רגע לפני הפריימריז בליכוד, שלום דנינו: ''לנגב אין מותרות להתחיל מחדש''

ביום שני הקרוב, 17 באוגוסט, יגיעו מתפקדי הליכוד לקלפיות כדי לקבוע את רשימת המפלגה לכנסת ה־26. עבור ח"כ שלום דנינו זהו רגע פוליטי מכריע: הוא ניצב בפני קרב צפוף וקשה ברשימה הארצית - עשרות שרים וחברי כנסת מתמודדים על מספר מוגבל של מקומות הנחשבים ריאליים.
דנינו, יליד אופקים, בוגר אוניברסיטת בן-גוריון, איש עסקים ויזם ששירת כעשור בחיל האוויר והשתחרר בדרגת רב-סרן, אינו מזוהה עם פוליטיקה רועשת. הסגנון שלו שקט ומעשי יותר: דיונים בוועדות, סעיפי חוק, לחצים על משרדי ממשלה ומעקב אחר החלטות. גם בקמפיין הנוכחי הוא עובד במרץ כדי להגיע למתפקדים, להביא אותם לקלפיות ולשכנע אותם להעניק לו מקום שיאפשר לו להמשיך לקדנציה נוספת.

מבחינת הנגב, ההתמודדות של דנינו חורגת מהמרוץ האישי שלו. הוא חבר הכנסת המכהן המזוהה באופן הישיר ביותר עם משבצת הנגב שממנה נבחר לכנסת הנוכחית, וכעת הוא מבקש להיבחר ברשימה הארצית. כאשר משבצות המחוז תלויות במיקומים שמידת הריאליות שלהם אינה מובטחת, המשך כהונתו עשוי להיות משמעותי לשמירת קול דרומי מנוסה סביב שולחן מקבלי ההחלטות.
בקדנציה האחרונה פעל דנינו לא רק למען הנגב, אלא גם בצומת שבין מערכת הביטחון לכלכלה – תחומים שבהם צבר ניסיון וקשרים פרלמנטריים. רגע לפני יום ההכרעה שוחחתי איתו על הלחץ, ההישגים, המהלכים שעדיין לא הושלמו והסיבה שבגללה הוא מבקש ממתפקדי הליכוד לתת לו את קולם.
 

שלום, לפני שנדבר על חוקים ותקציבים – מה שלומך? אלה ימים אינטנסיביים מאוד, ואתה עובד במרץ כדי להביא את מתפקדי הליכוד להצביע עבורך. מה אתה שומע מהם בשטח?
"שלומי טוב, ברוך השם. אני דרוך, עובד קשה ומרגיש את האחריות. אני מדבר עם מתפקדים מכל הארץ, ובמיוחד עם אנשי הנגב, ושומע מהם רצון לראות נבחרי ציבור שמגיעים עם קבלות ולא רק עם הבטחות. הקמפיין דורש הרבה שעות, נסיעות, שיחות ומפגשים, אבל זה חלק מהשליחות. מי שמבקש את אמון הציבור צריך לעמוד מולו, להסביר מה עשה ולהתחייב למה שיעשה בהמשך.
"אני מבקש מהמתפקדים לבחון אותי על הקדנציה שעברה: על החוקים, התקציבים, הדיונים והמאבקים שהובלתי. אני לא אומר שהכול הושלם, אבל אני יכול להציג עבודה רצינית, התמדה ויכולת להזיז תהליכים. ביום שני אני מקווה שהם ייתנו לי את הכוח להמשיך".

במהלך הקדנציה פעלת בעיקר הרחק מאור הזרקורים. מהם ההישגים המרכזיים שלך שתושבי באר שבע והנגב עדיין אינם מכירים מספיק?
"אם אני צריך לבחור מהלכים שמבטאים את הדרך שלי, הראשון הוא כביש 40. הכביש לא נכלל בתוכנית החומש, ובכל זאת הצלחנו, במהלך נדיר, להשיג עבורו תקציב המתקרב למיליארד שקל. ביצענו עבודת מחקר מקיפה, והממצאים איששו את מה שכבר ידענו: מדובר בכביש מסוכן מאוד, שבמקטעים מסוימים רמת הקטלניות בו גבוהה פי חמישה בהשוואה לכבישים אחרים.
"צריך לזכור שלא מדובר רק במספרים על הנייר. הילדים שלנו, בני הזוג שלנו וכל המשפחות שלנו נוסעים בכביש הזה. לכן המאבק עליו היה מבחינתי מאבק להצלת חיים. העבודות כבר מתקדמות ועומדות להסתיים.
"המהלך השני הוא החוק שביטל את הפגיעה בקצבה של פורשי קבע שנקלטים כאזרחים עובדי צה"ל. לפני התיקון, מומחים שצה"ל רצה לשמר במערכת שילמו מחיר כלכלי כבד על ההחלטה להמשיך לשרת. החוק עבר בקריאה שנייה ושלישית ונכנס לספר החוקים. זה תיקון שעושה צדק עם האנשים, שומר ידע וניסיון בתוך מערכת הביטחון ומונע מהמדינה לאבד כוח אדם מקצועי.
"המהלך השלישי הוא בניית מנועי צמיחה ארוכי טווח לנגב : הוקמה הפקולטה הבינלאומית לרפואה שעתידה לפתוח סמסטר ראשון באוקטובר הקרוב. הארכת תקופת ההסדרה של חוות הבודדים בעוד כ7 שנים, והמאבק להסרת חסמים שיאפשרו לתעשייה ולתעסוקה בנגב להתרחב".

בחרת להשקיע בעבודה פרלמנטרית ופחות בהופעות בתקשורת וברשתות. בדיעבד, האם העבודה השקטה פגעה ביכולת של הציבור להכיר את העשייה שלך?
"בהחלט. אני מניח שזה נובע גם מאופיו של האדם. יש בי רצון טבעי לפרטיות, והוא עומד בסתירה מסוימת לחיים של פוליטיקאי. פוליטיקאי נדרש לא רק לעבוד ולהביא תוצאות, אלא גם לעמוד מול הציבור, לספר ולהסביר מה עשה.
"בכנסת אפשר לעבוד קשה מאוד, לנהל דיונים, לשנות סעיפים, להשיג תקציבים ולפתור חסמים – ועדיין רוב הציבור לא יידע שזה קרה. אני מבין היום שעבודה שקטה אינה צריכה להיות עבודה נסתרת. הציבור זכאי לדעת מה הנציג שלו עושה, מה כבר הושג, מה עדיין נמצא בתהליך ומי מעכב את השלמת המהלכים".

כביש 40 הפך לאחד המאבקים המזוהים איתך. מעבר אליו, אילו השקעות ומהלכים מרכזיים קודמו בנגב בתקופת כהונתך?
"צריך להסתכל על התמונה הרחבה. במהלך הקדנציה הושקעו מיליארדי שקלים בתשתיות הכבישים והרכבות בנגב. קודמו חשמול מסילות הרכבת וקווי הדרום, כביש 232 תוקצב במאות מיליוני שקלים, התכנון הסטטוטורי של כביש 90 לאילת קודם ולתכנון הרכבת לאילת הוקצו 50 מיליון שקל. קידמנו גם את נושא התאורה בכביש 6, שהוא מרכיב בטיחותי חיוני.
"אבל העשייה בנגב אינה מסתכמת בתחבורה. כחבר ועדת החוץ והביטחון, פעלתי גם סביב מעבר קריית המודיעין דרומה. לחצנו לכך שאוניברסיטת בן־גוריון תוביל את ההכשרה ואת הלימודים האקדמיים של הקצינים והנגדים המגיעים לנגב. רצינו שאנשי הקבע ותושבי הדרום יוכלו לרכוש השכלה אקדמית כאן ולא יידרשו לנסוע למרכז וללמוד באוניברסיטת בר־אילן. אוניברסיטת בן־גוריון השקיעה מיליוני שקלים בשדרוג התשתיות ובהיערכות לקליטת הלומדים.
"פרויקט יוצא מן הכלל נוסף שסייענו להוציא לפועל הוא הפקולטה הבין־לאומית לרפואה באילת. זהו מהלך שיכול לשנות את מערכת הבריאות בעיר, להביא אליה סטודנטים ואנשי רפואה ולחזק את אילת כעיר אוניברסיטאית.
"מעבר לכך, הייתי שותף מרכזי לחקיקה ולמהלכי התקצוב במסגרת מנהלת תקומה עבור יישובי הנגב המערבי. מיד לאחר 7 באוקטובר עסקנו במענקים, במתווים, בפיצויים ובסיוע לחקלאים ולעסקים שנפגעו.
"אני חייב להזכיר גם את השלמת החוק להסדרת חוות הבודדים בנגב. החוק הושלם בקריאה ראשונה, שנייה ושלישית סמוך לנעילת הכנסת ה־25. חוות הבודדים הן מפעל ציוני חשוב, והיינו חייבים להשלים את המהלך הזה בדקה ה־90 כדי לאפשר למשפחות ולחקלאים להמשיך לפעול ולשמור על אדמות הנגב".

אתה מדבר על הנגב כמנוע צמיחה לאומי. אילו מהלכים כלכליים נדרשים כדי שהאמירה הזאת תהפוך למציאות?
"הנגב צריך חבילה שלמה ולא פתרון נקודתי: תחבורה, תעשייה, תעסוקה, בריאות, השכלה גבוהה ותמריצים שישאירו כאן משפחות צעירות ובעלי מקצוע.
"בנושא הטבת המס לבאר שבע הצלחנו להתגבר על הקושי המשפטי ולנסח הטבה ייעודית לעיר, שקיבלה את הסכמת הייעוץ המשפטי של הכנסת. זה היה חסם משמעותי, והצלחנו לפתור אותו. עכשיו נותר לבצע את הליך החקיקה ולהשלים את החוק בכנסת. המטרה היא לחזק את כוח המשיכה של בירת הנגב, להשאיר בה משפחות עובדות
ולהביא אליה אוכלוסייה חזקה נוספת.
"אני שותף גם להצעת חוק המבקשת להבטיח כי 30% מנכסי הקרן לאזרחי ישראל יושקעו בנכסים בנגב, ולפחות 30% מההקצאה השנתית יופנו לעידוד התעסוקה באזור. הרעיון הוא שמשאבי הטבע של המדינה יהפכו למנוע צמיחה גם עבור האזור שממנו הם מגיעים.
"לצד השלמת החקיקה של הטבת המס, צריך לוודא שהמהלכים שכבר קידמנו מתורגמים ליישום מלא: להבטיח את הקמתה והצלחתה של הפקולטה הבין־לאומית לרפואה באילת, ליישם את החוק להסדרת חוות הבודדים ולהסיר את החסמים התחבורתיים והתשתיתיים של נאות חובב. המהלכים האלה מתחברים זה לזה: השכלה מייצרת כוח אדם, תשתיות מביאות תעשייה ותעסוקה, ותמריצים נכונים משאירים אנשים בנגב".
 

במישור הארצי, מהם החוקים המשמעותיים ביותר שקידמת, וכיצד הם משפיעים בפועל על אזרחי ישראל ועל מערכת הביטחון?
"לא מדובר בחוק אחד אלא בסדרת חוקים ותיקונים. אחד הביטויים למשמעות הגדולה שלהם הוא גם היקף התקצוב. חבר כנסת מוגבל בדרך כלל בקידום חקיקה פרטית שעלותה עד כשבעה מיליון שקל, וגם זאת בהסכמה עם משרד האוצר. כאשר איגדנו את החוקים, התיקונים והתקנות שקידמנו, גילינו שההשפעה התקציבית הכוללת שלהם חצתה את רף מיליארד השקלים.
"הכסף אינו המטרה בפני עצמה, אבל הוא בהחלט ביטוי לחשיבותם ולהיקף השפעתם של המהלכים. אחד החוקים המרכזיים הוא התיקון המכונה 'חוק הקופה הציבורית', שביטל את הפגיעה בקצבה של פורשי קבע שנקלטו כאזרחים עובדי צה"ל. לפני התיקון, אנשי מקצוע שצה"ל ביקש להשאיר במערכת נאלצו להתמודד עם ניכוי של שליש מקצבתם. נוצר מצב אבסורדי שבו המדינה השקיעה שנים בהכשרת אדם, נזקקה לניסיון שלו – ואז הענישה אותו כלכלית על כך שהסכים להמשיך לשרת.
"החוק משנה את התמריץ: מומחים בתחומי הטכנולוגיה, התחזוקה, הלוגיסטיקה ומקצועות חיוניים נוספים יכולים להמשיך לתרום בלי לשלם קנס כלכלי על עצם הישארותם. מערכת הביטחון שומרת ידע וניסיון, והמדינה חוסכת את העלות ואת הזמן הכרוכים בגיוס ובהכשרת מחליפים.
"חוק חשוב לא פחות הוא התיקון שנועד להגן על משרתי המילואים העצמאים. עצמאים שעזבו את העסק שלהם ויצאו לשרת במילואים מצאו את עצמם, לאחר מכן, נדרשים להחזיר לביטוח הלאומי חלק מהתגמולים שקיבלו בשל ירידה בהכנסות ובשומה השנתית. זה היה עיוות בלתי מתקבל על הדעת. נדרשנו לתקן את חוק הביטוח הלאומי כדי שבמקרים רבים אותם עצמאים ומילואימניקים לא יידרשו להחזיר את הכספים שקיבלו בזמן שנלחמו והגנו על המדינה.
"אני גאה גם בחוק להקמת המרכז להנצחת מורשתו של דוד לוי, שקידמתי יחד עם חבר הכנסת מאיר כהן. דוד לוי היה מנהיג חברתי ולאומי שפרץ דרך עבור תושבי הפריפריה, צמצם פערים והוכיח שילד מבית שאן יכול להגיע לעמדות ההשפעה הבכירות ביותר במדינה. הנצחת מורשתו היא לא רק עניין היסטורי, אלא מסר לדור הבא.
"לצד החוקים האלה קידמתי גם את הארכת תקופת הצינון לבכירים בארבע רשויות הפיקוח על הגופים הפיננסיים, במטרה לצמצם את תופעת הדלת המסתובבת בין הרגולטורים לבין הגופים שעליהם פיקחו, וכן את חוק '100 הימים' למינויים בכירים בשירות המדינה. המטרה היא לחזק את טוהר המידות, את המשילות ואת אמון הציבור במערכות המדינה".

מדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים כבדים. מהם היעדים שאתה מבקש לקדם בקדנציה הבאה?
"היעד הראשון הוא חיזוק ההון האנושי של מערכת הביטחון: טיפול רציני בשירות הסדיר, בקבע, במילואים ובאזרחים עובדי צה"ל, לצד פיקוח על בניין הכוח והיערכות ארוכת טווח. אחרי שנים של לחימה אסור להסתפק בסיסמאות של הוקרה; צריך לבנות מסלולים ששומרים אנשים טובים במערכת ומחלקים את הנטל באופן אחראי.
"היעד השני הוא כלכלה שעובדת עבור האזרח: הורדת חסמים לעסקים קטנים ובינוניים, קידום תחרות, מאבק ביוקר המחיה וחיזוק מנגנוני הפיקוח כדי שהחלטות יתקבלו לטובת הציבור. בתוך היעד הזה הנגב צריך לקבל מעמד של מנוע צמיחה לאומי – בתחבורה, בתעשייה, בתעסוקה, בבריאות ובהשכלה הגבוהה.
"היעד השלישי הוא משילות עם אחריות. הציבור בוחר ממשלה כדי שתוכל לבצע את המדיניות שעליה התחייבה, אך סמכות חייבת לבוא עם יעדים מדידים, לוחות זמנים ופיקוח פרלמנטרי. אני רוצה להמשיך במקום שבו הניסיון שלי מעניק את הערך הגדול ביותר – בוועדת הכלכלה או בוועדת החוץ והביטחון, ובמידת האפשר לעמוד בראש ועדה מרכזית באחד משני התחומים. אינני מחפש תואר לשם תואר; אני מחפש את הכלים להפוך החלטות לתוצאות".
 

לסיום, מה אתה מבקש לומר למתפקדי הליכוד שיגיעו ביום שני לקלפי?
"אני מבקש מהם לבוא ולהצביע. לא להישאר בבית ולא להניח שאחרים יעשו את העבודה במקומם. הרשימה שתיבחר ביום שני תקבע מי ייצג את הליכוד ואת אזרחי ישראל בכנסת הבאה, ולכל קול יש משמעות.
"אני מבקש את אמונם כדי להמשיך את מה שהתחלתי: להילחם על הנגב, לחזק את מערכת הביטחון, לקדם כלכלה אחראית ולהביא תוצאות באמצעות עבודה פרלמנטרית רצינית. אני מגיע עם ניסיון, עם דרך ועם מחויבות, ומבקש את ההזדמנות להמשיך מהיום הראשון של הכנסת הבאה".

הנגב זקוק לקול מנוסה בכנסת
בסיום הריאיון נאחל לח"כ שלום דנינו הצלחה ביום שני ומקום ראוי ברשימת הליכוד לכנסת הבאה. אחרי קדנציה שבה קידם מהלכים למען כבישי הדרום, התעשייה, התעסוקה, מערכת הביטחון והכלכלה, הצלחתו בפריימריז אינה רק עניין אישי – היא נוגעת ליכולתו של הנגב לשמור בכנסת נציג מנוסה שכבר מכיר את המערכת, את החסמים ואת הדרך להפוך דרישה מהשטח לדיון, לחקיקה, לתקציב ולביצוע.
דנינו הוכיח בקדנציה הנוכחית שהוא יודע לעבוד גם למען הנגב וגם למען כלל אזרחי ישראל. אנו מאחלים לו לקבל את אמון המתפקדים, להיכנס למקום ראוי וריאלי ברשימה ולהמשיך להוביל בכנסת הבאה עשייה פרלמנטרית אחראית בתחומי הביטחון, הכלכלה ופיתוח הדרום.