רגע לפני פתיחת שנת הלימודים: 83% קובעים שמערכת החינוך במשבר

מחצית מההורים פסימיים; 60% טוענים שהמערכת אינה מוכנה לעידן ה-AI
שיתוף בווטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר שיתוף באימייל הדפסת כתבה
Alt לתמונה  תלמידים במערכת החינוך הישראלית לקראת פתיחת שנת הלימודים תשפ״ז

שבועות ספורים לפני פתיחת שנת הלימודים תשפ״ז, סקר ארצי חדש מציג תמונת מצב מדאיגה בנוגע לאמון הציבור במערכת החינוך: 83% מהישראלים סבורים כי המערכת מצויה במשבר, מחצית מההורים אינם מאמינים שהממשלה שתקום לאחר הבחירות תצליח להוביל שינוי משמעותי, ו-60% מהם טוענים כי בתי הספר אינם ערוכים לעידן הבינה המלאכותית.

הנתונים מתפרסמים במסגרת ״מדד החינוך הלאומי״, כלי מחקר שנתי חדש שמושק על ידי ארגון ״השומר החדש״ ומכון ריפמן לקראת פתיחת שנת הלימודים. הסקר נערך באוגוסט 2026 על ידי מכון סמית למחקר, בהובלת רפי סמית, בקרב מדגם מייצג של 800 בני 18 ומעלה.
המשיבים השתתפו בסקר באמצעות פאנל אינטרנטי, וטעות הדגימה המרבית עומדת על 3.7% ברמת ביטחון של 95%.

ההורים מכירים את המערכת – ומאמינים בה פחות
הממצא הבולט ביותר במדד הוא ההסכמה הרחבה בנוגע לעומק המשבר. 83% מהמשיבים הסכימו שמערכת החינוך בישראל מצויה במשבר, ובהם 48% שהסכימו עם הקביעה במידה רבה מאוד. בקרב הורים לילדים הלומדים במערכת הגיע שיעור ההסכמה ל-85%.
אלא שכאשר נשאל הציבור אם הממשלה שתקום לאחר הבחירות תצליח לבצע את השינויים העמוקים הנדרשים, התמונה נעשתה מורכבת יותר: 45% הביעו אופטימיות, לעומת 42% שהגדירו את עצמם פסימיים.
בקרב ההורים חוסר האמון עמוק יותר. 50% מההורים לילדים במערכת החינוך פסימיים לגבי היכולת להוציא לפועל רפורמה משמעותית, לעומת 36% בלבד בקרב מי שאין להם ילדים במערכת.
הנתון מצביע על פער מטריד: דווקא ההורים, שפוגשים מדי יום את בתי הספר, הצוותים והאתגרים במערכת, מאמינים פחות ביכולתה להשתנות.

משמעת ומניעת אלימות לפני הישגים
המדד בחן גם את סדרי העדיפויות שהציבור מבקש להציב בפני שר החינוך הבא. כ-40% מהנשאלים בחרו בחיזוק המשמעת ובמניעת אלימות באמצעות פעילות ערכית, חיבור לאדמה, כישורי חיים ותרומה לקהילה כנושא הדחוף ביותר לטיפול.
האפשרות הזאת דורגה לפני הטיפול במחסור במורים, שבו בחרו 27% מהמשיבים; צמצום הפערים בהישגי התלמידים, שנבחר על ידי 15%; וחיזוק החינוך לזהות ציונית, שבו בחרו 13%.
לצד הביקורת, הציבור אינו מבקש מהמדינה לוותר על אחריותה לניהול החינוך. 51% מהמשיבים סבורים שהסמכות המרכזית בניהול המערכת ובקביעת סדרי העדיפויות צריכה להישאר בידי משרד החינוך. רק 19% היו מעבירים את הסמכות לרשויות המקומיות ו-17% למנהלי בתי הספר.
המסר שעולה מהנתונים הוא שהציבור מצפה שהמדינה תמשיך להוביל את מערכת החינוך - אך דורש ממנה לשנות את סדר העדיפויות.

60% מההורים: מערכת החינוך אינה מוכנה ל-AI
הביקורת אינה עוסקת רק במשמעת, באלימות ובערכים. 57% מכלל המשיבים סבורים שמערכת החינוך אינה מכינה את הילדים לעולם העבודה בעידן הבינה המלאכותית, הסייבר והאגרוטק. בקרב בעלי הדעה הגיע שיעור זה ל-70%.
גם כאן ההורים מודאגים יותר: 60% מההורים לילדים במערכת סבורים שהיא אינה מותאמת לעולם המשתנה, לעומת 54% בקרב מי שאין להם ילדים במערכת החינוך.
במסמך המדיניות ממליצים מחברי המדד על גיבוש תוכנית לאומית שתשלב לימודי בינה מלאכותית, סייבר ואגרוטק עם למידה מעשית, ואף מציעים להפוך את החקלאות המתקדמת לשער ללימודי טכנולוגיה.

תמיכה רחבה בהתנדבות ובלימודי ליבה
לצד תחושת המשבר, הסקר מצביע על תמיכה רחבה במספר כיווני פעולה:
86% מהציבור תומכים בשילוב פעילות התנדבותית קהילתית, חקלאית או לאומית כחלק מובנה מתוכנית הלימודים. זהו שיעור התמיכה הגבוה ביותר שנמדד בסקר.
84% סבורים שמערכת החינוך צריכה לחזק בקרב התלמידים את הזהות הציונית ואת אהבת הארץ באמצעות אחריות אישית ותרומה לחברה.
80% מאמינים שחיבור לאדמה, עשייה מעשית וחשיפה לחקלאות הישראלית תורמים לחוסן האישי ולהתפתחות הערכית של בני הנוער. שיעור זהה סבור שתנועות הנוער הציוניות ממלאות תפקיד מרכזי בגיבוש הזהות, בחיזוק הערכים ובעידוד לשירות צבאי משמעותי.
נתון נוסף שעשוי לעורר דיון ציבורי ופוליטי נוגע למוסדות שאינם מלמדים את מקצועות הליבה: 74% מהמשיבים סבורים שהמדינה צריכה להתנות את תקצוב מוסדות החינוך בלימודי ליבה מלאים במתמטיקה, אנגלית ומדעים.
בקרב הורים לילדים במערכת עומדת התמיכה במהלך על 69%, לעומת 76% בקרב מי שאין להם ילדים במערכת.

ההמלצות: להרחיב את המודלים גם בנגב
המדד אינו כולל פילוח נפרד של עמדות תושבי הנגב, אך מסמך המדיניות הנלווה אליו מעניק לאזור מקום מרכזי בהמלצותיו. בין היתר מוצע להרחיב מסגרות המשלבות לימודים, עבודה חקלאית, זהות ומעורבות קהילתית, בדגש על הנגב, הגליל ויישובי הגבול.
עוד ממליצים מחברי המדד להכיר בימי התנדבות כחלק רשמי מתוכנית הלימודים, לחזק את תנועות הנוער, שנת השירות והמכינות, ולעגן את לימודי הליבה כתנאי אחיד לקבלת תקצוב ציבורי.
יואל זילברמן, מייסד ומנכ״ל ״השומר החדש׳, מסר: ״הציבור אומר לנו בקול צלול: החינוך אינו נמדד רק בציונים ובמבחנים, אלא קודם כול בבניית האדם – במשמעת, בערכים, בחיבור לאדמה ובעשייה למען הזולת. הנתונים הם קריאת השכמה, ואנו ב׳שומר החדש׳ נמשיך לפעול בחינוך ובשדה כדי להוביל את השינוי הזה בשטח״.
און ריפמן, מייסד ״השומר החדש״ וסמנכ״ל החינוך בארגון, הוסיף: „אנחנו רואים את ההשקעה בנוער כמשימת דגל ראשונה במעלה, מתוך הבנה כי הילדים של היום – מהעיר, מהמושב, מהקיבוץ ומהכפר - הם המנהיגים של המחר בצה״ל, בכנסת ובממשלה, באקדמיה ובהייטק. המדינה חייבת להשקיע הרבה יותר בדור העתיד הזה״.
חגי רזניק, ראש מכון ריפמן, אמר: ״חוסר האמון של מחצית מההורים ביכולת הממשלה להוביל שינוי מחייב חשיבה מחדש. הציבור דורש מערכת חינוך הוגנת, שוויונית ומותאמת למאה ה-21, שמחזקת במקביל את החינוך הערכי והקהילתי ואת החיבור לחקלאות, לנגב ולארץ״.