אקדמיה תחת מתקפה: כנס באוני' בן-גוריון בחן את חופש הביטוי בתקופת קיטוב פוליטי

אנשי אקדמיה, חוקרים ואנשי חינוך התכנסו השבוע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב במסגרת הכנס 'אקדמיה בזמן של קיטוב: ידע, אחריות וחיים משותפים', ביוזמת לשכת סגנית הנשיא לגיוון והכלה באוניברסיטה ומרכז אקורד. הכנס עסק בשאלות הנמצאות בלב השיח הציבורי סביב תפקידה של האקדמיה בתקופה של מתיחות חברתית ופוליטית.
האירוע התקיים בקמפוס האוניברסיטה בבאר שבע והפגיש חוקרות, חוקרים ואנשי חברה אזרחית לדיון בסוגיות מרכזיות ובהן חופש הביטוי באקדמיה, אחריות מוסדות ההשכלה הגבוהה בתקופות של קיטוב חברתי ופוליטי, והיכולת לשמור על מרחב מחקר והוראה פתוח גם בתקופות של מחלוקת ציבורית חריפה.

במהלך הדיונים עסקו המשתתפים בשאלות של אוטונומיה אקדמית מול לחצים ציבוריים ופוליטיים, יחסי אקדמיה וחברה בזמן משבר, ודרכי ההתמודדות עם מחלוקות אידיאולוגיות בתוך הקמפוסים. לצד מושבים אקדמיים והרצאות, התקיימו גם שיחות שעסקו באחריות אנשי חינוך ואקדמיה ליצירת שיח מורכב ומבוסס ידע במציאות הישראלית הנוכחית.
הכנס נערך על רקע הוויכוח הציבורי המחריף סביב מקומה של האקדמיה בישראל וניסיונות חקיקה שלטענת משתתפים עלולים לפגוע בעצמאות האקדמית ולהגביר את המעורבות הפוליטית בהתנהלות מוסדות ההשכלה הגבוהה. מארגני הכנס ציינו כי מטרת האירוע הייתה לייצר שיח מקצועי ומבוסס ידע על תפקידה של האקדמיה בחברה דמוקרטית, דווקא בתקופה שבה מוסדות ההשכלה הגבוהה ניצבים במוקד מחלוקות ציבוריות ופוליטיות.
פרופ' סראב אבו רביעה, סגנית הנשיא לגיוון והכללה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אמרה: 'בכנס החשוב הזה אנחנו מבקשים לבחון כיצד ידע אקדמי מתורגם להשפעה אזרחית וחברתית חיובית - בהוראה, במחקר, בשיתופי פעולה וביוזמות מעשיות בשטח. האקדמיה אינה "מגדל שן", אלא זירה של אחריות, פרשנות למציאות ופעולה'.
עוד הוסיפה אבו רביעה: 'הקמפוסים הם מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית, מקום בטוח לניהול שיח בונה וחיובי. הכרחי שהחברה הישראלית תעצים הזדמנות זו וחובה על האוניברסיטאות לנהל בחוכמה את הפלטפורמה הזו. מטרת הכנס היא להשמיע קול אינטלקטואלי המעוגן בידע ומחויב לחיים משותפים ולשמירה על מרחב פתוח ובטוח'.
לדבריה, גם במהלך תקופת המלחמה הצליחו באוניברסיטה לקיים ולהרחיב מפגשי דיאלוג בין סטודנטים יהודים וערבים: 'לא רק דיאלוגים סמליים, אלא כאלה שהתקיימו בתוך כאב, פחד, חשדנות ואי-סימטריה עמוקה. תהליכים אלו לוו במחקר, במדידה ובהערכה, מתוך מחויבות להבין לא רק האם הדיאלוג אפשרי, אלא גם מה טיבו תחת תנאים של אלימות, אובדן וזעם'.
עו"ד מרים כבהא, משנה למנכ"ל במרכז אקורד, אמרה כי 'אנחנו בתקופה שבה הקרע החברתי מעמיק, והיכולת להקשיב, להכיל מורכבות ולהחזיק מחלוקת הולכת ונשחקת. בתוך המציאות הזו, הנגב הוא מרחב של חיים משותפים. התפקיד של מוסדות אקדמיים כמו אוניברסיטת בן-גוריון הוא לעצב נורמות ולהכשיר את דור העתיד בתוך הקמפוס ומחוצה לו'.
לדבריה, 'האקדמיה היא אחד המקומות היחידים שבהם עדיין מתקיים מפגש אמיתי בין קבוצות שבחיי היומיום כמעט ואינן נפגשות. זו גם הזדמנות, משום שבקמפוסים מתקיים מפגש יומיומי סביב מטרה משותפת, שבו סטריאוטיפים יכולים להישבר ונוצר סיכוי אמיתי לראות אחד את השנייה אחרת'.