המיליארד ומאתיים שהבטיחו: באר שבע שוב הופקרה, והציבור כבר לא קונה את ההצגות - דעה

בשבועות האחרונים הרשת התמלאה בכותרות. "הממשלה אישרה 1.2 מיליארד ש"ח לבאר שבע"  הכריזו פוליטיקאים, דוברים וגורמי תקשורת שנשענו על הודעות מתוזמרות היטב. אבל מאחורי החגיגות, המציאות אחרת לגמרי: לא רק שאין כאן תוכנית אמיתית, זהו אחד התרגילים הפוליטיים השקופים ביותר שנראו כאן בשנים האחרונות.

בפועל, לא נרשם שקל אחד בספר התקציב. הכסף "מותנה", "עתידי", "ייתכן שיגיע", וכמובן  "בכפוף לתנאים". במילים אחרות: אין. מה שיש הוא מסמך פוליטי שמטרתו היחידה היא להרגיע את התושבים, לייצר תמונת ניצחון רגעית, ולהשתיק את הביקורת הגוברת על הפקרת בירת הנגב בשנים האחרונות.

הניסיון לצייר את ההטבה כ"מהפכה"  כשבפועל היא ריקה מתוכן
התושבים בבאר שבע חיים יומיום של יוקר מחיה הולך וגובר, משכורות תקועות, מחירי דיור שאינם מותאמים לשכר הממוצע, והיעדר פתרונות אמיתיים בפריפריה הדרומית. במצב כזה, היה ניתן לצפות למהלך רציני של הממשלה: תוכנית משילות, תעסוקה, חינוך, תחבורה, הטבות מס אמיתיות, השקעה במוקדי צמיחה.
במקום זה, קיבלה בירת הנגב בעיקר… הודעה לעיתונות.
בזמן שאשקלון  עיר שצומחת בקצב מהיר, שבנתה את עצמה כלכלית ושאינה מוגדרת כעיר פיתוח  מקבלת הטבות מס של 7% וקבלת תקציבי עתק, באר שבע נותרת שוב מאחור. לא בזכות עדיפות לאומית, אלא בגלל כוח פוליטי: ראש העיר אשקלון מחזיק במעמד מרכזי במרכז הליכוד, בעוד באר שבע אינה נהנית מאותן זרועות פוליטיות.
זו איננה מדיניות - זו פוליטיקה.

תזכורת: נתניהו הבטיח, הצטלם עם רוביק - אבל העיר ממשיכה להיאבק על השרדותה

המענק שלא פותר כלום
הביקורת שמושמעת בימים האחרונים ממומחים לכלכלה עירונית היא חדה:
העיר עומדת בצומת היסטורי. אלפי חיילי המודיעין והתקשוב עתידים להגיע לנגב, מפעלי תעשייה ביטחונית מתרחבים, פארק ההייטק צובר כוח. אלו היו אמורים להיות מנועי צמיחה שימשכו לפה אוכלוסייה חזקה.
במקום לחזק את המטרופולין  הממשלה מחלישה אותו.
במקום להחזיר הטבות מס שנלקחו לפני שני עשורים הממשלה מעדיפה "פיצוי דמיוני" שלא קיים.
במקום לתמוך בתושבים בזמן משבר כלכלי מייצרים ספין שנועד לשמש בתחפושת של פתרון.
וכך, בזמן שבערים אחרות מקבלים החלטות אמיתיות, בבאר שבע מקבלים מצגת.

ואיפה הנציגים המקומיים? איפה השרים מהדרום?
שאלה שמרצדת על שפתם של רבים בבירת הנגב:
איך ייתכן שבממשלה הנוכחית  ממשלת הימין, שזכתה בבאר שבע ברוב של 40.3% לליכוד ו-66% לגוש כולו  דווקא העיר שהעניקה את התמיכה האדירה הזו נזנחת פעם אחר פעם?
הרי הבחירות הבאות מוכרעות על חודו של מנדט.
הנגב הכריע בעבר ויכריע שוב.
אלה שמתעקשים להתעלם מבאר שבע היום, עלולים להתעורר יום אחד ולגלות שהציבור כבר לא איתם.

האמת הפשוטה: לא ניתן לנהל מדינה דרך מרכז הליכוד
הטבה לאשקלון היא לא אסון. הפגיעה בבאר שבע כן.
הבעיה איננה העיר הדרומית השכנה, אלא השיטה:
הקצאת משאבים לפי כוח פוליטי, ולא לפי צרכים לאומיים.

באר שבע איננה "עוד עיר"  היא המרכז הכלכלי, האקדמי והטכנולוגי של הדרום. היא העוגן של המטרופולין. כשהיא נחלשת – כל הנגב נופל איתה.

התושבים לא טיפשים והם יודעים לזהות ספין
הבטחה של 1.2 מיליארד ש"ח בלי מקורות תקציביים היא כמו צ'ק ללא כיסוי.
שורת ההסתייגויות והתנאים היא מסך עשן.
והתזמון – רגע לפני לחץ ציבורי וביקורת נוקבת – הוא לא מקרי.

זו לא עזרה.
זו לא תוכנית.
זו לא השקעה.

זו השתקה.

ובזמן שהממשלה עסוקה בפוליטיקה פנימית, התושב בבאר שבע נשאר להתמודד לבד מול יוקר המחיה, מול ירידה בשירותים, מול משבר אמיתי בתחבורה, בתעסוקה ובפיתוח.

במבחן המציאות  באר שבע צריכה הרבה יותר מהבטחות

הנגב מחכה לבנייה אמיתית:
חיזוק המעמד הכלכלי, בניית מנגנוני צמיחה, הטבות מס שיחזירו כוח אדם צעיר לעיר, תשתיות תחבורה מותאמות, השקעה במוקדי תעסוקה איכותיים.

לא עוד "תוכנית" על נייר.
לא עוד פוסט חגיגי של פוליטיקאי.
לא עוד תרגיל הרגעה.

הדרום זקוק למשהו אחר לגמרי: מנהיגות אמיתית שלא מפחדת לומר את האמת.

והאמת?
 בירת הנגב קיבלה מילים יפות  ולא שקל אחד.


קראו עוד באותו נושא:

דנילוביץ' נפגש עם נתניהו - וקיבל הבטחות לפיתוחה של באר שבע

1.2 מיליארד שקלים לבאר שבע: השקעת ענק היסטורית לפיתוח העיר