אוהבים חריף? מחקר בבן גוריון חושף את ה'אנטיביוטיקה של הטבע'

חיידקיים עמידים לאנטיביוטיקה הולכים ומתרבים, בעוד שמספר סוגי האנטיביוטיקה הנמצאים בפיתוח הולך ומצטמצם. כעת, קבוצת המחקר של פרופ' אריאל קושמרו מהמעבדה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ושותפים מהודו החליטה להתמקד במולקולות מפלפל ארוך כמקור אנטיביוטי טבעי, הידוע ברפואה המסורתית כמסייע בטיפול במגוון מחלות.

הפלפל הארוך, קרוב משפחה של הפלפל השחור, ידוע כמייצר תרכובות אורגניות המספקות הגנה מפני חיידקים, וירוסים וטפילים שגורמים למחלות אצל בני אדם ובעלי חיים.  קבוצת מחקר בהובלת פרופ׳ אריאל קושמרו ופרופ׳ יעקב גופס  מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, יצרה מולקולה עם שינוי כימי, PL-18 שהינה למעשה נגזרת מהפלפל הארוך הגורמת לשיבוש התקשורת הכימית בין חיידקים. הפיפרלונגומין, המרכיב הפעיל של הפלפל הארוך, הוא שעומד בבסיס המולקולה החדשה PL-18  המשבשת את התקשורת בין החיידקים.

''ממצאינו מצביעים על כך שהמולקולה החדשה PL-18  יכולה לשמש כנשק אפקטיבי במאבק בעמידות לאנטיביוטיקה ומהווה דור חדש של חומרים משבשי תקשורת להתמודדות כנגד חיידקים גורמי מחלה.׳׳ סיפרה יעל שליכטר קדוש, מובילת המחקר.׳׳ הנגזרת הכימית הפועלת על מערכת התקשורת הבין חיידקית הצליחה להראות יכולת בעיכוב תקשורת זו, להפחית את האלימות של החיידקים ולשבש את המנגנון ליצירה של ביופילם.׳׳

קבוצת המחקר כללה את פרופ׳ אריאל קושמרו, יעל שליכטר קדוש, חאירון ניסאה, פרופ׳ ענת בן – צבי, דנית ליסה קרסאגי בירון, ופרופ׳ יעקב גופס מאוניברסיטת בן גוריון בנגב. בנוסף, השתתפו ד׳׳ר אלכסנדר ברנדי סוד׳׳ר טבי מהלמן ממכון ויצמן למדע וד׳׳ר רג׳נדרה סרבנה וד׳׳ר סובר מאני מוטראהם מהמכון הטכנולוגי וולורה בהודו.

החוקרת יעל שליכטר קדוש זכתה לתמיכת משרד המדע והטכנולוגיה הישראלי, והמחקר נתמך חלקית על ידי קרן אברם וסטלה גולדשטיין-גורן.