''ג'וקים'' על דתיים: צילום מסך מערד הצית סערה, יאיר מעיין מזהיר מ''שנאת אחים''

צילום מסך קצר מתוך התכתבות פרטית, שהופץ היום ברשתות, הצית מחדש את הוויכוח הישן והכואב על היחסים בין קבוצות אוכלוסייה בדרום בכלל ובערד בפרט. יאיר מעיין פרסם את ההודעה שקיבל, תיאר אותה כ"אנטישמיות קשה ביותר" וקרא לעצור את מה שהוא מכנה "שנאת אחים" לפני שהיא הופכת לנורמה.

בצילום המסך נראית הודעה שנשלחה לכאורה מתושב ערד, ובה נכתב: "העיר מלאה ג'וקים שמגיעים מכל פינה, מכל הגדלים... יש אנשים, כמוני, שלא יכולים לעבור לעיר אחרת... זה מאוד עצוב, אני מרגישה מאוד חסר אונים." בתגובה נשאל השולח "איפה יש ג'וקים?", והוא השיב: "אני קורא לאנשים דתיים ג'וקים. סליחה." השיחה הזו, שמציגה שימוש בכינוי מבזה כלפי ציבור דתי ולאחריו התנצלות, הפכה תוך זמן קצר למוקד שיח טעון ברשת, בעיקר בגלל התחושה שהיא משקפת הקצנה בשפה וביחס כלפי חרדים ודתיים במרחב הציבורי.

מעיין, שפרסם את הדברים תחת הכותרת "אנטישמיות קשה ביותר. פה בעיר ערד", כתב כי מדובר בהודעה שקיבל מתושב העיר, והוסיף: "יש אנשים ששונאים את החרדים שנאה שלא מפסיקה. מציעה לכל האנטישמים לנסוע מיד ליד ושם לכמה שעות לחשוב טוב על השנאה שלהם ליהודים אחים שלהם. שנאת אחים היא מחלוקת זה האסון הגדול ביותר. ואהבת לרעך כמוך גם אם הוא שונה ממך."

עצם השימוש במונח "אנטישמיות" בהקשר פנימי מעורר גם הוא דיון, אבל המסר המרכזי בפוסט שלו ברור: לא משנה איך מגדירים את זה, תיוג של בני אדם כ"מזיקים" או "ג'וקים" חוצה קו אדום ומחלחל מהר מאוד מהמסך אל הרחוב. בערד, עיר שמורכבת מפסיפס של אוכלוסיות וזהויות, שפה כזו לא נשארת רק עניין של "דעה", אלא יכולה להפוך לדלק מתמשך של חשדנות, לעג ופחד הדדי.

השאלה שנותרה פתוחה אחרי הפרסום אינה רק מי כתב את ההודעה, אלא עד כמה השיח הזה כבר נטמע, ועד כמה הקהילה המקומית וההנהגה יודעים לבלום אותו בזמן.