''עיר בתרדמת 30 שנה – ואני באתי להעיר אותה'': יאיר מעיין משרטט את המהפכה של ערד

לפני שנה בלבד נכנס יאיר מעיין לתפקיד ראש עיריית ערד, עיר שידעה עשורים של קיפאון, נטישה ומאבקים פנימיים. לדבריו, הוא מצא עיר שהייתה בתרדמת עמוקה – עם ירידה בדירוג הסוציו-אקונומי, הגירה שלילית ומחלוקות מתמשכות בין מגזרים. 
היום, שנה אחרי, הוא מספר על תנופת בנייה חסרת תקדים, החזרת האמון של הציבור בעירייה, פיתוח כלכלי משמעותי, והצבת חזון שאפתני: להכפיל את האוכלוסייה ולהחזיר את ערד למעמד הראוי לה. בראיון סיכום שנה, מעיין מדבר בגילוי לב על האתגרים, ההישגים, הקרבות הפוליטיים – והחלום הגדול שעוד לפניו.

בערד צריך להעיר ולהניע את שוק הדיור, תעשייה ותעסוקה, תרבות ועוד. בנוסף, יש את כל נושא החילונים-חרדים ובעצם האתגר הוא להוכיח לתושבים שכל תושבי העיר זכאים לקבל שרות מהעירייה לכולם מגיע לקבל שירותים ולכולם יש זכויות בעיר כל תושבי העיר שווים לא משנה כמה שנים הם גרים בעיר

סיכום השנה הראשונה: כיצד אתה מסכם את השנה הראשונה שלך בתפקיד? מהם ההישגים המרכזיים ומהם האתגרים שהתמודדת עמם?
‘’הגעתי לעיר שהייתה בתרדמת עמוקה במשך כ-30 שנה. העיר לא התפתחה ולא התקדמה לשום מקום. למעשה, אפשר לומר שמאז העלייה בשנת 92', עצרו את הבניה בערד ובעיר שלא בונים בה, היא לא מתפתחת והולכת אחורה וזה מה שקרה. מהעיר הכי חזקה בארץ בדירוג סוציו-אקונומי 8, העיר ירדה לדירוג  3''.
 

‘’משנת 2015 הקפיאו שוב את הבניה בכוונה כדי שלא יגיעו חרדים לעיר וקרה בדיוק ההיפך, הגיעו חרדים שקנו דירות ישנות של התושבים החילונים שעזבו בהמוניהם בגלל הקיפאון. לגורניקים אין כסף לדירות חדשות אז קנו את הישנות. בעשור האחרון עזבו את ערד כ10,000 תושבים, רובם הגדול חילונים  וותיקים למעשה כמעט חצי מתושבי העיר הוותיקים הביעו חוסר אמון בהנהגה ועזבו את העיר. בזמן הזה קהילת גור הכפילה את עצמה פי 3 ונפגע המאזן הדמוגרפי בעיר''.

‘’האתגר המרכזי הוא לקדם עיר שעמדה במקום ולא התפתחה בזמן שכל הנגב התקדם במהירות קדימה בשיווק של עשרות אלפי יחידות דיור וקליטה של משפחות זוגות צעירים מכל הארץ.
ובערד צריך להעיר ולהניע את שוק הדיור, תעשייה ותעסוקה, תרבות ועוד. בנוסף, יש את כל נושא החילונים-חרדים ובעצם האתגר הוא להוכיח לתושבים שכל תושבי העיר זכאים לקבל שרות מהעירייה לכולם מגיע לקבל שירותים ולכולם יש זכויות בעיר כל תושבי העיר שווים לא משנה כמה שנים הם גרים בעיר''. 

‘’ההישגים המרכזיים הם: שיווק אלפי יח"ד המיועדים לאוכלוסייה חילונית, כיפות סרוגות ומשרתי מילואים, הקמת שכונה חדשה "מצפה יהונתן" עם 20 משפחות מגרעין השומר החדש ו-60 ילדים שלומדים במערכת החינוך בערד, ניתנו היתרי בניה לכ-480 יח"ד שזה יותר מחצי מכמות היתרי הבניה שניתנו בסה"כ בעשור האחרון, אנחנו גם מובילים תהליכים של התחדשות עירונית בעיר. ניתנו היתרי בניה לכ-5000 מ"ר של שטחי מסחר. יש כ-30 מפעלים בהקמה עם סה"כ כ-500 דונם ופוטנציאל העסקה של כ-2500 עובדים.
יצירת מאות משרות חדשות בעיר במפעל אלביט, רד בינת, לשכת האוכלוסין החדשה שתיפתח בערד, מוקד בריאות חירום, ואגף החינוך של אלפורעה שעבר לאחריות של ערד, בהרחבת פעילות המתנ"ס ובחברה הכלכלית''.
 

‘’הבאתי שורה של הטבות לתושבים בתקציב החדש- הנפקת אישור תושב בחינם, הנפקת תו חניה בחינם, החלפת פחי אשפה ישנים בחינם, ביטול מבחני משנה בהנחות בארנונה, הגדלת הנחה מקסימלית לזכאים להנחה בארנונה -נכים, אזרחים ותיקים וחד הוריות, קיצור הליכים וזירוז מתן היתרי בניה''. ובכלל, תקציב העירייה גדל בתוך שנתיים מעל 20% .
‘’הבאנו מהממשלה תקציבים מעל 100 מיליון שקל לפיתוח העיר ,משרד הכלכלה כ-55 מיליון ₪ לפיתוח והרחבת אזור התעשייה , הגדלת מענקי האיזון של העיר בכ20 מיליון שח בשנה, תקציבי פיתוח של משרד הפנים כ8 מיליון שח . שיפוץ עשרות מוסדות חינוך בקיץ בעלות כוללת של כ-15 מיליון ₪. בנושא התרבות והספורט, סיימנו את שיפוץ היכל התרבות ע"ש אברהם (בייגה) שוחט ז"ל עם 630 מושבים- עלות השיפוץ כ-30 מיליון ₪, החזרנו את קבוצת הכדורגל של ערד שהייתה סגורה ואנחנו משקיעים מיליוני שקלים בהופעות, פסטיבלים ועוד. החלפת כל המחשבים הישנים במוסדות החינוך בעלות של כמיליון ש''ח''. שיפוץ הקאנטרי ב4 מיליון שקלים ובניית קאנטרי חדש בעלות של כ8 מיליון שקלים''.

פיתוח עירוני ותכניות עתידיות: 
ציינת בעבר את הצורך בהרחבת העיר והבאת אוכלוסייה חדשה. אילו צעדים ננקטו עד כה, ומהן התכניות העתידיות בתחום זה?
‘’2000 יח"ד בשיווק ו-2000 יח"ד נוספות שישווקו בחודש הקרוב עי רמי ומשבש בבניה רוויה , יצא מכרז לשיווק של 528 מגרשים צמודי קרקע בשכונת רכסים בכניסה המערבית לערד במחיר מוזל ובעדיפות למשרתי המילואים ו- 24 מגרשים נוספים חד משפחתיים לשיווק בשכונת רננים האיכותית,  עדיפות למחוסרי דיור בכל המגרשים במכרז. בערד אוהבים את משרתי המילואים, אוכלוסייה איכותית שתורמת למדינה. 
לגבי תכניות עתידיות: בשנים הקרובות נשווק ונאכלס סה"כ כ9000 יחידות דיור שיכפילו את האוכלוסייה בעיר ל-70,000 תושבים כפי שתוכנן בתוכנית המתאר בשנים האחרונות. 

‘’בפגישה שקיימתי עם מנכ״ל מינהל התכנון רפי אלמליח ומנהלת המחוז של משרד השיכון מלי שרביט אושרה עקרונית תכנית ערד מערב הכוללת 20,000 יחידות דיור, בהמשך נפתח את רובע מערב עם 20,000 יחידות דיור וזו תהיה העתודה של ערד ל-15 השנים הבאות .חייבים לקלוט בעיר כל שנה מעל 1000 משפחות כדי להחיות את העיר וכך נעשה .במקביל, מפתחים את אזור התעשייה בשיווק של עשרות מגרשים לתעשייה ותעסוקה''.
 

שיווק קרקעות ומחלוקות פוליטיות: 
היו דיווחים על מתחים בין הנהגת העיר למשרד הבינוי והשיכון בנוגע לשיווק קרקעות. כיצד אתה מתמודד עם האתגרים הללו ומה הצעדים שננקטו לטובת תושבי ערד?
‘’אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא מול משרד השיכון שמסייע לנו רבות בכל נושא השיווקים. אני משתף את התושבים בפגישות שאני מקיים בין אם זה במחוז עם מנהלת המחוז מלי שרביט, ובין עם זה אצל שר השיכון. הדינמיקה בין עיריית ערד למשרד השיכון טובה מאוד וצפוי לעיר עתיד ורוד ופורה עם המון שיווקים שחלקם כבר יצאו לדרך''.

שיתוף הציבור בתהליכי קבלת החלטות: 
כיצד אתה פועל לשיתוף התושבים בהחלטות מרכזיות הנוגעות לפיתוח העיר, ומהי חשיבות המעורבות הציבורית בעיניך?
‘’אני דואג לאורך כל הדרך לשתף את הציבור בכל הנעשה בעיר. יש עדכונים שוטפים ברשתות החברתיות, אתר העירייה, עיתון מקומי ועיתונים בנגב. בנוסף, אני מקיים מפגשי תושבים, הן מפגשים כלליים, והן מפגשים לפי שכונות בחודש האחרון התקיימו 4 מפגשי תושבים. אני חושב שאני ראש העיר היחיד שפרסם את מספר הטלפון שלו לכל העיר, עונה וזמין לתושבים באופן ישיר 24/6. אני עונה לווטסאפים ולמיילים בזמינות גבוהה וגם הצוות שלי בלשכה מונחה לעשות כך. חשוב לי להיות מעורב ציבורית, אני משתדל להגיע לכמה שיותר אירועים שאני מוזמן אליהם, לשמוע ולהשמיע, להיות מעורב באופן ישיר ולהרגיש את האנשים כל הזמן''.

תחבורה ציבורית: 
תושבים רבים מביעים דאגה לגבי מצב התחבורה הציבורית בעיר. מהם הצעדים שננקטו לשיפור המצב, ומה התכניות העתידיות בתחום זה?
‘’העתיד המשמעותי לעיר הוא קו רכבת קלה מערד לקריית המודיעין שיתחבר למערכת הסעת המונים מקריית המודיעין לתל אביב או לבאר שבע , כחלק ממערכת הרכבת קלה של מטרופולין באר שבע .
אני יכול לומר שבכל עיר יש תלונות חוזרות ונשנות בנושא התחבורה הציבורית, זה לא שיש משהו חריג או שונה בערד. אני מנהל ישיבות סדורות בין אם פרונטלי ובין אם בזום עם נציגי חברת התחבורה וגם עם נציג משרד התחבורה בדרום במטרה לשפר את רמת השרות ולהוסיף קווים חדשים לעיר. אני קשוב לתושבים ומשתדל לפתור בעיות אקוטיות כמו מיקומי תחנות או שינויים של קווים. אני מעביר למשרד התחבורה גם תלונות הקשורות לאופי הנהיגה של הנהגים''.

הקמת צוות חדשנות עירוני: 
לאחרונה פתחתם מחזור שני של צוות החדשנות העירוני מטעם "הזירה". מה מטרות התכנית וכיצד היא תורמת לפיתוח העיר?
‘’במחזור הנוכחי צוות החדשנות עוסק באתגר בנושא הרחבת המענים בתחום החינוך הבלתי פורמלי לנוער לצד יצירת תשתית ארגונית המחוברת לשטח. מטרות התוכנית הנגזרות מנושא האתגר הינן שיפור, יצירה והטמעה של דרכי התמודדות חדשניות למען רווחת בני הנוער בעיר''. 
‘’צוות החדשנות חוקר את הנושא לאורכו ולרוחבו, הצוות בנוי משישה עובדי עירייה המשקיעים יום בשבוע למען עבודה אינטנסיבית של מחקר הכולל איסוף נתונים, סקירת ספרות, סקרים, בנצ׳מרק וראיונות עם מומחים ועם תושבים- מבוגרים ובני נוער המביא לשולחני תובנות נדרשות לטיפול באופן מדויק אשר בסופו של תהליך העבודה יתגבש לכדי יוזמות לפעולה''. 
‘’ששת העובדים בליווי מנהלת הצוות פועלים מתוך עיקרון של עבודה משתפת ונוכחים בוועדות עירוניות הקשורות לנוער ונמצאים בקשר ישיר מול עובדי העירייה האחראיים על תחום הנוער ומציגים את הנתונים שאספו במהלך מחקרם ואת נקודת מבטם של בני ובנות הנוער ומשפיעים על קבלת ההחלטות.
צוות החדשנות מטעם תכנית ״הזירה״ מונעים מאימפקט כלפי התוצאה ומתוך המחויבות לעיקרון העבודה מנקודת מבטם של התושבים''.
 

התמודדות עם אתגרים ביטחוניים: 
כיצד העירייה מתמודדת עם איומים ביטחוניים, ומה הצעדים שננקטים להבטחת ביטחון התושבים?
‘’כסגן אלוף במילואים, אני מכיר מקרוב את החשיבות של נושא הביטחון במדינה וכעת שאני ראש עיר, מיד עם כניסתי לתפקיד נקטתי בפעולות מידיות להגברת הביטחון בעיר.
בפעם הראשונה בערד- הכניסה לעיר מאוישת ע"י מאבטחים בכל לילה כולל שבתות וחגים. לפי נתוני המשטרה מאז הצבת השמירה בכניסה לעיר יש ירידה חדה בפשיעה של עשרות אחוזים. הוספנו 2 ניידות שיטור חדשות, קבענו ש-3 ניידות שיטור יסיירו בלילות כדי לחזק את הביטחון בעיר. יחד עם המשטרה הוקמו בעיר עוד כתות כוננות שיתנו מענה בזמן חרום וגם תושבי השכונה החדשה מצפה יהונתן מצפון לערד התגייסו כולם לכתת כוננות חדשה ושומרים על העיר מצפון.
חווינו 2 מתקפות טילים מאיראן, נערכנו למתקפה מבעוד מועד, פתחנו מקלטים בזמן וניהלנו את האירוע בצורה מושלמת, וכעת אנחנו בשלבי סיום של התקנת מערכת אוטומטית לפתיחת מקלטים מרחוק כדי שלא נגיע חלילה למצב שמקלט נשאר סגור בזמן אזעקה מכל סיבה שהיא. כמובן שאנחנו מקיימים ימי היערכות למצב חירום בזמן מלחמה כוללת, במטרה לשפר את מוכנות הרשות המקומית לאתגרים ושיבושים הצפויים בזמן חירום, ופועלים גם בפן ההסברתי כגון: פרסומים שונים והפצה של חוברת מידע לשעת חירום עבור התושבים- הופצה ברשתות החברתיות. יש לנו שיתוף פעולה מצוין עם תחנת משטרת ערד בהובלת סגן ניצב דני קדושים מפקד התחנה. השנה אף המפכ"ל העניק לתחנת ערד פרס על זכייתה במקום השני כתחנת משטרה "קהילתית" בסימן לחימה וגבורה''.

תכניות לפיתוח כלכלי: 
אילו יוזמות קיימות לקידום התעסוקה והפיתוח הכלכלי בעיר, במיוחד לאור התכניות להרחבת העיר והבאת אוכלוסייה חדשה?
‘’מפעל "אלביט" בערד הכפיל את כמות העובדים מ-60 ל-120, פתחנו מסלול חדש נוסף להכשרה ולקליטת עשרות עובדים בקבוצת "רד בינת", בחודשים הקרובים ייפתח סניף של לשכת האוכלוסין בערד אשר יקלוט כ-10 עובדים, כ-30 מפעלים בהקמה, 5 מתוכם בבניה ו5 נוספים בהליכים להיתר בניה. חשוב להבין שבערד אחוז האבטלה נמוך ושיש אפילו אצלנו בעירייה משרות בכירות ולא מספיק אנשים ניגשים. יש עשרות משרות מוצעות לעובדים חדשים בכל רגע נתון'' .

שימור הסטטוס קוו בין חילוניים לחרדים: 
הזכרת בעבר את חשיבות שמירת הסטטוס קוו בין האוכלוסיות בעיר. כיצד אתה מיישם זאת בפועל ומה האתגרים בתחום זה?
‘’אנחנו דואגים לכלל האוכלוסיות בעיר, ללא אפליה וללא אינטרסים נסתרים. כולם צריכים לכבד האחד את השני, העיר פעילה בשבת לרבות, עסקים ושלוחות של המתנ"ס. כולם מקבלים את הצרכים שלהם בתשתיות, בחינוך, בתרבות ועוד. יש מיעוט זעום שדואג להתסיס ולהמציא דברים לא נכונים, לא בונים כאן רק לקהילת גור, הם מקבלים מה שמגיע להם צורכי חינוך ובתי כנסת, אנשים שוכחים שהם לא קיבלו כלום במשך 9 שנים ואף נגנבו מהם תקציבים ממשרד החינוך. אנחנו בונים בית כנסת לקהילה האתיופית ולשכונה של אנשי קבע, וזו רק דוגמה קטנה לכך שאנחנו משרתים את כלל האוכלוסייה בעיר. זה מה שיפה בערד, עיר מגוונת וכולם חיים זה לצד זה''.

חזון אישי: 
מהו החזון שלך לעיר ערד בשנים הקרובות, ואילו מטרות מרכזיות אתה שואף להשיג למען התושבים?
‘’מיעוט קטן של תושבי ערד רוצים להישאר עיר קטנה ושקטה כי כך בנו את העיר אבל הם טועים לגמרי ואנחנו לא מתכוונים להקשיב להם , ו10,000 תושבים שעזבו את ערד רק מוכיחים שזה לא מה שהם רצו ,בהקמת ערד השתתפו אנשים בעלי חזון ומייסדי העיר ערד בשנת  1962 קבעו שיש להביא את ערד לכמות של 50,000 תושבים עד לשנת 1980. בשנים הראשונות עמדו ביעדי האכלוס ובנו את העיר בקצב מהיר וקלטו אלפי תושבים, בהמשך העיר נעצרה ועד היום לא הגיעה ל-50,000 תושבים, כלומר שערד באיחור של 45 שנה. אני נחוש להביא את העיר במהירות האפשרית ל-50,000 תושבים כפי שהיו אמורים להיות בשנת 1980 ואם היו עומדים ביעד, העיר הייתה היום כבר עם יותר מ-100,000 תושבים בקצב ריבוי טבעי רגיל. המטרה המרכזית היא לפתח את העיר מכל הבחינות כי עיר שלא תבנה- לא תתפתח. נקודה''.
בזמן שבדימונה נמסרו כ-500 דירות בשנה ובנתיבות כ-1000, בערד נמסרו בשנה שעברה רק 10 דירות חדשות, מה שמראה את גודל המחדל, ואת זה אני אשנה. 
התושבים לאחר 30 שנה של הידרדרות שאיבדו את התקווה ואלפים עזבו את העיר החזרנו להם את התקווה ואת החיוך על הפנים , ערד מתעוררת ומתחדשת בקצב מסחרר .