‘’בדיוק במקום שבו שירה נרצחה'': זעם בבאר שבע על הסרת תמונות הנופלים מהתחנה המרכזית

משה סוסליק, אביה של לוחמת מג''ב שירה סוסליק ז''ל תושבת העיר, טוען כי הוסרו מדבקות הנצחה מהתחנה שבה נרצחה בתו
שיתוף בווטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר שיתוף באימייל הדפסת כתבה
תחנה מרכזית בבאר שבע, סמוך לאזור שבו הוצבו מדבקות ותמונות הנצחה לחללי חרבות ברזל לוחמת מג''ב שירה סוסליק ז''ל (אלבום פרטי)

הסערה סביב הסרת מדבקות ותמונות של חללי מלחמת חרבות ברזל מהתחנה המרכזית בבאר שבע מקבלת כעת ממד אישי וכואב במיוחד, אחרי שמשה סוסליק, אביה של לוחמת מג"ב שירה סוסליק ז"ל, פרסם פוסט זועם בקבוצת ״באר שבע ביחד״ בפייסבוק שבו טען כי ״בתחנת אוטובוסים מרכזית בבאר שבע הורידו מהקיר מדבקות חיילים נופלים במלחמת חרבות ברזל״. סוסליק הזכיר כי רק לפני חמישה חודשים, סמוך לסניף מקדונלד'ס בתחנה המרכזית, נרצחה בתו בפיגוע, במקום שבו שירתה כלוחמת מג"ב. לדבריו, ״איזה רוע יש לאותו איש שנתן הוראה לגרד מהקיר את התמונות של המלאכים שלנו אשר הקריבו את חייהם בהגנה על המדינה ועל אזרחיה. בושה. בושה. בושה״.

שירה סוסליק ז"ל, לוחמת מג"ב ותושבת באר שבע, נרצחה בפיגוע בתחנה המרכזית בעיר. עבור בני משפחתה, חבריה ותושבים רבים בבאר שבע, התחנה אינה עוד נקודת מעבר או מתחם מסחרי, אלא מרחב טעון בזיכרון: המקום שבו התרחש הרצח. לכן, ההסרה של מדבקות הנצחה מאותם קירות נתפסת לא כפעולת ניקיון שגרתית, אלא כמעשה שיש בו מחיקה סימבולית של זיכרון, דווקא בזירה שבה שירה נפלה.

הכעס, כפי שמשתקף מהפוסט של אביה, אינו רק על עצם ההורדה אלא על תחושת האטימות: המחשבה שמישהו נתן הוראה לגרד תמונות של נופלים, ובפרט במתחם שבו נרצחה לוחמת מג"ב מהעיר עצמה. מבחינת משפחות שכולות, מרחבים כאלה הופכים כמעט באופן טבעי לאתרי זיכרון אזרחיים, גם אם לא הוגדרו רשמית. לכן כל פעולה שמצטיירת כהסרת הנצחה, ללא הסבר או חלופה מכבדת, פוגעת בנקודה העדינה ביותר.