מחקר בסורוקה משנה את הדרך בה מטפלים במושתלי קוצב לב

המחקר, שנערך בקרב יותר מ-1,500 מטופלים ופורסם בכתב עת בינלאומי, מצא כי טיפול אנטיביוטי שגרתי לאחר השתלת קוצב או דפיברילטור לא הפחית את שיעור הזיהומים. החוקרים קוראים להתאמת טיפול לפי רמת סיכון אישית
שיתוף בווטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר שיתוף באימייל הדפסת כתבה
מחקר בסורוקה משנה את הדרך בה מטפלים במושתלי קוצב לב צילום: Marta Branco

מחקר חדש שנערך בסורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי מקבוצת שירותי בריאות כללית קובע כי אין צורך במתן אנטיביוטיקה שגרתית לאחר כל השתלה של קוצב לב או דפיברילטור. המחקר פורסם בכתב העת המדעי Journal of Interventional Cardiac Electrophysiology.
במסגרת המחקר נבדקו 1,527 מטופלות ומטופלים שעברו השתלת קוצב או דפיברילטור בין השנים 2018 ל־2022. החוקרים השוו בין מטופלים שקיבלו אנטיביוטיקה לאחר ההשתלה לבין כאלה שלא קיבלו טיפול אנטיביוטי נוסף.

ממצאי המחקר הראו כי לא נמצא הבדל משמעותי בשיעור הזיהומים בין שתי הקבוצות במהלך ששת החודשים שלאחר ההשתלה: 2.1% בקרב המטופלים שקיבלו אנטיביוטיקה, לעומת 1.3% בלבד בקרב אלה שלא קיבלו טיפול. עוד נמצא כי מרבית הזיהומים הופיעו במהלך 40 הימים הראשונים לאחר ההשתלה.
לדברי החוקרים, הממצאים מצטרפים לראיות קודמות המצביעות על כך שאין יתרון במתן אנטיביוטיקה שגרתית לאחר ההליך הרפואי, וכי ייתכן שיש מקום לגישה מותאמת אישית לקבוצות סיכון ספציפיות. כך למשל, נמצא כי מטופלים שעברו החלפת מסתם בצנתור היו בסיכון גבוה יותר לזיהומים.
המחקר בוצע על ידי ד"ר ענבל מנדלר מאוניברסיטת בן־גוריון, בהנחיית ד"ר יובל קונסטנטינו, מנהל היחידה להפרעות קצב בסורוקה, ובשיתוף צוות רופאים וחוקרים מהמרכז הרפואי וממוסדות נוספים.
ד"ר יובל קונסטנטינו מסר:
'לנוכח העלייה העולמית בעמידות לאנטיביוטיקה, ולאור הממצאים לפיהם אין בהכרח יתרון במתן אנטיביוטיקה שגרתית לאחר ההשתלה, יש מקום לשקול גישה מדויקת ומבוססת סיכון, במקום טיפול אנטיביוטי גורף לכלל המטופלים'.