הנגב סוגר חשבון: ״מפלגה שתפקיר אותנו תשלם בקלפי״ - נעקוב גם אחרי הבחירות

לא עוד ביקור מצולם בדרום, הבטחה מעל במה וחזרה למרכז. לקראת מערכת הבחירות הקרובה, מכון ריפמן לפיתוח הנגב  מודיע כי הפעם המפלגות יידרשו לעמוד במבחן ברור: התחייבות כתובה, תקציבים מוגדרים, לוחות זמנים ומעקב פומבי אחר הביצוע.
בראיון מיוחד ל״חדשות באר שבע והנגב״, ראש מכון ריפמן חגי רזניק מציג מסר חריג בחריפותו לראשי המפלגות: מי שיבקש את קולות תושבי הנגב, אך יסרב להתחייב לתוכנית עבודה ממשית להחזרת הביטחון, המשילות והפיתוח לדרום, עלול לשלם על כך כבר בקלפי.
רזניק, שכיהן בעבר כמנכ״ל משרד הבינוי והשיכון כיו״ר הנהלת הקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון  וכמנכ״ל המועצה האזורית רמת הנגב. כעת הוא מבקש להפוך את תוכנית ריפמן ממסמך מקצועי שנדון בכנסת ובמשרדי הממשלה, למבחן פוליטי מחייב.

״הנגב אינו שלט חוצות לקמפיין״

 נראה שמכון ריפמן משנה את הטון ומוריד כפפות?

 אנחנו במלחמה על החיים בנגב״, אומר רזניק. ״השנים שבהן הנגב היה החצר האחורית של מדינת ישראל חייבות להסתיים.
״תושבי הדרום עברו את מה שעברה המדינה כולה, אבל במקביל הם מתמודדים כבר שנים עם שחיקה מתמשכת, הפקרות ביטחונית, נשק בלתי חוקי, פרוטקשן ואי סדר אזרחי. לקראת הבחירות אנחנו מבהירים לכל ראשי המפלגות: הנגב אינו שלט חוצות לקמפיין. הוא מבחן הריבונות של מדינת ישראל״.
לדברי רזניק, השינוי אינו מסתכם בהחרפת הטון. אנשי המכון מנהלים מגעים עם המפלגות הציוניות במטרה להכניס את עקרונות התוכנית לקווי היסוד של הממשלה הבאה ולהסכמים הקואליציוניים.

המשמעות היא מעבר מהבטחות כלליות בנוסח ״נחזק את הדרום״ להתחייבויות שניתן למדוד: אילו סעיפים יאומצו, מה יהיה התקציב, איזה משרד ממשלתי יהיה אחראי ומה לוח הזמנים לביצוע.

תשעה אדנים לפתרון אחד

מה בדיוק אתם דורשים מהמפלגות?

״אנחנו נפגשים עם גורמים מימין ומשמאל ומציגים לכולם את תוכנית ריפמן הרב ממדית. זו אינה תוכנית מגירה תיאורטית, אלא מפת דרכים שאפשר להתחיל ליישם באופן מיידי.
״אי אפשר לפתור את בעיית המשילות בנגב רק באמצעות עוד שוטרים, ואי אפשר לפתור אותה רק באמצעות תקציבי רווחה. מי שמציע רק אכיפה או רק פיתוח לא מבין את עומק האירוע. חייבים להפעיל את כל הכלים במקביל״.
התוכנית שמפרסם מכון ריפמן מבוססת על תשעה אדנים ומשלבת אכיפה נגד פשיעה, פרוטקשן ונשק בלתי חוקי לצד הסדרת ההתיישבות הבדואית, פיתוח כלכלי, יצירת מקומות עבודה, חיזוק החינוך, עידוד השירות הלאומי, הרחבת השירותים המוניציפליים ופיקוח אפקטיבי יותר על הרשויות המקומיות.
התוכנית מציעה גם לרכז סמכויות הקשורות לקרקע, תכנון, הסדרה ואכיפה תחת גוף ממשלתי מתכלל, במקום המצב הקיים שבו הסמכויות מפוצלות בין שורה של משרדים ורשויות.
חלק מהסעיפים דורשים חקיקה חדשה, ובהם כלים מחמירים לטיפול בנשק בלתי חוקי. סעיפים אחרים ניתנים, לטענת המכון, לקידום באמצעות החלטות ממשלה, שינוי סדרי עדיפויות והענקת סמכויות ממשיות לרשות לפיתוח ולהתיישבות הבדואים בנגב.
התוכנית עוררה בעבר גם התנגדות מצד ארגוני זכויות ונציגים בחברה הבדואית, שטענו כי חלק מסעיפיה ריכוזיים ועלולים לפגוע בזכויות. במכון דוחים את הטענה ומדגישים כי ללא שילוב בין אכיפה נוקשה לבין חינוך, תשתיות, תעסוקה והסדרה אזרחית, המצב ימשיך להידרדר.

גם הכנסת קבעה: אין גורם ממשלתי מתכלל

הדרישה של מכון ריפמן מקבלת חיזוק מהדיונים האחרונים בכנסת. בסיכום דיון שקיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה ב־3 ביוני 2026 נקבע כי הכשל המרכזי בטיפול בנגב הוא היעדר ניהול ממשלתי מתכלל.
הוועדה דרשה לגבש תוכנית עבודה, מפת דרכים, היררכיה ברורה ומדדים לביצוע. בדיון הציג רזניק את תשעת אדני התוכנית וטען כי למדינה חסרים כיום כלי השלטון המתאימים להתמודדות עם האירוע הרב ממדי. 
״המדינה מפוצלת בין יותר מדי גופים״, אומר רזניק. ״הקרקע במקום אחד, התכנון במקום אחר, האכיפה במקום שלישי והתקציבים מפוזרים בין משרדים. במצב כזה אף אחד אינו אחראי באמת לתוצאה. הממשלה הבאה חייבת לקבוע גורם מרכזי אחד שיתכלל את המהלך ויישא באחריות״.

״הפעם ההנהונים לא יעבדו״

איזה תגובות אתה מקבל בחדרים הסגורים?
״פוליטיקאים יודעים להנהן ולהגיד שהנגב חשוב להם, אבל במבחן התוצאה הדרום נשאר שוב ושוב מאחור. בדיוק בגלל זה הורדנו את הכפפות. הפעם ההנהונים לא יעבדו.
״אנחנו אומרים להם בצורה ברורה: מי שלא יתחייב לתוכנית עבודה עם לוחות זמנים, סמכויות ותקציבים מוגדרים, תושבי הנגב ידעו שהוא סירב להתחייב. לא נאפשר למפלגות להגיע לכאן לפני הבחירות, להצטלם, להבטיח ולשכוח אותנו ביום שאחרי״.
לדברי רזניק, המכון מתכוון לבחון לא רק את מצעי המפלגות, אלא גם את קווי היסוד ואת ההסכמים הקואליציוניים שייחתמו לאחר הבחירות.
״יש בנגב מאות אלפי מצביעים שפיתחו חסינות להבטחות. הם מרגישים שהמדינה הפקירה אותם, והכוח הפוליטי שלהם עצום. מפלגה שתתעלם מהדרישה לביטחון אישי ולמשילות בדרום עלולה לגלות ביום הבחירות שהיא איבדה את הנגב״.

המבחן לא יסתיים ביום הבחירות

זה נשמע כמו איום פוליטי ישיר. למה שהפעם זה יעבוד?

״זו אינה סיסמה ואינה איום. זו המציאות״, משיב רזניק. ״זה יעבוד לא בגלל מכון ריפמן, אלא משום שתושבי הנגב גילו שהמדינה אינה נוכחת כאן כפי שהיא צריכה להיות.
״הנגב הוא כ־60 אחוז משטח המדינה. אם אין ריבונות בנגב, בסופו של דבר גם הריבונות בתל אביב ובמודיעין תיפגע. אנחנו מביאים למנהיגים פתרונות מקצועיים, מעמיקים וישימים, אבל מאחורינו עומד ציבור שכבר אינו מוכן לשתוק״.
במכון מתכוונים להמשיך במהלך גם לאחר הבחירות. המטרה היא לבנות מנגנון מעקב ציבורי שיבחן אילו התחייבויות נכנסו להסכמים, אילו החלטות התקבלו, כמה כסף הוקצה ומה בוצע בפועל.
״לא נסתפק בכך שסעיף כללי ייכנס לקווי היסוד״, מסכם רזניק. ״נעקוב אחר התקציבים, לוחות הזמנים והביצוע. נפרסם מי פעל, מי עמד בהתחייבות ומי ניסה למרוח את תושבי הדרום.
״לקראת הבחירות האלה הנגב דורש מעשים, לא דיבורים. נפעל בכל הכוח עד הבחירות ונהיה כאן גם ביום שאחריהן. אין לנו ברירה, ואין לנו נגב אחר״.