‘’הקירות מתפוררים והעובש משתלט'': דיירים בדימונה טוענים להזנחה

דיירים בבניין מגורים בדימונה מתריעים על מה שהם מגדירים כמצב בלתי נסבל: רטיבות מתמשכת שלטענתם מגיעה מהגג, גורמת להתקלפות קירות, עובש, פגיעה בתשתיות החשמל והידרדרות ניכרת בתנאי המגורים.
לדברי הדיירים, לפני תקופה ארוכה ביקרו במקום נציגי עמידר והודו כי מדובר בתקלה הנמצאת באחריות החברה, תוך הבטחה מפורשת שהבעיה תטופל. “אמרו לנו בפנים שזה עליהם, ושזה יסתדר”, טוענים הדיירים. “מאז לא קרה כלום בפועל - והרטיבות רק מחמירה”.

״אנחנו חיים בתוך לחות, זה כבר לא רק קיר מתקלף״

בבניין מתגוררים בעיקר אנשים מבוגרים, בהם גם ניצולת שואה, שלטענת הדיירים מתקשים להתמודד עם התנאים. ״הבתים במצב תחזוקה ירוד, הקירות מתפוררים והרטיבות נכנסת לכל מקום״, מספר אחד הדיירים. “אנחנו חיים בתחושה של הזנחה וחוסר אונים”.

הדיירים מדגישים כי מבחינתם מדובר בבעיה הקשורה לרכוש המשותף – הגג – ולכן באחריות עמידר. לדבריהם, לאורך הדרך ניסו גורמים שונים לייחס את האחריות לדיירים פרטיים, אך הם מתעקשים כי מדובר בליקוי ברור שמחייב טיפול של החברה.

חשש מנזק חמור יותר ומסכנה בטיחותית

מעבר לפגיעה באיכות החיים, הדיירים טוענים כי המשך העיכוב בטיפול עלול לגרום לנזקים חמורים יותר ואף לסכנה בטיחותית – במיוחד כאשר מדובר בפגיעה בתשתיות חשמל בסביבה לחה. הם קוראים לעמידר ולגורמים הרלוונטיים לפעול בדחיפות, לבצע תיקון יסודי ולהפסיק את מה שהם מגדירים כ”סחבת על הגב של אנשים שאין להם כוחות להילחם”.

תגובת עמידר: ״המקור בצינור פרטי״

מדוברות עמידר נמסר בתגובה:
“לצורך בירור מקור הליקוי, נשלחו מפקח וקבלן לביצוע בדיקה הנדסית מקיפה לאיתור מקור הרטיבות. מהבדיקה עלה כי מקור הליקוי אינו בנכס המנוהל על ידי עמידר, אלא בצינור פרטי המחובר לדוד השמש של אחת הדירות בבעלות פרטית. עדכון נמסר לבעלת הדירה לטובת המשך טיפולה”.

בתחום הדיור הציבורי ותחזוקת מבנים, האחריות לליקויים ברכוש משותף - ובהם גגות, קירות חוץ ותשתיות משותפות - מוטלת ככלל על הגוף המנהל את הנכס. עם זאת, במקרים שבהם מקור הנזק נובע מתשתית פרטית בתוך דירה בבעלות פרטית, האחריות לתיקון חלה על בעל הדירה, גם אם הנזק משליך על דירות נוספות בבניין.
במצב כזה, מציינים גורמים מקצועיים, נדרש לעיתים תיאום בין הגוף המנהל לבין בעל הדירה הפרטית, כדי למנוע מצב שבו דיירים אחרים - ובעיקר קשישים ואוכלוסיות מוחלשות - נותרים תקועים בין הגדרות אחריות סותרות, ללא פתרון מעשי בשטח.