5 יישובים חדשים בין באר שבע לדימונה - ובאר שבע נשארת מאחור

במקום לחזק את באר שבע - הממשלה מקדמת עוד יישובים חדשים בנגב

הצעה שתעלה מחר לישיבת הממשלה מבקשת לאשר הקמת חמישה יישובים חדשים בנגב, במרחב שבין באר שבע לדימונה. לפי יוזמי המהלך, מדובר בהחלטה שהיא תוצאה של עבודת מטה ארוכת שנים של משרד ההתיישבות, במטרה “להביא משפחות צעירות ליישובי הנגב” ולחזק את ההתיישבות באזור.

במשרד ההתיישבות מציגים את התוכנית כחלק מתפיסה רחבה של פיזור אוכלוסייה, משיכת צעירים, והרחבת היצע המגורים בנגב - עם דגש על יישובים שעתידים להציע איכות חיים קהילתית ותכנון חדש.

אלא שבדרום נשמעת גם ביקורת חריפה: במקום “לפרוץ קדימה” דרך חיזוק מטרופולין באר שבע - העיר היחידה באזור שמחזיקה בהיקפים רחבים של תעסוקה, אוניברסיטה, בתי חולים, תחבורה מרכזית ושירותים אזוריים - המדינה שוב בוחרת, לטענת גורמים מקומיים, לפזר משאבים על יישובים חדשים, מה שעלול ליצור תחרות על אוכלוסייה ותקציבים דווקא מול המרכז העירוני שאמור להוביל את הנגב.

5 יישובים חדשים בנגב בדרך לאישור - ובבאר שבע מזהירים מפיזור הכוחות במקום חיזוק המטרופולין

הממשלה צפויה לדון בישיבתה הקרובה בהצעה לאישור הקמת חמישה יישובים חדשים בנגב, בציר שבין באר שבע לדימונה, במרחב כביש 25 וכביש 80. במשרד ההתיישבות מציגים את המהלך כחלק מעבודת מטה שנמשכת שנים, שמטרתה למשוך משפחות צעירות ולהרחיב את ההתיישבות באזור. מנגד, בבאר שבע יש מי שמתריעים כי במקום לחזק את העיר כמטרופולין דרומי - עם תשתיות, תעסוקה, תחבורה ושירותים - המדינה שוב מפזרת אוכלוסייה ומשאבים ליישובים חדשים, מה שעלול להחליש את מרכז הכובד העירוני.

לפי הפרטים שפורסמו עד כה, חמשת היישובים מקודמים בשמות עבודה: עומרית, גבעות עדרים, טלם, תלמה ו-טליה. גורמים העוקבים אחרי התכנון מציינים כי אלו שמות זמניים שעשויים להשתנות בשלבי התכנון והאישור, וכי לאורך השנים עלו גם וריאציות שונות במסגרת השיח התכנוני - לרבות אזכורים כמו “נבטים דרום” או התאמות במבנה/מיקום של חלק מהיישובים.

במשרד ההתיישבות מדגישים כי מדובר בצעד שנועד ליצור “רצף התיישבותי” ולחזק את האחיזה בנגב באמצעות קליטת משפחות חדשות, לצד פיתוח תשתיות אזוריות. המתנגדים למהלך מצביעים על השאלה המרכזית: האם נכון להקים עוד יישובים חדשים דווקא עכשיו, או להשקיע את אותם משאבים בהעצמת באר שבע עצמה - תחבורה, תעסוקה איכותית, שדרוג שכונות, מוסדות חינוך ורפואה, ויצירת תנאים שימשכו צעירים להישאר בעיר.

אם ההחלטה תאושר, המהלך צפוי לעבור לשלב התכנון הסטטוטורי, שכולל הליכים בוועדות התכנון, תוכניות מתאר, תשתיות וחיבורי תחבורה - תהליך שיכול להימשך שנים לפני היתרי בנייה ואכלוס בפועל.

“עוד יישובים - אבל מי יממן את התשתיות?”

ליבת הטענה של המתנגדים אינה עצם ההתיישבות, אלא המחיר הנלווה: הקמת יישובים חדשים מחייבת שנים של תכנון, חיבור לכבישים, מים, ביוב, מוסדות חינוך, מרפאות, תחבורה ציבורית ושירותי רווחה. ברשויות המקומיות מזהירים כי בפועל, במציאות של תקציבים מוגבלים, השקעה כזו עלולה לבוא על חשבון שדרוג תשתיות, חידוש שכונות, פיתוח תעסוקה וחיזוק הביטחון האישי בערים הקיימות - ובראשן באר שבע.

גורמים במרחב הדרומי מוסיפים כי המהלך מגיע בזמן שבו באר שבע מתמודדת ממילא עם אתגרים שמדינות אחרות היו מתייחסות אליהם כ”חבילת מטרופולין”: משיכת אוכלוסייה חזקה, תחרות מול יישובים סמוכים, פערים בשירותים ובתמריצים, ואת הצורך להגדיל משמעותית השקעות בתחבורה ובאזורי תעסוקה.

מבקרי התוכנית טוענים שהשאלה האמיתית אינה ״כמה יישובים יהיו״, אלא איפה תתבצע הצמיחה בפועל: אם מדינת ישראל רוצה נגב חזק - היא צריכה, לטענתם, להבטיח שבאר שבע תהיה חזקה יותר, מתוקצבת יותר, ומושכת יותר, לפני שמפזרים את הביקוש וההשקעה על נקודות חדשות במפה.

בשלב זה, ההצעה עדיין ממתינה לאישור הממשלה, ופרטים מלאים על מיקום היישובים, מודל הפיתוח, מקורות התקצוב ולוחות הזמנים טרם הוצגו לציבור בהרחבה. בדרום מצפים שכבר בימים הקרובים יידרשו משרדי הממשלה להשיב לשאלה אחת מרכזית: האם הקמת יישובים חדשים היא באמת מנוע צמיחה - או עוד מהלך שמחליש את העיר שאמורה להיות הלב של הנגב?