בג''ץ מאבד סבלנות בפרשת רב העיר באר שבע: המדינה חייבת להשיב עד 8 ביולי

המאבק המשפטי סביב בחירת רב העיר באר שבע נכנס לשלב משמעותי במיוחד. בהחלטה חדשה של בג״ץ קבע השופט יחיאל כשר כי המדינה והגורמים המעורבים בהליך הבחירה יידרשו להגיש את תשובתם לעתירת הרב יורם כהן עד 8 ביולי 2026. אלא שהמשפט הבולט בהחלטה אינו רק הדדליין שנקבע, אלא העובדה שבית המשפט הזכיר כי כבר בבקשת הארכה הקודמת הוא ״מצא טעם בטיעוני העותר״.
המשפט הזה מעניק להחלטה משקל ציבורי נוסף. בג״ץ אינו קובע בשלב זה כי הבחירות פסולות, ואינו מקבל את העתירה, אך הוא כן מאותת כי טענות הרב יורם כהן אינן נדחות על הסף. כאשר בית המשפט כותב כי מצא טעם בטיעוני העותר, ולאחר מכן מוסיף כי הציפייה שלא תתבקש ארכה נוספת “נכזבה”, המסר למדינה ולגורמים המעורבים ברור: הגיע הזמן להשיב לגופו של עניין.

ההחלטה ניתנה לאחר שהמדינה והגורמים המעורבים ביקשו ארכה נוספת כדי להגיש את עמדתם לבית המשפט. השופט יחיאל כשר הסכים לתת להם עוד זמן, אבל בניסוח חד וברור הבהיר כי זו הארכה האחרונה. בהחלטה נכתב כי כבר בעבר ניתנה ארכה מתוך ציפייה שלא תתבקש דחייה נוספת, אך הציפייה הזו “נכזבה”.

במילים פשוטות, בג״ץ אומר למדינה: קיבלתם עוד זמן, אבל עכשיו תענו. עד 8 ביולי חייבת להיות תשובה מסודרת לבית המשפט. דחייה נוספת לא תינתן, אלא אם יוצגו נסיבות יוצאות דופן.

ברקע עומדת אחת הפרשות הציבוריות הרגישות ביותר בבאר שבע בשנים האחרונות. הרב אברהם דרעי נבחר לתפקיד רב העיר לאחר הצבעה צמודה במיוחד, שבה קיבל 26 קולות מול 25 קולות שקיבל הרב יורם כהן. בנוסף נרשמה מעטפה ריקה אחת. כאשר בחירה מוכרעת בפער של קול אחד בלבד, כל טענה על פגם בהליך מקבלת משקל משמעותי.

הרב יורם כהן, באמצעות עו״ד אילן בומבך, מבקש מבג״ץ לבחון את תקינות הבחירות. בעתירה נטען כי לא מדובר רק בתוצאה צמודה, אלא בשורת פגמים שלטענתו ליוו את ההליך עוד משלב הרכבת הגוף שבחר את רב העיר.

הטענה המרכזית בעתירה היא שחלק מחברי הגוף הבוחר היו, לטענת העותר, בעלי זיקות פוליטיות או אישיות לגורמים הקשורים למחנה שתמך ברב אברהם דרעי. בעתירה נטען כי חלק מנציגי הציבור היו קשורים בעבר למפלגת ש״ס, לאישים המזוהים איתה או לגורמים המקורבים למשפחת דרעי.

בין הדוגמאות שמובאות בעתירה נטען כי אחד מנציגי הציבור כיהן בעבר בתפקידים מטעם ש״ס, אחר מונה בעבר לתפקיד ציבורי בתקופת שר הפנים לשעבר אריה דרעי, נציג נוסף פרסם בעבר תכנים פוליטיים המזוהים עם ש״ס, ולגבי נציגים נוספים נטען לקשרים אישיים או קהילתיים עם גורמים המזוהים עם המחנה שתמך ברב דרעי. חשוב להדגיש: אלו טענות של העותר, והן עדיין לא הוכרעו על ידי בית המשפט.

טענה נוספת שמופיעה בעתירה עוסקת בדרך שבה אושרו נציגי הציבור לגוף הבוחר. לפי הטענות, חברי מועצת העיר התבקשו לאשר את הנציגים, אך חלק מהמידע שנדרש כדי לבחון את התאמתם לא היה גלוי או לא הועבר באופן מלא בזמן. בין היתר נטען כי קורות חיים של חלק מהנציגים לא צורפו מלכתחילה, וכי חלקים מהשאלונים שהוגשו על ידי מועמדים הושחרו, כולל התייחסות לשיוך הדתי שלהם.

לטענת העותר, הדבר פגע ביכולת של חברי מועצת העיר להבין מי הם האנשים שאמורים לבחור את רב העיר, האם הם מייצגים את כלל הקהילות בבאר שבע, והאם קיימות אצלם זיקות שיכולות להשפיע על ההצבעה.

אחד הטיעונים הרגישים בעתירה נוגע לשאלה של ״כללים שווים״. במהלך ההליך נפסלה הצבעתה של ד״ר רות פרנקל, שהייתה אמורה להיות חלק מהגוף הבוחר, לאחר שנקבע כי היא מנועה מלהצביע בשל קשר למועצה הדתית וזיקות פוליטיות. בעתירה נטען כי אם קשרים כאלה מצדיקים פסילה של נציגה אחת, יש לבחון באותה רמת הקפדה גם טענות דומות לגבי נציגים אחרים.

הרב כהן טוען כי לא ייתכן שהמדינה תפעיל מבחן מחמיר כלפי נציג אחד, אך תאפשר לאחרים להשתתף בהצבעה למרות טענות לזיקות פוליטיות או אישיות. מבחינתו, כאשר הבחירות הוכרעו בקול אחד בלבד, השאלה הזו יכולה להיות מכרעת.

בעתירה נטען גם כי הליך בחירת רב העיר התקדם בתקופה רגישה במשרד לשירותי דת, לאחר התפטרות השר מיכאל מלכיאלי ומינוי זמני של יריב לוין כממלא מקום השר. לפי הטענה, כאשר מדובר במינוי רב עיר לשנים ארוכות, היה מקום לנהוג בזהירות רבה יותר ולא לקדם הליך משמעותי כל כך בזמן שבו אין שר קבוע שמוביל את המשרד.

טענה נוספת שהעלה הרב כהן נוגעת למעורבות של גורמים רבניים ופוליטיים סביב הבחירות. בעתירה נטען כי הייתה פעילות מאורגנת לטובת מועמדותו של הרב דרעי, וכי חלק מהמעורבות הזו חרג, לטענת העותר, מתמיכה רגילה במועמד. גם כאן, מדובר בטענות שיצטרכו להיבחן מול תשובת המדינה והגורמים המעורבים.

מנגד, הרב אברהם דרעי הוכרז כמנצח על פי תוצאות הבחירות, והוא נבחר בהליך שהתקיים לפי החלטת ועדת הבחירות. בשלב הזה אין קביעה של בג״ץ כי הבחירה לא תקינה, ואין החלטה על ביטול התוצאות. כל השאלות הללו עדיין פתוחות.

זו בדיוק הסיבה שההחלטה האחרונה של בג״ץ חשובה. בית המשפט לא נכנס עדיין לעומק הטענות, אבל הוא דורש מהמדינה ומהגורמים שהיו מעורבים בהליך להפסיק לדחות ולהניח תשובה ברורה על השולחן.

לאחר שתוגש התשובה עד 8 ביולי, בג״ץ יוכל להחליט לאן הולכת הפרשה: האם לקבוע דיון מעמיק בעתירה, האם לבקש השלמות נוספות, האם לדחות את הטענות, או האם להתערב בצורה כלשהי בהליך הבחירה.

מדובר בסיפור רחב הרבה יותר ממחלוקת משפטית. רב העיר הוא תפקיד בעל השפעה על שירותי דת, כשרות, נישואין, קבורה, בתי כנסת וקהילות בעיר. כאשר הבחירה לתפקיד כזה מוכרעת בפער של קול אחד, ובמקביל נטען לפגמים בהרכב הגוף הבוחר ובשקיפות ההליך, העניין הופך לסוגיה ציבורית מרכזית.

כעת, כל העיניים נשואות ל-8 ביולי. עד אז המדינה והגורמים המעורבים יצטרכו להשיב לבג״ץ. התשובה הזו עשויה לקבוע האם פרשת רב העיר באר שבע תיסגר, או תהפוך לדיון משפטי עמוק שעלול לפתוח מחדש את אחת הבחירות הרגישות ביותר בעיר.