שישי משישה, ביטון לא עוצר - הפועל ב''ש ניצחה 1:2 את הפועל ת''א

ערב של טמפרטורות גבוהות ביציעים וכדורגל בוגר על הדשא הסתיים בניצחון שישי ברציפות להפועל באר שבע, 1:2 על הפועל תל אביב באצטדיון טרנר. זה היה משחק עם כל המרכיבים של מפגש צמרת חם: פתיחה סוערת, שוויון מהיר, דקות של נדנדה, הכרעה תחת לחץ – ובעיקר אמירה של קבוצה שמבינה איך לנצח גם כשהסיפור מסביבה מטלטל. 
אופיר דוידזאדה, בבכורה מחויכת בלוח הכובשים, הכניס את הבית לאקסטזה בדקה השישית אחרי כדור עומק מדויק של מתן בלטקסה ובעיטה חדה לפינה של אסף צור. שלוש דקות אחר כך טרנר בלע את הרוק כשסתיו טוריאל סובב כדור חופשי מדויק מ־20 מטרים וקבע 1:1, רגע שהכניס את האורחת לקצב והבהיר לבאר שבע שזה לא יהיה ערב של טיילת.

מכאן נכנס המשחק לשלב האיזונים. דניאל דאפאה החמיץ פעמיים מצבים שאפשרו להפועל תל אביב לחלום על מהפך, אחת מהן אחרי טעות לא אופיינית של אופיר מרציאנו, שתוקנה בשעררית בתגובה מצוינת של השוער האדום. בסוף המחצית הראשונה עמית למקין עצר נגיחה של זאהי אחמד ממש על הקו והותיר את הכול פתוח למחצית שנייה של ניואנסים. החזרה מההפסקה סימנה שינוי. באר שבע העלתה את קו הלחץ בחצי צעד, קצרה מסירות, שינתה עמדות בתנועה והחלה לייצר מצבי איום משמעותיים: אליאל פרץ סחט את הרשת החיצונית, אחמד נגח לקורה, וגיא מזרחי שלח טיל שמצא את אסף צור מוכן.

הכרעת המשחק הגיעה אחרי כדור קרן שהסתבך לרגע קטן של משיכות בחולצה. אנדריאן קרייב אחז בלוקאס ונטורה ברחבה, דוד פוקסמן הצביע בנחרצות לנקודה הלבנה, וכשהשעון הראה דקה 73 הגיע האיש של הרגעים הגדולים. דן ביטון ניגש, הביט לרגע אל היציעים, ובעט בקור רוח לרשת. שמונה העונה, 11 משחקי ליגה רצופים עם שער – רצף שמציב אותו בסמיכות לשיאו ההיסטורי של זהבי ומספר את סיפור ההשתדרגות האישית והקבוצתית יחד. עד השריקה באר שבע ניהלה את היתרון באחריות, חילצה מאבקים במרכז, שמרה על מבנה קומפקטי ואיפשרה לטרנר להתעטף שוב בתחושת ביטחון שמזוהה עם קבוצה שמאמינה בעצמה בכל מצב.

מעבר לשערים, זה היה ערב של חוסן. דוידזאדה, שנכנס לנעליו של הלדר לופס, קיבל חותמת מקצועית מהרגע הראשון – לא רק בגלל השער אלא בעיקר בזכות בחירות נכונות מתי לצאת קדימה ומתי לסגור את האלכסון ההגנתי. מרציאנו, למרות הטעות, חתום על שתי פעולות מצילות ששמרו את המשחק בשליטה. בקישור, הצמד קנגוואה–ונטורה קבע את גובה הלחץ ומנע מהפועל תל אביב לפתח רצפי מסירה ארוכים בין הקווים. ואם צריך מילה על הדינמיקה מהספסל – רן קוז'וק, בשקט שמאפיין את העבודה שלו, שרטט במחצית התאמות קטנות שהפכו את חצי השעה האחרונה ליעילה יותר, בדיוק כפי שתיאר בסיום כשאמר: “אנחנו לא ריאל מדריד, יש משחקים שניצחון בהם מגיע בשיניים; קבוצה בוגרת לא נותנת ליריבה אפילו סיכוי לחזור”.

המשמעות בטבלה ברורה: שישה ניצחונות בשישה מחזורים, 18 נקודות מ־18 אפשריות, פסגה שממשיכה להיות צבועה אדום, ורצף שמוגדר כבר כפתיחת העונה הטובה בתולדות המועדון. מעבר למספרים, באר שבע מוסיפה לעצמה עוד סוג ניצחון למחברת – כזה שמגיע אחרי שוויון מוקדם, מול יריבה חזקה ומאמן שמכיר כל גרגר דשא בטרנר. אליניב ברדה יצא הערב מהאצטדיון שבו כתב פרקים גדולים כמאמן מובס לראשונה העונה, אבל עם מחיאות כפיים של היציע המקומי – מחווה שמספרת על מערכת יחסים עמוקה בין סמל למועדון. על הדשא, לעומת זאת, לא היו הנחות.
בסוף היום, זה בדיוק סוג הערבים שמייצר מועמדות לאליפות: משחקים שבהם הכותרות הגדולות סביבך והדרך לניצחון מחייבת קור רוח, ניואנס וטיפה מזל בקורה. באר שבע מצאה את כל אלה בזמן. הרצף נמשך, הביטחון מתעבה, וההצהרה חד משמעית: זו קבוצה שיודעת לנצח בכל מיני דרכים – גם כשצריך לעבוד.