המעבדה שנפגעה מטיל בבן גוריון חזרה לעבוד: השיגה פריצת דרך בטיפול בסכרת ובסרטן

למרות פגיעת טיל איראני במעבדה, צוות החוקרים המשיך לעבוד - והתוצאה: גילוי עשוי לשנות את מאבק הרפואה בסכרת, סרטן והשמנה
שיתוף בווטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר שיתוף באימייל הדפסת כתבה
המעבדה שנפגעה מטיל בבן גוריון חזרה לעבוד: השיגה פריצת דרך בטיפול בסכרת ובסרטן פרופ' אהוד אוחנה במעבדה שנהרסה (צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב)

המדע לא נעצר – גם כשפוגעים בו. חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שראו את מעבדתם נהרסת כתוצאה מהתקפת טילים איראנית על המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, ממשיכים להדהים את הקהילה המדעית: מחקר פורץ דרך שפורסם בכתב העת היוקרתי Nature Communications חושף מנגנון ביולוגי חדשני שיכול להוביל לפיתוח הדור הבא של תרופות למחלות מטבוליות, סכרת ואף סרטן.

בראש המחקר עומדים פרופ' אהוד אוחנה ותלמידת הדוקטורט נועה יהושע, יחד עם צוות חוקרים מהפקולטה למדעי הבריאות. הם זיהו מנגנון פעולה חדשני בתאי כבד, הכולל שני חלבונים - NaCT ו-Glut - הפועלים יחד בתיאום מדויק לניטור ולוויסות רמות הסוכר בגוף. החלבונים פועלים כמעין ''בקרי תנועה'' שמגיבים בזמן אמת לרמות חומרי ההזנה בתא – וכתוצאה מכך מנהלים בקרה ישירה על מאזן האנרגיה והסוכר בגוף.
לדברי פרופ' אוחנה, ''המחקר הזה משנה את הדרך בה אנו מבינים תזונה תאית. הכבד פועל כ'ספוג גלוקוז' עצמאי, שמנהל משא ומתן מתמיד עם הסביבה התאית''. החוקרים אף הצליחו לפתח מולקולות הפוגעות במנגנון הסנכרון הזה וגורמות לירידה דרמטית של רמות הסוכר בדם בעכברים – בכ-20% לאחר טיפול שבועי יחיד.
אך זה לא מסתכם בכך: הממצאים מצביעים גם על כך שתאי סרטן יודעים ''לעקוף'' את המנגנון על ידי שינוי בביטוי החלבונים – מה שמספק מטרה טיפולית חדשה וייחודית גם לטיפול במחלות ממאירות.
לצד ההישג המדעי, מדובר גם בסיפור של התחדשות: מעבדתו של פרופ' אוחנה, שנפגעה קשות בתקיפה האיראנית, מוקמת בימים אלו מחדש בעזרת הנהלת האוניברסיטה והפקולטה למדעי הבריאות – והמחקר נמשך במלוא המרץ.
לדברי ד"ר גלית מזוז-פרלמוטר, סמנכ''לית ב-BGN Technologies, חברת המסחור של אוניברסיטת בן-גוריון: ''זהו מחקר בעל פוטנציאל עצום לפיתוח תרופות שישנו את חייהם של מיליונים. נמשיך לקדם שיתופי פעולה עם תעשיית הביוטק כדי להוציא את הפיתוח מהמעבדה אל מיטות החולים''.
המחקר נתמך על ידי הקרן הלאומית למדע (ISF) ומשרד המדע. הממצאים מסמנים תקווה חדשה לריפוי מחלות מורכבות ונפוצות – עם שורשים עמוקים בבירת הנגב.