המדינה יוצאת למהלך להסדרת תביעות בעלות ביישובי הקבע הבדואיים
מהלך משמעותי להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב יוצא לדרך: הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב פרסמה קול קורא ראשון במסגרת תוכנית 'יישור קו', שמקדם שר התפוצות והמאבק באנטישמיות, עמיחי שיקלי.
התוכנית מקודמת מכוח החלטת הממשלה 3101, ועוסקת בהסדרה משולבת של שטחים המצויים בתביעות בעלות בתוך תחומי יישובי הקבע הבדואיים, לצד קידום התיישבות מוסדרת ופיתוח היישובים.
בשלב הראשון תחול התוכנית על חמישה יישובים: מרעית, אבו תלול, סעווה, כסייפה ולקיה. הקול הקורא שפורסם היום מתניע את המהלך תחילה במרעית ובאבו תלול.
מטרת התוכנית היא ליצור מסלול מוסדר להסכמות בין המדינה לבין תובעי הבעלות על קרקעות הנמצאות בתוך תחומי יישובי הקבע. בכך מבקשת המדינה לאפשר פיתוח רציף של שכונות מגורים, תשתיות, מוסדות ציבור, מסחר, תעסוקה ותעשייה.
במשך שנים, שטחים נרחבים בחלק מיישובי החברה הבדואית נותרו ללא פיתוח בשל מורכבות תביעות הבעלות והיעדר מנגנון מוסדר להסכמות. בפועל, שטחים משמעותיים בתוך תחומי היישובים לא יכלו לשמש לבנייה, לתשתיות או למבני ציבור, דבר שעיכב תכנון ופיתוח.
המתווה החדש מאפשר לתובעי בעלות להתאגד ולהגיש הצעות מוסכמות להסדרה ורישום הקרקע. על פי התוכנית, תובעי בעלות המחזיקים בזכויות של לפחות 75% משטח התביעה הרלוונטי יוכלו להגיש הצעות לפשרה.
לשם כך תינתן תקופה של שישה חודשים להגשת הצעות. בתקופה זו יוכלו תובעי הבעלות ליהנות מתמורות הכוללות פיצויים בקרקע או בכסף. לאחר מכן יחול מתווה תמורות פוחת למשך ארבעה חודשים נוספים בלבד, כדי לעודד הצטרפות מוקדמת.
במקרים שבהם לא יושגו הסכמות, והשטחים מיועדים למגורים או נדרשים לצורכי תכנון, המדינה עשויה לפעול להפקעה. במקרים שבהם לא תהיה היתכנות או הצדקה למימוש השטח למגורים, ייבחן שינוי ייעודו, למעט לצורכי ציבור ותשתיות.
שר התפוצות והמאבק באנטישמיות, עמיחי שיקלי, אמר במהלך הסיור: 'במשך עשרות שנים מדינת ישראל לא הצליחה למצוא פתרון אמיתי לסוגיית תביעות הבעלות בחברה הבדואית בנגב - הסוגיה העמוקה והאקוטית ביותר בנגב, שמונעת את פיתוח והסדרת ההתיישבות'.
לדבריו, 'רפורמת יישור קו שהובלנו נוגעת בלב הסוגיה ומייצרת לראשונה מנגנון מעשי שמאפשר להסדיר תביעות בעלות בהסכמה, תוך פיתוח יישובים ומתן מענה אמיתי לאלפי משפחות'.
שיקלי הוסיף כי המתווה כולל 'היפוך של ממד הזמן' - תמורות מוגדלות למקדימים להצטרף להסדרה והפחתה הדרגתית ככל שחולף הזמן. 'זהו מהלך היסטורי ומשמעותי מאין כמוהו שמחבר בין משילות, אחריות לאומית, פיתוח הנגב ועתיד החברה הבדואית. אחרי עשרות שנים - באנו ליישר קו בנגב'.
אבי כהן סקלי, מנכ"ל משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, אמר: 'זו הפעם הראשונה שבה המדינה מתמודדת באופן ישיר עם חסם היסוד שמעכב את פיתוח יישובי החברה הבדואית בנגב. המהלך יאפשר לקדם תכנון איכותי, הרחבת יישובים ומתן פתרונות מגורים ותשתיות, לצד יצירת ודאות והטבות משמעותיות למי שיבחר להצטרף להסדרה'.
יובל תורג'מן, מנכ"ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, אמר כי מדובר במהלך 'היסטורי ופורץ דרך', המעניק לראשונה הזדמנות אמיתית להסדיר את סוגיית תביעות הבעלות בתוך היישובים ולאפשר פיתוח מוסדר של שכונות, תשתיות ומוסדות ציבור.
לדבריו, 'אני קורא לתובעי הבעלות לגלות אחריות ואומץ, לפנות לרשות הבדואים ולקדם פשרות והסכמות. זהו צעד שיכול להבטיח עתיד בטוח ויציב למשפחות רבות באמצעות הסדרת מגורים כחוק, אפשרות לבניית בית קבע מוסדר ומוגן, ופיתוח תשתיות ושירותים חיוניים לדורות הבאים'.
חגי רזניק, ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב, מסר: 'צוות המכון מחזק את השר שיקלי, מנכ"ל משרדו אבי כהן ומנכ"ל רשות הבדואים יובל תורג'מן על החלטת המועצה והדרך ליישומה. זהו שלב היסטורי בהסדרת הנגב וההמשך המתבקש הוא סמכויות רחבות להסדרה לגוף המסדיר. נמשיך לשתף פעולה. זהו עתיד הנגב'.



































