המדינה מגיבה לבג''ץ: אין עילה לבטל את בחירת רב העיר באר שבע

המאבק המשפטי סביב בחירת רב העיר באר שבע נמשך: בתגובה מקדמית שהוגשה לבג״ץ מטעם השר לשירותי דת והוועדה לבחירת רב העיר, מבקשת המדינה לדחות את עתירתו של הרב יורם כהן, שטען לפגמים בהליך הבחירות שבו נבחר הרב אברהם דרעי לתפקיד רב העיר באר שבע.

כזכור, הבחירות לרב העיר באר שבע התקיימו ב-8 בפברואר 2026, ובסיומן נבחר הרב אברהם דרעי על חודו של קול. לפי הודעת המשרד לשירותי דת, הרב דרעי קיבל 26 קולות, הרב יורם כהן קיבל 25 קולות, הרב גד רווח קיבל 2 קולות ומעטפה אחת נמצאה ריקה. בעקבות התוצאה הצמודה, הגיש הרב כהן עתירה לבג״ץ וביקש לבטל את הליך הבחירות או את ההצבעה עצמה, בטענה לפגמים מהותיים שנפלו לכאורה בהליך.

כעת, בתגובה שהוגשה לבית המשפט, טוענים המשיבים כי דין העתירה להידחות גם על הסף וגם לגופה. לטענתם, העותר העלה את רוב טענותיו רק לאחר שהתבררו תוצאות הבחירות, אף שמדובר בטענות שניתן היה להעלות עוד קודם לכן.

המדינה: אם היו פגמים מהותיים, היה צריך לטעון להם לפני הבחירות

בלב תגובת המדינה עומדת טענת השיהוי. המשיבים טוענים כי הרב כהן בחר להעלות טענות הנוגעות להרכב האסיפה הבוחרת, לניגודי עניינים ולזהות חלק מהנציגים רק לאחר שהתברר כי לא נבחר לתפקיד.

בתגובה נכתב כי אם אכן מדובר היה בפגמים ש״ירדו לשורשו של עניין״, היה על העותר להעלות אותם בזמן אמת ולא לשמור אותם לאחרי פרסום התוצאות. לפי עמדת המשיבים, עצם העובדה שהטענות הועלו רק בדיעבד מחזקת את הדרישה לדחות את העתירה על הסף.

עוד נטען כי העתירה לוקה בפגם נוסף, מאחר שלא צורפו אליה כל הגורמים שעלולים להיפגע מההכרעה, בהם חברי האסיפה הבוחרת שהועלו נגדם טענות ביחס לכשירותם או לזיקתם.

הטענה המרכזית: לא כל פגם מוביל לביטול בחירות

המשיבים מדגישים כי גם אם נמצאו ליקויים מסוימים בהליך, אין בכך בהכרח כדי להביא לביטול בחירות לרב עיר, צעד שאותו הם מגדירים כחריג וקיצוני.

בתגובה נטען כי הליך הרכבת האסיפה הבוחרת נעשה בליווי הלשכה המשפטית של המשרד לשירותי דת, וכי השאלונים וקורות החיים של נציגי הציבור נבחנו בין היתר ביחס לשאלות של כשירות וניגודי עניינים.

לפי המדינה, העותר מבקש לבסס את הסעד החריג של ביטול הבחירות באמצעות צבר טענות שונות, אך בחינה פרטנית של כל אחת מהן אינה מלמדת על פגם מהותי שמצדיק את ביטול ההליך כולו.

חברי מועצה שמשמשים משגיחי כשרות

אחת הטענות בעתירה נגעה לחברי מועצת העיר מלאכי בוטבול ושמעון אוחיון, שלפי הנטען עובדים כמשגיחי כשרות בבאר שבע ולכן היו מצויים בניגוד עניינים בעת ההצבעה.

בתגובה המקדמית המדינה אינה מתעלמת מהקושי, אך טוענת כי אין בו כדי להביא לביטול הבחירות. לפי עמדתה, משגיחי כשרות אינם עובדי המועצה הדתית אלא מועסקים על ידי בתי העסק עצמם, כאשר המועצה הדתית מעניקה הנחיות ופיקוח הלכתי בלבד.

עוד נכתב כי אילו הגורמים הרלוונטיים היו מודעים לכך בזמן אמת, ניתן היה לערוך הסדר ניגוד עניינים מתאים. עם זאת, לפי המדינה, מאחר שמדובר בחברי מועצה שנבחרו על ידי הציבור ומכהנים באסיפה הבוחרת מכוח תפקידם, אין מדובר בפגם המצדיק את ביטול תוצאות הבחירות.

המדינה אף מציינת כי בעקבות המקרה עודכנו התצהירים שממלאים חברי האסיפה הבוחרת, כך שיכללו התייחסות מפורשת לזיקה למערך הכשרות או הנישואין של המועצה הדתית.

הטענות נגד נציגי הציבור

בעתירה נטען גם כי חלק מנציגי הציבור באסיפה הבוחרת לא עמדו בתנאים שנקבעו בתקנות, ובהם השתייכות לתחומי הרוח, החינוך, האקדמיה, המינהל או פעילות דתית וחברתית.

בתגובה מפרטת המדינה את רשימת נציגי הציבור ואת הרקע של כל אחד מהם, וטוענת כי כולם עומדים בתנאים הקבועים בתקנות. בין היתר מצוינים נציגים מתחומי הרפואה, החינוך, האקדמיה, הפעילות החברתית, ניהול עמותות, פעילות קהילתית, בתי כנסת, התנדבות ועשייה ציבורית.

המשיבים טוענים כי גם טענות אלה הועלו באיחור ניכר, אף שזהות חברי האסיפה הבוחרת פורסמה עוד לפני מועד הבחירות.

סוגיית רפאל צרפתי

אחת הטענות הנוספות נגעה לנציג הציבור רפאל צרפתי, שלגביו נטען כי מרכז חייו אינו בבאר שבע.

המדינה משיבה כי הטענה נבדקה כבר קודם לכן, וכי לפי מרשם האוכלוסין כתובתו הרשמית של צרפתי היא בבאר שבע. בנוסף, לפי התגובה, נערכה בחינה נוספת לאחר הגשת העתירה, ובמסגרתה שב צרפתי וטען כי הוא מתגורר בעיר ואף צירף מסמכים לתמיכה בדבריו. על בסיס זה טוענים המשיבים כי לא נמצא פסול במינויו.

טענות להשפעה פסולה

העתירה כללה גם טענות להשפעה פסולה על חברי האסיפה הבוחרת מצד גורמים רבניים, ובהם הרב יצחק יוסף והרב יגאל כהן.

בתגובה נכתב כי הרב יצחק יוסף אינו מכהן כיום כרב הראשי לישראל ואינו נושא בתפקיד ציבורי רשמי בהקשר זה. המדינה טוענת כי הבעת עמדה של רב או איש ציבור ביחס למועמד כזה או אחר אינה פסולה כשלעצמה, שכן הליך בחירת רב עיר נושא גם אופי ציבורי ופוליטי.

לגבי חלוקת ספר הלכה באירוע שבו נכחו חלק מחברי האסיפה הבוחרת, המדינה מציינת כי בדיעבד היה ראוי שחברי האסיפה יימנעו מקבלת הספר, כדי למנוע מראית עין. עם זאת, המשיבים טוענים כי אין מדובר בחפץ יקר ערך וכי לא נמצא חשש ממשי לפגיעה בטוהר הבחירות המצדיק את ביטולן.

ועדת הבחירות והטענות הפרוצדורליות

המדינה מתייחסת גם לטענות הנוגעות לעבודת ועדת הבחירות, ובהן היעדרותה של אחת מחברות הוועדה ביום הבחירות ושינוי שעת פתיחת הקלפי.

לפי התגובה, גם בהיעדרותה של חברת הוועדה יונית גיספן התקיים המניין החוקי הדרוש, משום שבישיבה נכחו ארבעה חברי ועדה ובהם יו״ר הוועדה. לגבי שינוי שעת פתיחת הקלפי, נטען כי מדובר בעיכוב שנבע מאיחור בהגעת חלק מחברי הוועדה, וכי כל חברי האסיפה הבוחרת שביקשו להצביע מימשו בפועל את זכותם.

המדינה מבקשת לדחות את העתירה ולחייב בהוצאות

בסיכום תגובתה מבקשת המדינה מבג״ץ לדחות את העתירה על הסף ולגופה, תוך חיוב העותר בהוצאות משפט.

לפי עמדת המשיבים, לא נפל בהליך הבחירות פגם מהותי המצדיק את ביטול הבחירות, ובוודאי שלא פגם המצדיק התערבות חריגה לאחר שכבר נבחר רב עיר והחל לכהן בתפקידו.

התגובה המקדמית אינה סוף ההליך. כעת יידרש בג״ץ להחליט האם לדחות את העתירה, לבקש תגובות נוספות או לקיים דיון בעתירה. עד להחלטת בית המשפט, בחירתו של הרב אברהם דרעי לרב העיר באר שבע נותרת בתוקף.