'רפורמת שיקלי' להסדרת הקרקעות בנגב אושרה, הבדואים טוענים: 'נישול אלים'

לאחר עשרות שנים של ניסיונות כושלים להסדרת הקרקעות בנגב, אושרה השבוע רפורמת 'הקווים הכחולים' של השר עמיחי שיקלי - מהלך שמבקשת המדינה להגדיר כפריצת דרך היסטורית, אך כבר מעורר סערה ציבורית ופוליטית.
המתווה, שאושר כהוראת שעה על ידי מועצת מקרקעי ישראל, נועד להתמודד עם אחת הבעיות המורכבות ביותר בדרום: תביעות בעלות היסטוריות על קרקעות, שמונעות פיתוח של יישובים בדואיים ומעכבות הקמת תשתיות, מגורים ותעסוקה.

הרקע: תביעות בעלות שמקפיאות פיתוח

שורש הבעיה נעוץ בשנות ה-70, אז נקראו תושבים בדואים להגיש תביעות בעלות על קרקעות במסגרת הליכי הסדר מקרקעין. עם השנים נוצר מצב שבו שטחים רבים ביישובים הבדואיים חופפים לתביעות בעלות לא מוסדרות.
התוצאה: בחלק מהיישובים, למעלה מ-70% מהקרקע אינה מפותחת ואינה זמינה למגורים, מסחר או תשתיות. כך למשל, במרעית רבתי כ-85% מהשטח מצוי בתביעובעלות ללא פיתוח, ובאבו תלול כ-61% מהשטח.
בפועל, המדינה אינה יכולה לפתח את היישובים ללא הסכמות עם תובעי הבעלות, והאוכלוסייה ממשיכה לגדול - מה שמעמיק את הפערים.
 

מה כוללת הרפורמה החדשה?

הרפורמה תחול בשלב ראשון על חמישה יישובי פיילוט: כסייפה, מרעית, סעווה, אבו תלול ולקיה. המטרה: לייצר מודל הסדרה חדש שיאפשר פיתוח בפועל.
בין עיקרי המתווה: פיצויים מוגדלים לתובעי בעלות שיגיעו להסכמות עם המדינה,  אפשרות לקבל קרקע למגורים, מסחר או תעשייה במקום פיצוי חקלאי בלבד,  פיצוי כספי של עשרות אלפי שקלים לדונם, בהתאם להיקף ההסכמה,  קביעת לוחות זמנים קשיחים - מי שלא יצטרף בזמן, יקבל תמורה מופחתת,  אפשרות להפקעה או שינוי ייעוד קרקע במקרה שלא הושגו הסכמות,  עדכון מחדש של גבולות היישובים ('קו כחול') בהתאם להסכמות. המתווה כולל גם תמריץ כלכלי ברור: מי שיצטרף מוקדם יקבל תמורה גבוהה יותר, בעוד מי שיתעכב עלול לאבד זכויות משמעותיות.

ניסיון נוסף אחרי כישלונות העבר

מדובר בניסיון נוסף של המדינה להתמודד עם סוגיית הקרקעות בנגב, לאחר כישלון מתווים קודמים כמו מתווה פראוור ובגין. בניגוד לעבר, המתווה החדש משלב בין תמריצים כלכליים, לחץ זמנים וכלים תכנוניים - מתוך ניסיון לייצר הסדרה בפועל ולא רק תכנון על הנייר. בממשלה מדגישים כי מדובר במהלך שיאפשר לראשונה גם ליישב אוכלוסייה שאינה תובעת בעלות בתוך שטחים מוסדרים, ובכך לתת מענה לאלפי משפחות מהפזורה.

תמיכה זהירה: 'הזדמנות - אבל לא מספיקה'

לצד התמיכה במהלך, יש גם קולות שמזהירים כי ללא שינוי עומק - הוא לא יספיק.

חגי רזניק ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב לשעבר מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון:" החלטת מועצת מינהל מקרקעי ישראל היא החלטה חשובה שיכולה לייצר שינוי בישובי הפיילוט אפ תיושם בשום שכל לצד זאת זה מעט מדי ומאוחר מדי שכן שאם לא תהיה לגוף המסדיר קרי לרשות הבדואים סמכויות רחבות על הקצאת קרקע,אכיפה תומכת הסדרה, רשות רישוי וכלי תכנון ייעודיים משלה נמשיך לראות הסדרה חלקית שגידול האוכלוסייה גובר עליה."

ביקורת חריפה מהשטח: 'תוכנית נישול אלימה'

במועצה לכפרים הלא מוכרים בנגב יוצאים נגד התוכנית בחריפות, וטוענים כי מדובר במהלך כפוי שלא יצליח ללא שיתוף פעולה.

תגובת המועצה לכפרים הלא מוכרים בנגב לאישור תוכנית שיקלי: ‘’מדובר בתוכנית נישול אלימה, המגלמת הרעת תנאים קיצונית לעומת הסדרי קרקעות בעבר. לא ייתכן שעל 10 דונם בעלות יינתן מגרש אחד ועל 50 חמישה. אישור התוכנית הוא ברכה לבטלה, משום שסיכויי היישום שלה אפסיים. לחוק הבדואי כוח רב יותר מלכל תוכנית כפייה, וללא שיתוף פעולה מצד האוכלוסייה דבר לא יקרה. אנו קוראים שוב למדינה לעסוק בעיקר: צמצום הפער של פי 56 בהקצאת אדמות בצפון הנגב: 28 דונם לתושב יהודי בהתיישבות הכפרית, לעומת חצי דונם לתושב בכפרים הבדואיים. לזה יהיה שיתוף פעולה מלא וכולם, יהודים וערבים, ייהנו מתוספת תוצר של כ-30 מיליארד שקל בשנה בנגב; ומתועלות חברתיות מרחיקות לכת: צמצום העוני, שיפור רמת ההשכלה וירידה חדה בפשיעה''.
למרות ההצהרות והשאיפות, האתגר המרכזי של הרפורמה יהיה יישומה בפועל. הצלחת המתווה תלויה בשיתוף פעולה של תובעי הבעלות, באמון הציבור וביכולת המדינה להפעיל כלים אפקטיביים של תכנון ואכיפה.
אם יצליח - מדובר במהלך שעשוי לשנות את פני הנגב.
אם ייכשל - הוא עלול להצטרף לרשימת תוכניות שלא הצליחו לפרוץ את מחסום המציאות.