סוף למגפות? הפיתוח החדש של חוקרי בן גוריון שעשוי לשנות את עולם החיסונים

פריצת דרך מדעית מאוניברסיטת בן גוריון בנגב עשויה בעתיד לשנות את הדרך שבה מפתחים חיסונים נגד מחלות זיהומיות וסרטן. מחקר חדש של פרופ' תומר הרץ מהפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטה מציג שיטה חישובית חדשנית שמאפשרת לזהות ולתכנן "סופר-פפטידים" - רכיבים זעירים שמסוגלים לעורר תגובה חיסונית חזקה אצל אנשים שונים, גם אם המבנה הגנטי שלהם שונה לחלוטין. המחקר פורסם בכתב העת המדעי היוקרתי PNAS.

כדי להבין את משמעות הפיתוח, צריך להבין כיצד פועלת מערכת החיסון: הגוף לא מזהה וירוסים או תאים סרטניים ישירות, אלא באמצעות "חתיכות" קטנות של חלבונים שמוצגות על פני התא. הבעיה היא שלכל אדם יש מבנה גנטי מעט שונה, ולכן חיסון שעובד היטב אצל אדם אחד עלול להיות פחות יעיל אצל אחר.
כאן נכנסת לתמונה השיטה החדשה שפיתחו החוקרים מבאר שבע.

באמצעות אלגוריתמים מתקדמים, בינה מלאכותית וכלים חישוביים, הצליח הצוות לאתר פפטידים מיוחדים שמסוגלים "לדבר" עם מערכות חיסון של מגוון רחב מאוד של בני אדם. המשמעות: אפשר יהיה בעתיד לפתח חיסונים שיתאימו לאוכלוסיות גדולות ומגוונות הרבה יותר - ובמהירות גבוהה משמעותית מהמקובל כיום. במסגרת המחקר סרקו החוקרים יותר מ-190 אלף מועמדים אפשריים, ומתוכם זוהו 24 "סופר-פפטידים" שהצליחו להיקשר למגוון רחב במיוחד של מערכות חיסון שונות. אחד מהם הצליח להתאים לתשע קבוצות גנטיות שונות מתוך 12 אפשריות - תוצאה נדירה במיוחד בעולם המדעי.

לדברי החוקרים, הפיתוח עשוי להיות משמעותי במיוחד בפיתוח חיסונים למגפות עולמיות, שבהן יש צורך בפיתוח מהיר של חיסון שיעבוד אצל אוכלוסיות מגוונות ברחבי העולם. בנוסף, השיטה עשויה בעתיד לסייע גם בפיתוח חיסוני סרטן מותאמים אישית. פרופ' תומר הרץ סיפר כי הרעיון למחקר נולד כבר לפני כ-15 שנה במהלך שיחה מקצועית עם עמיתו ד"ר חן ינובר, כאשר השניים שהו בפוסט-דוקטורט בארצות הברית. "רעיונות טובים שווה להמשיך לחפור בהם, גם הרבה אחרי שהסקיצה הראשונה נכתבה על הלוח הלבן", אמר.
במחקר השתתפו גם הסטודנטיות אלינור פאר וליאל כהן-לביא מאוניברסיטת בן גוריון, לצד חוקרים ממכון La Jolla Institute for Immunology בארצות הברית.