סופו של פסג' שביט: הזיכרונות יעלמו עם בוא הדחפורים
קצת יותר משלוש שנים אחרי השריפה שכילתה את תוכנו והפכה אותו למבנה מסוכן, פסג' שביט וחלל בית הקולנוע הנטוש ייהרסו, לטובת הקמת מלון בוטיק.
אם כאילו לא די במכות שקיבלו בשנים האחרונות, הסוחרים באיזור יצטרכו להתמודד עם סגירת המתחמים למעבר ועם רעש הדחפורים. ‘’איבדתי הכל. הייתה לי חנות בפסג', שנשרפה. לא קיבלתי ביטוח ונגרם לנו נזק כבד'', מספר אחד הסוחרים לשעבר במתחם. ‘’ספגנו קורונה, מלחמות, שיפוצים ועכשיו זה'', אומר לנו בעל עסק אחר, ‘’אני שוקל לעזוב, אני לא מרוויח היום אפילו את ההוצאות''.
פסג' שביט, שעוד מעט יימחק על ידי דחפורים, ידע ימים טובים יותר: קולנוע שביט היה אחד המרשימים בישראל - ולתקופתו, אחד היפים. הוא פעל בשנות השישים ועד כמעט סוף שנות השבעים, בפסג' בו שכנו חנויות, בתי קפה, משרדים ומזנונים. עד לסוף שנות השמונים עוד היו תלויות כרזות הסרטים שהוקרנו בקולנוע: הרבה סרטים צרפתיים ואיטלקיים, בכיכובם של גדולים כמו אנני ז'יררדו וז'אן גאבן, לצד קלאסיקות כמו ‘’תותחי נאוורון''. בקולנוע, שהיה מפואר במושגים של אז, היו שתי קומות: אולם רחב ידיים ואולם ‘’אורקסטרא'', היציע.
את המסך כיסה לפני ההקרנה וילון הזזה אדום, אדיר מימדים. את הסרטים קדמו ‘’יומני כרמל'' ופרסומות. הפרסומות הוקרנו הן מסרטון והן משיקופית. במזנון מכרו את המוגזים של אז: ‘’תסס'', ‘’בוגה'' (המשקה הירוק שהומצא בבאר שבע) ו''טמפו''. היו נקניקיות בלחמניה וגם ואפלים. בשנת 1976 לערך הקולנוע כבר לא היה פעיל. הוא ננעל, על תכולתו: גלגל הסרט האחרון נותר במקרנה, הכרטיסים שלא נמכרו נותרו בקופה, המשקאות הקלים במקרר. ספרי הנהלת החשבונות של המקום נשארו אף הם מסודרים. הוילון הענקי, מקטיפה אדומה, עמד אילם אף הוא.
פסג' שביט היה פעם לב לבה של באר שבע: משני עברי בית הקולנוע שכנו המערכות של המקומונים: ‘’שבע'' משמאל, ‘’כל-בי'' מימין, כל אחת תפסה קומה. בצד של ‘’שבע'' היה משרד עורך דין. בצד של ‘’כל-בי'', ספקית גז. עוד היו במקום בתי קפה, פלאפליות, חנויות מזון, הלבשה וכלי בית. היה גם קפה ‘’פאנורמה'' של אלברט ומתחתיו ‘’בית הפרי''.
הדעיכה של הפסג' ושל הפסג'ים האחרים בעיר העתיקה, התחילה עם פתיחת קניון הנגב ועזיבת ‘’המשביר'' את המקום. ‘’כל בי'' ו''שבע'' עברו למשרדים אחרים ואפילו הסנוקר במרתף ננטש.
עזובה פיזית גוררת גם הזנחה חברתית, תהליך שרואים גם בחלק מהשכונות הוותיקות. במתחם שביט, זה היה עניין של זמן עד שמשהו ייקרה, סיפרו לנו סוחרים. הדלתות של הקולנוע אמנם היו נעולות, אבל נרקומנים היו משתחלים דרך חלון צדדי והופכים את החלל הענקי לזולה.
אור ל-18 במאי, 2021, בשיא מגפת הקורונה, מבנה הקולנוע עלה באש. מספר חודשים לאחר מכן, פורק מהמקום גג האסבסט והמתחם כולו נאטם.
הפסג'ים היו הגרסא המוקדמת של הקניונים בבאר שבע: ריכוז של בילוי וקניות. בעיר העתיקה פעלו בנוסף פסג'ים, שהם היום נשכחים: ציון, ז'אק העצמאות, הוד, הדסה, פאר ושביט, שעוד מעט יימחק על ידי הדחפורים.
מאחורי הדעיכה של שביט עומדים הזנחה חברתית, חוסר עניין וחוסר ראיה. בעלי עסקים התחננו שנים לקצת יחס, אבל בשנות חייו האחרונות הפסג' היה מקום רבצם של הומלסים ונרקומנים, שהפכו את הטיילת הפנימית למשתנה.
‘’קיבלו החלטה להרוס את המקום, בלי לשאול אותנו בכלל'', אומר אחד מבעלי החנויות. ‘’איבדנו סחורה ולא פיצו אותנו'',מספר בעל חנות שאף ניסה להשקיע מכספו בהשמשת החלל הפנימי בפסג', אך ההשקעה שלו עלתה בלהבות, למרבה המזל כשהמקום היה ריק מאדם. בעלי עסק אחר מספר כי למזלו הצליח לשקם את העסק שלו במקום אחר בעיר.
‘’היה ברור שההזנחה תוביל לסוף לא טוב, מתישהו'', מספר בעל עסק שכן. ‘’אפשר היה לעשות עם המקום הזה ועם מקומות אחרים בעיר העתיקה משהו, אבל כל פעם זורקים רעיונות הזויים, מתחילים לבצע ועוזבים באמצע. זה מה שקרה גם עם קריית האמנים בשוק הישן. ומה עכשיו? נקבל אתר בניה מול האף?''.
‘’לא קיבלנו תשובות מאף אחד. הכל הגיע בהפתעה. זכותנו כמי שהיו לנו עסקים וכמי שעובדים ומשקיעים בעיר העתיקה, לקבל מידע ולדעת מה ייקרה. לא סופרים אותנו'', מספר בעלים של מספר עסקים.
.jpg)
מבקר המדינה התריע, אבל המצב נשאר כפי שהיה
בנובמבר 2016 פורסם דוח חמור של מבקר המדינה, שהתייחס לאלפי מטרים של נדל''ן נטוש בעיר העתיקה. ביקורת הופנתה למשרד הפנים, שלא קבע כללים לגביית ארנונה מנכסים נטושים, שכן לא החיל על הרשויות את התיקון לסעיף 330 לפקודת העיריות, אשר מגביל את תקופת הפטור הראשונה מארנונה על נכס שאינו ראוי לשימוש לשלוש שנים.
המטרה הייתה להשמיש את המבנים הנטושים למבני מגורים. אם אלפי המטרים הנטושים בבאר שבע היו מטופלים, ניתן היה, לפחות בחלקם, לשכן זכאים לדיור. בדוח נכתב כי "משרד הפנים לא עקב אחר היערכות העיריות להפעלת התיקון ולא בדק זאת, ובפרט את התארגנותן לגביית ארנונה על נכסים שאינם ראויים לשימוש מינואר 2015. העיריות אשקלון, באר שבע, חיפה, עכו ועפולה לא חייבו בארנונה חלק מהנכסים שאינם בשימוש בתחומיהן בהתאם למועדים שנקבעו בחוק לתיקון סעיף 330 לפקודה".
זכר כמעט אחרון לדור הזהב של בתי הקולנוע בבאר שבע
קולנוע שביט הוא הלפני אחרון שעדיין עמד על תילו, לפני שעלה בלהבות לפני 3 שנים. בבאר שבע פעלו ‘’שביט'' ו''מרכז'' בעיר העתיקה. ‘'מרכז‘’ נסגר לפני שני עשורים. גם מרכז תרבות צרפת בעיר העתיקה הקרין סרטים. היום שוכנת במקומו מסעדת בשרים. קרוב לעיריית באר שבע שכנו קולנוע קרן (במקום בו יש כיום מגדלי מגורים) ו''אשל'' (בבית השתתפויות בנכסים).
בשכונה ד' פעלו ‘’גילת'' ו''אורן''. בשכונה ג' פעל עד סוף שנות השמונים קולנוע ‘’אורות'', כיום מבנה נטוש. בנוסף, היו שני ניסיונות להקים בבאר שבע סינמטק, שלא צלחו בעיקר כי החומרים הסימנטקים האמיתיים נמצאים ברשות הסינמטקים של תל אביב, ירושלים וחיפה.
בשכונת נווה נוי היה עד לשנות השישים קולנוע תחת כיפת השמיים.
עם הריסת קולנוע שביט, רק קולנוע אורות ישאר עומד על תילו.
תודה מיוחדת לצלם שרון רז. צילומים נוספים וכתבה מרתקת על קולנוע שביט ותיעודים נוספים תוכלו למצוא בבלוג שלו, בקישור הזה.
קראו עוד באותו נושא:
''כשיורדת החשיכה, אנשים נוטשים'': כך הפשיעה הכתה בעיר העתיקה
דוח מבקר חמור על המבנים הנטושים בעיר העתיקה בבאר שבע
הצטרפו אל קבוצת הווצאפ וקבלו עדכונים שוטפים: להצטרפות הקליקו כאן
ניתן לדווח על חדשות אל העורך האחראי דני בלר בטלפון 052-2394026 או במייל [email protected]
על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ‘’חדשות באר שבע והנגב 24/7" מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתם בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]
