כך תסייע הבינה המלאכותית למטופלי העיניים בסורוקה: הפרויקט המשותף עם מכללת ספיר

המעבדה תחבר בין צרכים קליניים במערך העיניים לבין יכולות מחקר ופיתוח בבינה מלאכותית. בין הפתרונות שנבחנו: איתור מטופלים שלא חזרו למעקב, מניעת טעויות בהזרקות תוך עיניות ותעדוף מועמדים לניתוחי קטרקט
שיתוף בווטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר שיתוף באימייל הדפסת כתבה
פרופ׳ שלומי קודש ופרופ׳ ניר קידר בטקס השקת מעבדת הבינה המלאכותית לרפואת עיניים צילום: דוברות סורוקה

סורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי והמכללה האקדמית ספיר השיקו מעבדה חדשה לבינה מלאכותית יישומית ברפואת עיניים. המעבדה תתמקד בפיתוח פתרונות טכנולוגיים לאתגרים קליניים ותפעוליים העולים מהעבודה היומיומית עם מטופלים.
המעבדה הוקמה במרכז החדשנות בסורוקה במסגרת שיתוף פעולה בין מכון SASI למדעים יישומיים והפקולטה לטכנולוגיה במכללת ספיר, יחידת המחקר במרכז למחקרים קליניים ומערך העיניים בסורוקה.
במסגרת אירוע ההשקה נחתם הסכם שיתוף הפעולה בין המוסדות ונערך האקתון, שבו בחנו צוותים רפואיים וטכנולוגיים פתרונות מבוססי בינה מלאכותית לאתגרים שהציגו אנשי מערך העיניים.

איתור מטופלים שלא הגיעו למעקב
אנשי מערך העיניים העלו 25 אתגרים קליניים ותפעוליים, ומתוכם נבחרו חמישה לדיון במסגרת ההאקתון.
אחד האתגרים נוגע למטופלים צעירים לאחר ניתוח ולמטופלים במצבים רפואיים מורכבים, הנדרשים להגיע לבדיקת מעקב בתוך פרק זמן מוגדר, אך לעיתים אינם שבים לבדיקה. במסגרת ההאקתון נבחנה מערכת שתאתר את המטופלים שלא השלימו את המעקב ותאפשר לצוות הרפואי לתעדף את הטיפול בהם בהתאם לרמת הסיכון.
אתגר נוסף עסק ביצירת שכבת בטיחות בהזרקות תוך עיניות. המערכת המתוכננת אמורה להצליב בין המידע בתיק הרפואי לבין סיכום הביקור האחרון, לסייע באימות העין שבה נדרשת ההזרקה וסוג החומר המיועד להזרקה, וכן לזהות חוסר התאמות בתיעוד.
הצוותים בחנו גם מערכת שתסייע לוודא כי מטופלים השלימו את הבדיקות הנדרשות לפני הגעתם למרפאה וכלי מבוסס AI שיסייע למתמחים להתכונן למבחני ההסמכה ברפואת עיניים.

המערכת לתעדוף ניתוחי קטרקט זכתה במקום הראשון
במקום הראשון בהאקתון זכה צוות בהובלת ד׳ר יותם לביא, מומחה ברפואת עיניים בסורוקה. הצוות עסק בפיתוח מערכת שתתמוך בסיווג מטופלים המועמדים לניתוח קטרקט בהתאם לדחיפות הטיפול, למורכבות המקרה ולסוג ההרדמה הנדרש.
הפתרונות שנבחנו נמצאים בשלב הפיתוח והבחינה, וטרם הוצגו כמערכות שהוכחה יעילותן הקלינית או שנכנסו לשימוש שגרתי.
בהמשך צפויים להצטרף לפעילות המעבדה חברי סגל וסטודנטים מהפקולטה לטכנולוגיה בספיר. הם ישתלבו בפרויקטים שיפותחו בהתאם לצרכים שיעלו במערך העיניים בסורוקה.
פרופ׳ ארז צומעי, מנהל מערך העיניים בסורוקה, אמר: 'הקמת מעבדת הבינה המלאכותית במערך העיניים היא ביטוי לרוח הזו - לקחת את הידע האקדמי, את הנתונים ואת הצרכים האמיתיים שעולים מהשטח הקליני, ולחבר ביניהם כדי לפתח פתרונות שישפרו את איכות הרפואה ואת הטיפול בחולים. מבחינתנו, זו רק תחילתה של דרך משותפת'.
ד׳ר גייל גלבוע פרידמן, ראשת הפקולטה לטכנולוגיה במכללה האקדמית ספיר, ציינה כי שיתוף הפעולה מבטא צמיחה טכנולוגית וחיבור בין האקדמיה לבין הנגב.
פרופ׳ ניר קידר, נשיא המכללה האקדמית ספיר, אמר כי שילוב היכולות של ספיר במדעי הנתונים ובבינה מלאכותית עם הידע הרפואי בסורוקה עשוי לסייע בהתמודדות עם אתגרי הרפואה העתידיים.
פרופ׳ שלומי קודש, מנהל סורוקה, הוסיף: 'הצוות הרפואי המוביל שלנו משתתף בעיצוב מערכת הרפואה של העתיד ובקידום פתרונות חדשניים לטובת מטופלינו. ספיר וסורוקה הם שני מוסדות משמעותיים בנגב, והמשימה המשותפת שלנו היא לרתום את הידע, האנשים והרעיונות כדי לשפר את הרפואה ולהפוך אותה לטובה ומדויקת יותר לטובת תושבי הנגב'.