שהובלה סביבו. עבור תומכיו, מדובר בהמשך טבעי של מורשת, תפיסה שמקובלת במגזר החרדי כאשר בן ממשיך דרך אביו.

מולו עמד הרב יורם הכהן, שקיבל את תמיכתו של ראש העיר רוביק דנילוביץ׳, ובנה את כוחו גם על הטענה הציבורית שחזרה שוב ושוב בקרב תושבים: 
רב עיר צריך להכיר את העיר, את מרקם הקהילות שלה ואת הצרכים המוניציפליים-קהילתיים בשטח, ולא להיות מינוי שנולד בעיקר בחדרי העסקנות.

הרב גד רווח, רבה של מצפה רמון ושל קהילת ״משכן שמעון״ ותושב באר שבע, נכנס למרוץ עם גיבוי פוליטי מקומי של פעילים ונבחרי ציבור - בהם סגן ראש העיר שמעון טובול, שמעון אוחיון וגדי דהן, וגם חבר המועצה אמנון כהן שנפסל קודם לכן מהליך הבחירה. בסופו של יום, רווח קיבל 3 קולות בלבד, ולא הצליח להפוך ללשון מאזניים.

מלבד שלושת המועמדים המרכזיים, התמודדו גם הרב עופר עקיבא, הרב עוזיאל משה ברקוביץ׳, וכן הרב אלדד יונה והרב מנחם כהן - שהסירו את מועמדותם ברגע האחרון. 
בפועל, מאחר שכל 54 הקולות התחלקו בין דרעי, הכהן ורווח, יתר המועמדים לא קיבלו אף קול, נתון שממחיש עד כמה המערכה האמיתית התנהלה בין שני מחנות ברורים, עם ניסיון מוגבל לייצר אלטרנטיבה שלישית.

לא רק רב עיר - מאבק כוח בין שחקנים גדולים

למרות שמדובר בהליך דתי-מוניציפלי, בבאר שבע הבחירות האלה הפכו מזמן לסמל של מאבק רחב יותר: מצד אחד העירייה והנהגת העיר שביקשה להוביל בחירה שנראית "מקומית" יותר, ומצד שני ש״ס ומוקדי הכוח הארציים שביקשו להבטיח שליטה והמשכיות. ההכרעה בפער קול אחד לא מציירת תמונת ניצחון מוחלטת, אלא גוף בוחר חצוי כמעט שווה בשווה - כזה שמעיד על עיר שמצד אחד מושכת לכיוון מקומי ועצמאי יותר, ומצד שני עדיין נמצאת עמוק בתוך משחקי הכוחות הארציים.

השלב הבא צפוי להיות פרוצדורלי - השלמת האישורים וההודעות הרשמיות - אבל המסר כבר ברור: בבאר שבע אין יותר רב עיר שמוכתר בלי קרב. הקרב הזה הסתיים בניצחון של הרב אברהם דרעי, אך בפער כל כך זעום, שכל צעד של הרב הנבחר מול הציבור ייבחן מעכשיו בזכוכית מגדלת.

 

מאבק כוחות שהתחיל הרבה לפני יום הבחירות

מאחורי הקלעים, זו לא היתה רק תחרות רבנית. הבחירות הללו נתפסו בבאר שבע כמאבק סמוי בין שני מוקדי כוח: מצד אחד, ראש העיר רוביק דנילוביץ׳ שמבקש להכריע את זהות הרב מתוך תפיסת הנהגה מקומית ושיקולים עירוניים. 
מצד שני, ש״ס - שמבחינתה תפקיד רב העיר בבירת הנגב הוא גם יעד אסטרטגי, עם משקל רב בתוך המערכת הדתית והממסדית.

במהלך השבועות האחרונים עלו שוב ושוב טענות על משחקי כוח סביב הגוף הבוחר, כולל דיונים משפטיים סביב זהות מצביעים, וכן מקרה שהגיע לבג״ץ ובסיומו הושגה פשרה בנוגע לאחת המצביעות. 
בתוך המתח הזה, המחנות ניסו עד הרגע האחרון לקרוא נכון מי “מתנדנד” - ואיפה אפשר להפוך קול.

 

 

בתוך העיר, ובמיוחד ברשתות המקומיות, עלתה בתקופת הבחירות דרישה חוזרת לבחור רב עיר שמזוהה עם באר שבע, מכיר את צרכיה והמורכבויות שלה, ולא מינוי שנתפס כהצנחה מבחוץ - גדול ומקושר ככל שיהיה. 
הדרישה הזאת לא תמיד נאמרה נגד מועמד כזה או אחר, אלא כאמירה עקרונית: רב העיר הוא קודם כל כתובת לתושבים, לא רק שם שמצליח לשרוד מסדרונות.

מנקודת המבט הזו, הניצחון של הרב אברהם דרעי מתפרש גם כהכרעה פוליטית ולא מקומית

דנילוביץ׳ מול דרעי

בבאר שבע פירשו את היום הזה כעוד פרק במתח מתמשך בין הנהגה עירונית שמבקשת להוביל סדר יום עצמאי, לבין ממשלה ומרכזי כוח פוליטיים שמכתיבים לעיתים את הקצב מלמעלה. 
בתוך התמונה הזו, גם החלטות תקועות ותהליכים לא ממומשים בשטח כדוגמת סיפוח נאות חובב הפכו לדוגמה קבועה לכך שבעולם הפוליטי - הכרזות לחוד ומציאות לחוד.
לכן, גם התוצאה כאן נתפסת לא רק כבחירת רב, אלא כאיתות: מי באמת מחזיק את ההגה בבאר שבע.