ניהול המים חוזר לעיריות: ועדת הכלכלה מקדמת את הרפורמה בתאגידים בכל הכוח

ועדת הכלכלה של הכנסת צפויה לקדם השבוע שורה של נושאים בעלי השפעה ישירה על הרשויות המקומיות ועל הציבור, ובראשם הצעת החוק לתיקון חוק תאגידי מים וביוב, המבקשת לאפשר החזרה של ניהול משק המים והביוב לידי רשויות מקומיות שיעמדו בתנאים שנקבעו.
הצעת החוק לתיקון חוק תאגידי מים וביוב, תיקון מס' 21, מקודמת על רקע ביקורת ממושכת על מבנה תאגידי המים, שהוקמו לאחר חקיקת חוק תאגידי מים וביוב בשנת 2001. מטרת התאגוד המקורית הייתה ליצור משק כספי סגור, כך שכספי תשלומי המים של התושבים יושקעו בתשתיות מים וביוב ולא ישמשו לצרכים אחרים של הרשויות המקומיות.

מנגד, יוזמי המהלך הנוכחי טוענים כי במרוצת השנים נוצרו מנגנונים כפולים ומנופחים, הכוללים הנהלות, דירקטוריונים ומשרות ניהול, שממומנים בסופו של דבר מחשבונות המים של הציבור. לפי ההצעה, רשויות מקומיות שיעמדו בקריטריונים של יציבות כלכלית, ניהול תקין ויכולת מקצועית יוכלו לקבל לידיהן מחדש את ניהול משק המים והביוב.

עם זאת, ההצעה אינה מחזירה את המצב למחלקות המים העירוניות הישנות. לפי המתווה המוצע, רשות מקומית שתבחר בכך תידרש להפעיל את משק המים באמצעות חברה עירונית ייעודית, שתנהל חשבון בנק נפרד ומשק כספי סגור. המטרה היא למנוע מצב שבו הכנסות מתשלומי מים יועברו לקופת העירייה הכללית במקום לשמש לתחזוקה, פיתוח ושדרוג תשתיות.

הדיונים בוועדה צפויים לעסוק גם בשאלות שנותרו במחלוקת, בהן סוגיית המע"מ בחשבונות המים, התנאים שיידרשו מהרשויות המקומיות, והחשש מפגיעה ברשויות חלשות. ברשות המים ובמשרד האוצר הזהירו בעבר כי יציאה של רשויות חזקות מתאגידים אזוריים עלולה להותיר רשויות חלשות עם עלויות תפעול גבוהות יותר ותשתיות מורכבות יותר לניהול.

מה ייקרה בדרום - ואיך זה ישפיע על מחירי המים והשירות ללקוחות?
גם מי שמצפה שהרפורמה תוריד מיד את חשבון המים צריך לדעת: תעריפי המים אינם נקבעים באופן חופשי על ידי העירייה או התאגיד המקומי. תעריפי המים והביוב נקבעים על ידי רשות המים, והחשבונות לצרכנים הביתיים מבוססים על תעריפים ארציים וכללים אחידים. לכן, גם אם הניהול יחזור לעירייה, לא בטוח שהתושב יראה ירידה מיידית בחשבון.

גם בדרום הרחב יותר הרפורמה עשויה להציף מחדש שאלות לא פשוטות. באזור פועלים תאגידים נוספים, בהם מי אשקלון שמשרת את אשקלון ונתיבות, מעיינות הדרום שמשרת את ערד, דימונה, ירוחם ומצפה רמון, מי רהט שמשרת את רהט, ונווה מדבר שמשרת רשויות בדואיות בנגב ובהן חורה, לקייה, כסייפה, תל שבע וערערה בנגב.

במי שבע יש כיום מערך שירות ייעודי לבאר שבע ולאופקים, כולל מרכזי שירות בשתי הערים ומוקדי שירות ותקלות. אם הניהול יחזור לרשויות, יהיה צורך לבנות מחדש את כל שאלת האחריות: מי מטפל בתקלה, מי מחזיק את המוקד, מי מתכנן את ההשקעות, מי אחראי לשירות לקוחות ומי עומד מול התושב ביום שבו הביוב עולה או הצנרת מתפוצצת.