התחילו למסור מגרשים בשכונת רקפות בבאר שבע - אבל מי יבנה אותם?

בעיריית באר שבע התחילו השבוע למסור את המגרשים לבנייה פרטית בשכונת רקפות - אחת השכונות החדשות והמרכזיות שעתידות לקום בעיר בעשור הקרוב. עבור מאות המשפחות שזכו במכרזים עוד לפני 7 באוקטובר, מדובר ברגע מרגש - קבלת החזקה על קרקע לבניית בית חלומותיהם.

אבל רגע אחרי קבלת המפתח לקרקע, עולה שאלה מטרידה שלא נותנת מנוח לרבים מהם: מי בכלל יבנה את הבתים?

המשבר שאחרי המסירה

מאחורי החזון של שכונה מתוכננת, ירוקה ומשולבת בשירותים קהילתיים - מסתתרת בעיה שמעמידה בספק את היכולת להתחיל לבנות: מחסור חמור בפועלים מקצועיים, קבלנים שנטשו את התחום ועלויות בנייה שממשיכות לטפס.

לפני תחילת מלחמת "חרבות ברזל", פעלו בבאר שבע ובסביבתה כ־60 קבלני שלד, שרבים מהם הסתמכו כמעט לחלוטין על צוותים פלסטינים מהאזור: חברון, סמוע, דהריה ועוד. אותם פועלים ביצעו בפועל את עבודות השלד במאות בתים בשכונות כמו רמות, כלניות ונאות לון, כיום על פי הערכה עובדים בתחום כ-12 קבלנים שמסיימים עבודות או מנסים להרווים את פת לחמם.

מאז פרוץ המלחמה, כניסת פועלים פלסטינים נפסקה לחלוטין. רבים מהקבלנים נאלצו לעזוב את הענף, אחרים עברו לעבודות שיפוץ במבנים קיימים בעוטף או בכלל החליפו תחום – רק כדי להתפרנס. התוצאה: אין צוותים, אין המשכיות - והבנייה כמעט נעצרה לחלוטין בבאר שבע (למרות שבמרכז ובצפון התמונה לא כזו).

ניסיונות החלפה – עם תוצאה עגומה

במטרה להתמודד עם המחסור, פנו קבלנים לארגונים הרלוונטיים ולממשלה בבקשה להכניס פועלים זרים. כך הגיעו עובדים מסרי לנקה - אך בפועל, רבים מהם היו ללא הכשרה כלל, ובאתרי בנייה דווח על כשלים ונזקים בעבודה.

"זה כמעט בלתי אפשרי להשיג כיום צוות שלד מקצועי", מספר קבלן ותיק מבאר שבע. "פועלים יהודים או בדואים - יש, אבל מעטים מאוד שעוסקים בשלד. יש מי שהביא סינים - וזה באמת מצוין - אבל מדובר בעלויות גבוהות במיוחד שלא מתאימות לבנייה פרטית ממוצעת".

ומה יקרה כשהמלחמה תיגמר?

גם תרחיש שבו תתאפשר כניסת פועלים פלסטינים בעתיד - לא מבטיח פתרון. על פי גורמים בארגון הקבלנים, אם וכאשר תותר כניסת הפועלים, היא תהיה אך ורק דרך תאגידי כוח אדם - עם רגולציה מחמירה, ביטוחים, פיקוח, ורישום מסודר. זהו שינוי מהותי שצפוי להקפיץ את מחירי העבודה ולפגוע בגמישות שהייתה נהוגה בעבר.

"העבודה לא תחזור למה שהייתה", מסביר גורם בענף. "המחירים יעלו, הפרוצדורות יהיו מורכבות, והזמינות תיפגע. מי שלא נערך מראש - ייתקע עם מגרש בלי אפשרות לבנות".

החזון של רקפות – מול האתגרים בשטח

שכונת רקפות, שהוקמה במסגרת הסכם הגג בין עיריית באר שבע לממשלת ישראל, כוללת מעל 4,000 יחידות דיור, מוסדות חינוך, מבני ציבור, מסחר ושטחים ירוקים. עם פתיחת שלב המסירה, התקווה הייתה לפתיחה חדשה למשפחות הצעירות שרכשו מגרשים.

מנכ"ל החברה הכלכלית לפיתוח באר שבע, איתי קריספין, אמר:
 "שכונת רקפות תוכננה בקפידה רבה ומשלבת שירותים ציבוריים, מסחריים ושטחים ירוקים – מה שהופך אותה לאטרקטיבית וקהילתית במיוחד. אנחנו נרגשים לקראת שלב משמעותי זה של מסירת המגרשים ומאחלים לכל הרוכשים הצלחה בבניית ביתם החדש".

אלא שהצלחה זו תלויה בשוק בנייה מקרטע, בכוח עבודה שאינו קיים ובפתרונות שעדיין רחוקים מהשטח.

המסירה יצאה לדרך. אבל הבנייה? היא עדיין בגדר שאיפה.