''סיירת דואיב'': נוסעים לעשות טוב לחיילים בכל מקום בו נמצאים

היקפי העבודה בנדל''ן ירדו לאפס בגלל המלחמה, איציק דואיב, בעלי ''בראשית יועצי נדל''ן'' לא יושב בחיבוק ידיים ויוצא לעשות 'ארוחות בשרים׳ לחיילים בשטח: ''אם הבן שלך רעב, אתה תגיע אליו לכל מקום''
send whatsapp messsage send FB messsage
''סיירת דואיב'': נוסעים לעשות טוב לחיילים בכל מקום בו נמצאים דואגים שהצבא יצעד שבע. בכל יציאה להפוגה או בשטחי כינוס.

‘’אם הילד שלך רעב, לא תיסע בשבילו לכל מקום?'', שואל איציק דואיב (48), בעלים ‘’בראשית יועצי נדל''ן'' אשר מאז פרצה מלחמת ‘’חרבות הברזל'', יוצא לשטח יחד עם חברים שהתחברו  ונקראים צוות״לוחמים למען לוחמים״ בקצוות שונים בארץ מבאר שבע, גני תקווה, אשדוד ואשקלון' במטרה אחת לשמח ולדאוג לחיילים עם ארוחות בשרים על האש והפוגות לחיילים  בשטח, בשטחי כינוס וללוחמים שיוצאים להפוגות התרעננות מעזה.
 ‘’אנחנו מחלקים את העבודה ביננו וכולם נרתמים למטרה הנעלה לדאוג לחיילים״: ישנם כאלו שמגוייסים למילואים ואנחנו גייסנו את הזמן שלנו לאסוף תרומות ובכל פעם לצאת למשימות על פי ביקוש היחידות.
כל יציאה היא פרוייקט בפני עצמו רוב הפעמים אנחנו מרימים הפקות אוכל עם בשרים על האש ומידי פעם גם יוצא להכין ארוחות מוקפצים או ארוחות חלביות - הכל תלוי גם במצרכים שמצליחים לגייס.



מאז פרצה מלחמת ‘’חרבות הברזל'', אחרי מתקפת הטרור של ה-7 באוקטובר, העורף הישראלי ובתוכו תושבי באר שבע, נרתמו לסייע לחיילים בחזית ולמפוני היישובים בנגב. ‘’לא חסר לנו אוכל'', מספר חייל מילואים שיצא לחופשה קצרה. ‘’אבל כשרואים את האהבה שהמתנדבים היקרים מרעיפים עלינו, זה נותן לנו כוחות ומשמעות. גם הפוגה קטנה, של שעה, שווה לנו את הכל''.

איציק והחברים, כמו מתנדבים רבים אחרים, יוצאים לשטח כמעט מהיום הראשון למלחמה, גם כשהשטח בנגב נחשב עדיין למסוכן. 
האם זה מפחיד? 
‘’לא'', עונה איציק. ‘’גם בהתחלה, כשעוד היו ממצאים בשטח ולא היה בטוח, היינו נוסעים, כי אתה עושה הכל למען החיילים היקרים ששומרים עלינו. היינו מגיעים לשטחי הכינוס, מתארגנים, מביאים נחת והפוגה למי שהיו בשטח הקשה. לא מפחדים, לא חוששים, עושים''.



 

איציק מספר כי הסיפוק מהנתינה הוא עצום וכי הוא וחבריו עושים כל מאמץ אפשרי: ‘’תחום הנדל''ן נמצא בבלימה, אנשים לא כל כך יוצאים לראות בתים. מצד שני, אי אפשר לשבת בבית ולא לתרום למאמץ של כולנו. אז גם אם אין בינתיים פרנסה, מתארגנים בין החברים ונוסעים לעשות טוב לחיילים היקרים''.
האנרגיות שאנחנו מקבלים כשמגיעים לשטח לחיילים לוחמים שרק יצאו לעזה ולא אכלו בשר כבר שבועיים - לראות את השמחה שלהם - מספקת לנו את האנרגיות להמשיך שבוע אחרי שבוע להמשיך ולגייס עוד כסף ומצרכים.
אנחנו לא עושים ארוחות גורמה של סטייקים וצלעות אבל גם עם קבבים, נקניקיות ושיפודים לצד סלטים טריים, וגם מתוקים לאחר האוכל לא חסר מהנשים היקרות שאופות ומתנדבות להביא בכל יציאה הלוחמים נהנים מאוד ומרעיפים אהבה בחזרה.
 

גם ארוחות חלביות באות בחשבון עם פיצות ישרות מהטאבון



בבאר שבע לבדה יש רבים שעושים למען החיילים והיריעה תקצר מלציין את כולם:  ורד פארן (שבנה עדי ז''ל נהרג לפני כ-13 שנה אחרי שיחרורו משירות צבאי) והיא מקדישה את כל כולה לחיילים, מלווה מתגייסים ועוזרת לפלוגות של חיילים בכל בעיה או צורך, יוצאת לדאוג לחיילים פצועים בסורוקה ועוד. השף דניאל כהן, שיוצא להכין ארוחות טעימות בשטח לחיילים,  דורון אלבז שהקים מחנה התרעננות הגדול ביותר בדרום ומפנק את החיילים בכל מה שהם צריכים, משפחת דלויה, בראשם סמי דלויה, שדואגים להכין כל הזמן כמויות גדולות של ״הסנדביץ׳ של אמא״ וגם יוצאים לשמח לוחמים פצועים בסורוקה ורבים רבים אחרים, בהם גם אנשים פרטיים שתורמים על בסיס נקודתי מכל הלב. 

 

נדמה כי אין באר שבעי אחד שנותר אדיש - וכולם רוצים לתת, כפי יכולתם, מכל הלב. ‘’יש דברים קטנים שעושים לנו את ההבדל בשירות'', מספר יעקב, שיצא למילואים בלחימה בעזה והגיע הביתה להפוגה קצרה. ‘’נגמרו לי הגרביים. כחזרנו לשטח ישראל, למקום הכינוס בנגב, חיכו לנו שם מתנדבים. רק ביקשתי, הביאו לי גרביים, גופיות ולבנים, זה שיש נקודת כינוס עם מקלחות, והכי חשוב, שאתה רואה את האכפתיות של העורף, אין דבר גדול מזה''.