מבקר המדינה: ''מערך בריאות הנפש קרס לאחר 7 באוקטובר'', כל ישראלי עשירי בטראומה

דוח חמור של מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מצייר תמונה עגומה של קריסת מערך בריאות הנפש בישראל לאחר מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. לפי הדוח, משרד הבריאות לא נערך כראוי למתן טיפול נפשי למאות אלפי המפונים, אף שהיה ידוע כי במצב חירום כזה יהיה צורך דחוף בשירותים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים. במקום תוכנית מסודרת של המדינה, מתנדבים סיפקו סיוע – אך משרד הבריאות לא פיקח עליהם, לא בדק את הכשרתם, ולא דאג לשמירה על רצף טיפולי.

למרות הנתונים הקשים על היקף הפוסט-טראומה והדיכאון בעקבות אירועי 7 באוקטובר, רק 0.6% מאוכלוסיית ישראל קיבלו טיפול נפשי בקופות החולים ומרכזי החוסן. זאת למרות שלפי ההערכות, כ-900 אלף ישראלים סובלים מתסמינים נפשיים קשים בעקבות המלחמה

חודש לאחר תחילת המלחמה, התריע המבקר בפני ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על הליקויים במערך בריאות הנפש. עם זאת, חלק משמעותי מהכשלים טרם תוקן. הסקר שנערך במסגרת הדוח מצביע על תמונת מצב מדאיגה: 34% מהישראלים דיווחו על תסמיני פוסט-טראומה, 32% על דיכאון ו-21% על חרדה ברמה בינונית או חמורה. אך חרף המצוקה הנפשית הגוברת, 90% מאלה שסובלים מתסמינים נפשיים לא פנו לטיפול – בעיקר בשל תורים בלתי נסבלים בקופות החולים, שלעיתים מגיעים לכחצי שנה ואף יותר.

מחדלים חמורים בטיפול במפונים – ללא תוכנית סדורה

הביקורת מצביעה על כשלים משמעותיים בטיפול בנפגעים. הדוח קובע כי מערך בריאות הנפש קרס לחלוטין בימים הראשונים למלחמה. בעוד שהאחריות למתן טיפול הייתה בידי משרד הבריאות, בפועל, מי שסיפק את הסיוע היו מתנדבים, ללא פיקוח וללא רישום מסודר של הטיפולים שניתנו.

עוד נמצא כי למשרד הבריאות לא היה מידע על זהות המתנדבים, הכשרתם או ניסיונם המקצועי, והוא גם לא וידא שהמטפלים עומדים בסטנדרטים רפואיים נדרשים. כתוצאה מכך, לא ניתן היה להבטיח שהמטופלים קיבלו טיפול ראוי ולא היה ניתן לשמור על רצף טיפולי כאשר נזקקו להמשך סיוע.

המחדלים נמשכו גם כאשר משרד הבריאות העביר את האחריות לבתי החולים הפסיכיאטריים, שלא היו ערוכים למשימה. המטפלים שנשלחו לטפל במפונים בבתי המלון לא קיבלו גישה לתיקים הרפואיים של המטופלים, מה שמנע מהם להבין את הרקע הרפואי של הנפגעים ולהתאים להם טיפול הולם.

נפגעי המתקפה לא פנו לטיפול – בעיקר בשל זמני המתנה ממושכים

למרות הנתונים הקשים על היקף הפוסט-טראומה והדיכאון בעקבות אירועי 7 באוקטובר, רק 0.6% מאוכלוסיית ישראל קיבלו טיפול נפשי בקופות החולים ומרכזי החוסן. זאת למרות שלפי ההערכות, כ-900 אלף ישראלים סובלים מתסמינים נפשיים קשים בעקבות המלחמה.

הסיבה העיקרית לאי-פנייה לטיפול, לפי הדוח, היא משך ההמתנה הארוך: 38% מהנשאלים דיווחו כי לא פנו לטיפול משום שהתורים לפסיכיאטרים ולפסיכולוגים הציבוריים מגיעים לכחצי שנה ואף יותר. 23% טענו כי כלל לא ידעו על אפשרות לקבלת טיפול נפשי, ו-19% דיווחו כי אינם סומכים על המטפלים במערכת הבריאות הציבורית.

מבקר המדינה התריע כי היעדר טיפול בזמן אמת מסכן את הנפגעים בהחמרת מצבם הנפשי ואף פוגע בתפקודם החברתי והתעסוקתי. "העיכוב בטיפול עלול להוביל להתקבעות התסמינים, למצוקה נפשית ממושכת ואף לפגיעה ארוכת טווח בחייהם של הנפגעים," נכתב בדוח.

המדינה לא איתרה ולא סייעה לנפגעי מסיבת נובה

המבקר מתייחס גם לטיפול הכושל בניצולי מסיבת "נובה", שם נטבחו מאות בני אדם, ורבים נוספים חוו זוועות קשות, כולל תקיפות מיניות אכזריות. אף על פי שמשרד הבריאות הכיר בצורך במתן טיפול רגשי לנפגעים, הביקורת מעלה כי יותר ממחצית מניצולי המסיבה לא קיבלו טיפול נפשי כלשהו.

בנוסף, המדינה לא פעלה באופן יזום לאתר את הניצולים ולהציע להם סיוע, ולפחות חמישית מהם לא קיבלו כלל פנייה רשמית בנושא. "מהיום הראשון אף אחד לא פנה אליי, חודשיים הייתי לגמרי לבד," העיד אחד הניצולים במסגרת הדוח.

המבקר מזהיר כי היעדר טיפול לניצולי הפיגועים והטבח עלול לגרום להחמרת מצבם הנפשי ולמנוע מהם שיקום וחזרה לתפקוד תקין.

פיקוח רופף על נשיאת נשק – למרות הזינוק בבקשות

אחד הממצאים המדאיגים בדוח מתייחס להקלות שניתנו בבדיקות הרפואיות למבקשי רישיון נשק. מאז 7 באוקטובר נרשם זינוק חד בבקשות לרישיונות נשק – כ-350 אלף בקשות הוגשו בשנה האחרונה, פי שמונה מהתקופה המקבילה אשתקד.

למרות זאת, הדוח חושף כי שיעור הבקשות שהופנו לבדיקה רפואית במשרד הבריאות צנח מכ-10% בשנת 2020 ל-3% בלבד בשנת 2024. משמעות הדבר היא כי רבים קיבלו אישור לנשק פרטי מבלי שהמדינה ווידאה שאינם סובלים מבעיות נפשיות חמורות. המבקר מזהיר כי מדובר בסכנה חמורה לביטחון הציבור.

משרד הבריאות תוקף את המבקר: "הדוח שגוי ומזיק לציבור"

משרד הבריאות דחה בתוקף את מסקנות מבקר המדינה וטען כי מדובר במסמך "שגוי מיסודו" המתבסס על סקר שנעשה בתקופת המלחמה ואינו משקף את המציאות. עוד נטען כי השימוש בדוח ליצירת לחץ ציבורי עלול לגרום ל"תחושת חוסר אונים ולפגיעה בחוסן הלאומי".

עם זאת, המשרד הודה כי מערכת בריאות הנפש הייתה במשבר עוד לפני המלחמה, והודיע כי הקצה תקציב של 1.4 מיליארד שקל לחיזוק השירותים הפסיכולוגיים, הרחבת כוח האדם ושיפור תנאי ההעסקה של פסיכיאטרים ופסיכולוגים.

למרות הבטחות משרד הבריאות – רבים נותרו ללא מענה

למרות ההכרזות על תקצוב התוכנית הלאומית לבריאות הנפש, הדוח מצביע על כך שעד כה לא בוצעו ההתאמות הנדרשות להרחבת המענים הציבוריים, וזמני ההמתנה לא התקצרו.

המבקר מזהיר כי ללא רפורמה מקיפה, ישראל עלולה להתמודד עם גל מתמשך של משברים נפשיים חמורים, שישפיעו על חיי האזרחים ויכולת המדינה להתמודד עם אירועי חירום עתידיים. "משרד הבריאות חייב לבצע מהפכה בשירותי בריאות הנפש – אחרת המחיר שישלמו האזרחים יהיה כבד מנשוא," סיכם אנגלמן.

מנכ"לית עמותת עדן רונית שובל, שמטפלת בצעירות ונשים שמתמודדות עם טראומה, התייחסה לדוח מבקר המדינה: "דוח המבקר מחזק את העובדה הידועה שמערכת בריאות הנפש הציבורית קורסת תחת העומס. הנתונים המדאיגים בדוח מוכיחים שבישראל של אחרי ה-7.10, כמעט ולא ניתן לקבל טיפול נפשי הולם למרות הצורך הרב.
 גם אצלנו בעוטף עזה, מרכז הטיפול שהקמנו פועל מתרומות אזרחיות בלבד ואינו מקבל מימון מהמדינה על אף הצורך. במציאות הזו, המדינה חייבת לשנות את דרך פעילותה ולחזק באופן משמעותי ביותר עמותות וארגונים שפועלים בתחום הנפשי. כך ניתן יהיה לוודא שישראלים רבים שזקוקים לכך מקבלים ליווי ותמיכה נפשית מקצועית כאן ועכשיו. רק שיתוף פעולה אמיתי בין המדינה, ארגוני החברה האזרחית ואנשי המקצוע יספק מענה מיידי לישראלים הרבים שזקוקים לכך".