''הרווחה זה לא רק קצבאות – זה להציל נפשות כל יום מחדש''

העשייה החברתית היא לא סיסמה עבור סגן ראש עיריית באר שבע, הרב אושרי אביכזר. זוהי דרך חיים. את תפקידו כמחזיק תיק הרווחה בעיריית באר שבע הוא לא רואה ככותרת נאה אלא כשליחות יומיומית, רצופה באתגרים, התמודדות ונוכחות מלאה בשטח. מהרגע שנכנס לתפקיד, בחר להפשיל שרוולים, ללמוד לעומק את המערכת, להתחבר לעובדים ולתושבים, ולהפוך לדמות שמובילה שינוי מתוך הקשבה, רגש ופעולה.
בשיחה פתוחה וכנה, הוא מספר על השנה המורכבת שחלפה – שנה שבמרכזה עמדו מלחמה, מצוקה חברתית עמוקה ומחסור קשה בכוח אדם. לצד זאת, הוא מתאר בגאווה את הקמת המרכז הנוירו-פסיכולוגי, קידום יוזמות קהילתיות חדשות, והחזון הרחב לעתיד תחום הרווחה בעיר. לאורך כל הדרך הוא שב ומדגיש: "להיות שליח ציבור – זו זכות יקרה. וכל רגע צריך להיות מנוצל לטובת התושבים".
הנושא של מחסור בעובדים סוציאליים מלווה אותנו כבר תקופה ארוכה.
זהו אתגר שהחל לפני שנים רבות, אך מאז השביעי באוקטובר קיבל משנה תוקף והפך לאחד הקשיים המרכזיים לא רק בעירנו , אלא בכל הארץ.
בתור מחזיק תיק הרווחה, מהם האתגרים המרכזיים שעמדו בפניך בשנה האחרונה וכיצד התמודדת עמם?
‘’ראשית הבחירה שלי לכהן כמחזיק תיק הרווחה, אחד מהתיקים המורכבים בעירייה. זהו תיק שלא נלחמים עליו,
מהסיבה שבעולם הרווחה לא פוצחים ברפורמות ושינויים דרסטיים ולאחר מכן כתבות לעיתונות אלא זוהי שליחות למען התושבים, להיות איש של אנשים!
להגיע מידי יום ללשכה עם הרבה מאוד לב, רגש והקשבה הן לתושבים ברגעים הכי רגישים, והן לעובדי האגף ומתן מענים!
ובאותה הנשימה לאסוף את הנקודות ולחברן לתוכניות חומש עבור העיר, תוכניות שלעיתים לוקחות זמן אבל נושאת פרי עבור היקרים שלנו!
ברמה האישית, הכניסה שלי לתפקיד לא הייתה פשוטה.
‘’אני לא מגיע מהתחום המוניציפלי – תמיד הייתי איש ציבור, רב קהילה, והלב שלי נמצא בציבור, בשטח. ולכן, הבנתי שאני חייב להחליט, לחדד את ההבנה ולשנס מותניים.
התעמקתי בהיסטוריה של הרווחה, סיירתי בין המחלקות בתוך זמן קצר למדתי את האגף, חרשתי את הארץ מצפון ועד דרום נפגשתי עם מנהלי אגפים מכל רחבי הארץ וזאת במטרה אחת, לרכוש ידע וניסיון במטרה לשרת את הציבור נאמנה. גילוי נאות: אני נוסע באופן קבוע לירושלים למשרד הרווחה לפגישות וקידום תוכניות למען העיר, וזו ההזדמנות להודות לשר הרווחה, ח"כ הרב יעקב מרגי, על הליווי הצמוד, הזמן היקר והאהבה הגדולה שהוא מעניק לבאר שבע. וכמו כן, למשנה למנכ"ל משרד הרווחה, הרב משה לבון, על התמיכה והליווי המקצועי לילה כיום.
אלו היו האתגרים, אך לשאלתך בדגש על המילה בשנה הנוכחית, אלו ללא ספק ימי שלהי מלחמת "חרבות ברזל".
‘’הרגשתי באותם הימים שפתאום שמו עליי מדים, נתנו לי נשק ושלחו אותי לקרב הגדול. וברגע אחד אתה "האיש של הרווחה" זאת שנוגעת בכל כך הרבה משפחות. וככה תוך כדי, בין למידה ועבודה לילות כימים, יוזמות והרבה סייעתא דשמיא ברוך השם, הצלחנו להכיל ולתת מענה,
וההתמודדות מגיעה בעזרת הרבה מוטיבציה ורצון לשפר.
‘’אני נחשב למחזיק תיק מאוד "מעורב" – בניגוד להגדרה המקובלת, שלפיה מחזיק תיק רק מתווה מדיניות בעוד האגף מבצע, אני לא כזה. אני חי את השטח, מחובר לכל המחלקות, מכיר כמעט את כל העובדים (כשמדובר ביותר מ-900 עובדים), ונמצא בשטח כדי להבין לעומק את הצרכים ולתת מענה אמיתי לתושבים''.
לאחרונה התמנתה תהילה רובינס למנהלת אגף הרווחה והשירותים החברתיים בעירייה. מה הוביל לבחירתה, וכיצד אתה רואה את תרומתה העתידית לאגף?
‘’לפני כחצי שנה ישבנו במכרז לבחירת מנהל או מנהלת חדשה לאגף הרווחה והשירותים החברתיים. הגיעו מועמדים בולטים, דמויות חזקות ומנוסות מעולם הרווחה – מנהלי אגפים גדולים במצב סוציואקונומי דומה לאגף שלנו ובין כולם, נכנסה אישה עדינה, עם מטפחת, שניהלה אגף קטן בנגב. בניגוד ל"גלדיאטורים" שהופיעו לפניה, היה בה משהו אחר – קסם, לבביות ומסירות אמיתית למטרה.
אחרי שהיא יצאה, ראש העיר אמר משפט שהיום הוא מורה דרך בעיניי:
"זה תפקיד שצריך בשבילו המון המון לבביות. כל מה שקשור למקצועיות אפשר לרכוש עם הזמן, אבל אנושיות ולב גדול – זה דבר מובנה."
ובאמת, הוא צדק. תהילה מביאה איתה רוח חדשה, צעירה ורעננה.
היא מביאה איתה שיח והסתכלות שונה על האגף, גישה אחרת וסדר חדש.
ובכל מקום שאני הולך, אני שומע מחמאות על ההתנהלות שלה, על הגישה הייחודית ועל הרוח החדשה שהיא מפריחה בעובדים.
ובכלל, רואים שהעירייה כולה עוברת שינוי – רוח חדשה נושבת. משהו חדש צומח. המון צוותים התחלפו, הסגל צעיר ורענן בכל הקומות – במועצת העיר, בחברות המרכזיות. זה לא אומר שהעבר לא היה טוב, אבל החדש מביא איתו אנרגיה רעננה וחדשנות, וזה ניכר בכל פינה בעיר.
אני יודע שיש לא מעט אתגרים, וגם יהיו בעתיד – זהו אגף עצום, רחב ומורכב. אני מאמין כי בתרומתה האישית והמקצועית ובשילוב חזון עירוני ברור. אגף הרווחה בעיריית באר שבע יתייצב בשנים הקרובות כאחד מהמובילים בארץ''.
מחסור בעובדים סוציאליים:
כיצד אתה מתמודד עם המחסור בעובדים סוציאליים בעיר ומה הצעדים שננקטו לשיפור המצב?
‘’הנושא של מחסור בעובדים סוציאליים מלווה אותנו כבר תקופה ארוכה.
זהו אתגר שהחל לפני שנים רבות, אך מאז השביעי באוקטובר קיבל משנה תוקף והפך לאחד הקשיים המרכזיים לא רק בעירנו , אלא בכל הארץ.
התחום מאתגר, שוחק, עם עומסי עבודה אדירים ומורכבויות יומיומיות, שדורש המון רגש, רגישות ונשמה – לא פעם משתפים אותי העובדים שנרדמים בלילה תוך קריאת מיילים ועבודה וכן השכר והתנאים כיום אינם תמיד תואמים את זה.
מעבר לכך, שהמחסור התגבר מאז השביעי באוקטובר, ישנן עמותות שגייסו עובדים רבים למען חיילים ולמען נפגעים פוסט-טראומטיים העמותות מציעות תנאים גמישים יותר ומפתים יותר – מה שמקשה עלינו להחזיק את העובדים במערכת הציבורית לאורך זמן.
ואני חלק בלתי נפרד מהמאבק, כמו שציינתי לפניי כן, נסיעות לירושלים, למשכן הכנסת, לפגישות עם השר היקר שלנו, הרב יעקב מרגי, והנהלת המשרד זהו הנושא שעומד בראש סדר העדיפות.
אז ביוזמה משותפת זכיתי להקים מעגל של מחזיקי תיק רווחה יחד עם המשנה למנכ"ל המשרד, הרב משה לבון, והיה לי חשוב שהפגישה הראשונה של המעגל הזה תעסוק בדיוק בזה – איך מטפלים באתגר חוסר כוח האדם באגפי הרווחה.
שם עלו שם מספר רעיונות / פעולות:
• מתן מענקי קליטה לכל העובדים הסוציאליים החדשים המצטרפים למחלקות
• סגירת תיקים לא פעילים, וכך ממילא העומס קטן והעבודה הופכת לקורצת יותר.
• פיילוט קבלת סטודנטים בשנה ב' – מה שנקרא "תומך עו"ס".
והיריעה עוד ארוכה והמטרה היא שכל רשות תלמד מרעותה איך לגייס עוד עובדים שחיוניים לתפקוד תקין של האגף ומתן שירותי רווחה מיטביים לטובת התושבים ועובדי האגף.
אבל אני רוצה להוסיף נקודה חשובה: פעם קראתי ממומחה עולמי לעסקים וחברות שאדם שנמצא במקום שלא מעריכים אותו מספיק, לא יישאר לעבוד שם גם אם תנאי השכר יהיו אדירים. מנגד, אדם יסכים לעבוד במקום שגם אם התקציב בו לא מזהיר – הוא מרגיש שם מוערך, נצרך, חיוני וחשוב.
עובדי אגף הרווחה כיום הם אנשים ערכיים, מוכשרים, מלאים בתחושת שליחות, למרות כל האתגרים.
זו הסיבה שאני רואה חשיבות עצומה ביצירת סביבה בה הם ירגישו משמעותיים, מובילים ומשפיעים ולא רק מגויסים לתוך עומס בלתי אפשרי ובדרך הזו ובצעדים שאני מוביל אני מאמין ושם את מבטחי בעז"ה שנראה שיפור גם בתחום זה!''.
פעילות במסגרת ש"ס:
כיו"ר סיעת ש"ס בבאר שבע, כיצד אתה רואה את תפקידה של התנועה בזירה המקומית, ואילו יוזמות נוספות מתוכננות לתמיכה בקהילה הדתית בעיר?
‘’מפלגת ש״ס, מיום הקמתה, חרטה על דגלה עקרונות מאוד ברורים. ההגדרה הברורה ציבור בני התורה הספרדים, שמירה על חומות הדת והמסורת. ובאותה הנשימה – תנועה שחרטה על דגלה את הדאגה החברתית, יותר מכל מפלגה אחרת.
העזרה לחלש הוא אבן דרך בעשייה שלנו כנבחרי ציבור, בהתאם לצוואתו הברורה והחד-משמעית של מרן הרב עובדיה יוסף זצ״ל:
לדאוג לאלמנה, ליתום ולציבור המוחלש.
זו היא הסיבה לכך שהשרים של ש״ס מכוונים, פעם אחר פעם, למשרדי הליבה הנוגעים הן לרווחת התושבים והן ולמשרדים החברתיים – כדי להגשים את החזון הזה.
היום, שרים מטעם ש״ס מחזיקים בתיקי מפתח משמעותיים: שר הרווחה – הרב יעקב מרגי, שר הפנים – הרב משה ארבל, שר העבודה – הרב יואב בן צור, שר הבריאות – הרב אוריאל בוסו, שר במשרד החינוך – הרב חיים ביטון.
ברוך ה׳, יש לי ערוצים פתוחים מול כל אחד מהם. ההירתמות שלהם – מרגשת ויוצאת מן הכלל. כמי שנכנס יחסית חדש לפוליטיקה, קיבלתי חיבוק חם, מענה מהיר ומקצועי, וקשר ישיר עם שרים, מנכ״לים ובכירים במשרדים השונים.
אני נמצא בקשר הדוק עם שר הרווחה והשירותים החברתיים, הרב יעקב מרגי, שמלווה אותי בכל צעד ושעל.
מול השר בוסו, בתחום קידום הבריאות בקרב נשים וילדים – ערכנו כבר שני אירועים עירוניים בנושא, בליווי עוזרת שר הבריאות הגב' אורה ביטון.
גם בתחום תזונת גברים – קיימתי מספר כנסים, אולמות מלאים מפה לפה.
שר הבריאות בעצמו התקשר אליי לבשר לי ביום שהתקבלה ההחלטה על הקמת בית החולים החדש בעיר, העלנו יחד את ידידי ראש העיר, והעברנו לו את ההודעה בשיחה משותפת.
‘’גם שר העבודה, הרב יואב בן צור – בכל ביקור שלו בבאר שבע, מתקשר, ואנחנו עושים סיורים יחד בתחומים כמו ביטוח לאומי, בתי אבות ומרכזי יום לקשישים. באר שבע, מאז ומעולם, הייתה בקשרים טובים עם שרים ממפלגת ש״ס לדורותיהם.
והיריעה קצרה מלהכיל, ובעזרת ה׳, אני רואה לעצמי כיעד בתקופת כהונתי – לעבות את הקשרים הללו, ולקדם את האינטרסים המוניציפליים של העיר מול המשרדים הממשלתיים הגדולים''.
הסטטוס קוו בעיר עומד לאחרונה במוקד השיח סביב סוגיית הצבת דוכני תפילין בבתי הספר בחינוך הממלכתי. יש הורים שטוענים שמדובר בניסיון להדתה או בהפרה של הסטטוס קוו, והחשש הוא שהנושא יגלוש לתחומים נוספים. מה עמדתך?
‘’העיר באר שבע הייתה ותישאר מאוחדת, הייתה ותישאר מסורתית. תמיד היו, ולצערי תמיד גם יהיו, גורמים שינסו לפלג, לסכסך, לפגוע במרקם הכל כך מדהים של העיר הזאת. לפני שהתחזקתי, הייתי מרוחק מאוד מהדת. הגעתי מעולם התיאטרון והבמות הגדולות בתל אביב – לא המקום האידיאלי לפגוש חרדים.
לא הייתי נגד הדת, אבל גם לא הכרתי אותה. היו לי דעות קדומות, סטיגמות, וגזירי תקשורת בראש מהפגנות של קיצונים.
אחרי הצבא, כחלק מההתקרבות שלי לדת, נכנסתי לשנתיים לישיבה לבעלי תשובה.
עשר שנים אחרי כן כבר הקמתי מעגלי שיח בין דתיים לחילונים – יחד עם אוניברסיטת בן גוריון הקמנו שיח פורה, איכותי ואישי על הנושאים הכי בוערים של החברה הישראלית: נושאי דת ומדינה, חוק הגיוס, הסטטוס קוו, ועוד שלל נושאים.
הסכמנו שיש נושאים שאנחנו לא מסכימים עליהם – אבל דיברנו עליהם. שוחחנו בכבוד, הפכנו לחברים של אמת, הבנו שהמטרה העליונה היא לחיות ביחד. האהבה שלנו למדינה שלנו ולאדמה שלנו – גדולה יותר מכל מחלוקת! בנושא דוכני התפילין – כבר הזכיר ראש העיר, מר רוביק דנילוביץ', את האבסורדיות שבטענות המתנגדים. אף אחד לא כופה על אף אחד להניח תפילין. זאת פריבילגיה הגיונית במדינה יהודית – לא צריך להתבייש מהסממנים שלנו.
ובכלל, הסטטוס קוו בעיניי הוא מצב שבו כל ציבור מוותר מעט – כדי שלשני יהיה נוח.
כנציג חרדי, אני מקבל פניות משני צידי המתרס, ותמיד אני בודק כל פניה לגופה ובוחן את שני צידי המטבע, וזאת במטרה אחת, לוודא שאנחנו שומרים על ההרמוניה שיש לו פה בעיר, מחד מכילים ומאידך שומרים ומחזקים את מסורת ישראל בתקופה בה הדרישה וההתקרבות לדת ב"ה בתנופה עצומה בכל רחבי הארץ.
ואני חוזר ואומר – סבלנות, אנחנו חיים פה ביחד!
אז בעייני על דבר אחד אסור לנו לוותר – על האהבה, על הכבוד, ועל ההכלה – אחד של השני. ובע"ה יחד ננצח!''.
נושא בחירת רב העיר בבאר שבע יש קולות הקוראים לבחירה ברב עיר שהוא תושב העיר לא ברב מחוץ לעיר מה עמדתך?
‘’נושא רב העיר הוא נושא חשוב לבאר שבע, בירת הדרום, מגיעה הנהגה רוחנית מהשורה הראשונה – הנהגה שתקרין אור של תורה, אהבת ישראל, ואחריות ציבורית. נכון לעכשיו, באופן רשמי, עדיין אין מרוץ ואין מועמדים, אבל גם המועמדים שמסומנים כפוטנציאלים הם תושבי העיר באר שבע. גם מי שטוענים שהם לא.
כולם אנשי העיר, מכירים את הקהילות היטב ועליהם אפשר לומר בפה מלא: זכינו בטובים ביותר.
נכון לעכשיו, באופן רשמי, עדיין אין מרוץ ואין מועמדים, אבל גם המועמדים שמסומנים כפוטנציאלים הם תושבי העיר באר שבע. גם מי שטוענים שהם לא. כולם אנשי העיר, מכירים את הקהילות היטב ועליהם אפשר לומר בפה מלא: זכינו בטובים ביותר.
מדובר באנשים של עשייה, של תורה, של הנהגה. צדיקים, מאירי פנים, שכל מטרתם – להנגיש יהדות יפה, מחייכת, מחבקת. אנחנו חיים במדינה דמוקרטית, ובעזרת השם יהיו בחירות. כל צד יציג בפני הגוף הבוחר את עמדתו, את כישוריו, את החזון שלו, ואת התועלת הרוחנית והקהילתית שהוא מתכוון להביא לעיר שלנו. חברי הגוף הבוחר יפגשו כל מועמד, יראיינו אותו ללא הנחות וללא דעות קדומות. הדבר היחיד שצריך לעמוד לנגד עינינו הוא – טובת העיר, עתידה הרוחני ושירותי דת מתקדמים ומהירים''.
ולגופו של עניין, האם רב העיר חייב להיות תושב העיר?
‘’את התשובה קיבלנו במשך 27 שנים של מנהיגות שגשוג והובלת שירותי הדת בעיר באר שבע! בהנהגתו של הרב יהודה דרעי זצ"ל שאינו ילידה של העיר באר שבע כך שזו מעלה חשובה בעיניי – אבל היא לא המעלה היחידה. אם יגיעו מועמדים בעלי כישרונות, תעודות כמו דיינות, עם עשייה ציבורית מפוארת בארץ ובעולם, בעלי ניסיון רחב בפסיקה, בגיור, בממונות, בגיטין ובסוגיות הרגישות ביותר כמו ממזרות – זה דבר שצריך לתת עליו את הדעת.
מתמודדים שיש להם יכולת להנהיג, לנהל קשרי חוץ, ולשאת באחריות כבדה מתוך רגישות וענווה – הרי שזה שיקול חשוב לא פחות מהכתובת.
אם יעמוד מולנו מועמד שיודע להנגיש יהדות רעננה, מחייכת, עם תוכנית ברורה ל־10 ו־20 השנים הקרובות, עם מרץ בעיניים וכתפיים רחבות להנהיג – זה שיקול הרבה יותר חשוב מהשאלה אם הוא גר פה 20 שנה בלבד או נולד כאן. צריך להתעשת ולשאול את השאלות הנכונות- יש אין סוף משרות בכירות בעיר שמנוהלות ע"י תושבי יישובי הסביבה. בעיני לתושב עיר יש עדיפות לא טאבו.
חברי הגוף הבוחר יהיו חייבים לנטרל רעשי רקע, פוליטיות ודעות קדומות.
המטרה היחידה: מה טוב לבאר שבע. מסתמן שיש לנו מועמדים מדהימים, ראויים, מבריקים – שאני, ברמה האישית, מעריך, מוקיר ואוהב מאוד.
עכשיו – רק נישא תפילה, שמה שהכי טוב לעיר שלנו – זה מה שיהיה''.
בכלל, הסטטוס קוו בעיניי הוא מצב שבו כל ציבור מוותר מעט – כדי שלשני יהיה נוח. כנציג חרדי, אני מקבל פניות משני צידי המתרס, ותמיד אני בודק כל פניה לגופה ובוחן את שני צידי המטבע, וזאת במטרה אחת, לוודא שאנחנו שומרים על ההרמוניה שיש לו פה בעיר
הקמת מרכז שיקום נוירופסיכולוגי. היית מעורב ביזום מרכז שיקום נוירופסיכולוגי בבאר שבע. מה הצורך שהוביל להקמת המרכז? כיצד הוא ישפיע על תושבי העיר והאזור? והאם יש עוד תוכניות לעתיד?
‘’הבייבי הראשון שלי בתפקיד היה הקמת המרכז הנוירו-פסיכולוגי, מרכז מיוחד מסוגו בנגב – שהביא בשורה של ממש לפצועים ונפגעים ששוחררו ממחלקות השיקום. מדובר במענה קהילתי, מדויק ומקצועי, שמקל עליהם משמעותית את ההתמודדות ומונע מהם את הצורך לנסוע למרכז הארץ כדי לקבל טיפול מתאים ויתרה מכך, שמנו דגש על מתחם מהמם ביופיו ומכבד שייתן לפונים את הכבוד הראוי להם.
כידוע מאז השביעי באוקטובר – מספר הנפגעים זינק. אדם שחווה פציעה פיזית או נפשית משתחרר הביתה, ופתאום מצופה ממנו לתפקד כאבא, כבעל, כעובד – פשוט לחזור לשגרה ללא התחשבות בטראומה אותה עבר, זה לא תמיד מציאותי! ולכן בדיוק בשביל זה הקמנו את המרכז: כדי לתת את המעטפת, הליווי, וההכוונה המקצועית הנכונה לחזור לחיים, לשגרה ולתפקוד בריא.
‘’ביום חניכת המרכז הייתה התרגשות גדולה באוויר וכשגזרנו את הסרט וקבענו מזוזה – יחד עם ראש העיר התחלנו להבין את גודל האירוע והבשורה שהבאנו לעירנו! במקביל, זכיתי להקים גם את "קואליציית החסד" – ביוזמה משותפת עם הגברת קרן ביטון. מדובר במעגל מצומצם של אקטיביסטים מבאר שבע, אנשים עם לב ענק – שנותנים מעצמם בלי לחפש תמורה או פרסום. המטרה שלנו: לקדם יוזמות חסד בעיר, לעודד שיתופי פעולה בין ארגונים, ולהטמיע את ערך הנתינה בעיקר בקרב צעירים – תלמידי תיכון וישיבות. לא סתם באר שבע זכתה לתואר העיר עם הכי הרבה מתנדבים בארץ''.
‘’אחת היוזמות הבולטות לנגד עיניי, היא הקמת 'הגמ"ח המרכזי' – מבנה אחד שיאגד בתוכו גמילות חסדים, ציוד, סיוע ומעשים טובים. זוהי תכנית ראשונה מסוגה ומגודלה בעיר, ויש לי חזון ברור למבנה ראוי, מכובד ופעיל, שיפיץ אור ואהבת חינם. נכון, פחות שעות שינה, יותר קפה – אבל אנחנו דוהרים אל היעד בעז"ה.
בנוסף, אנחנו בימים אלו מקדמים את "הנופשונית" – מיזם שמוקדש לילדים עם צרכים מיוחדים.
זו הייתה הבטחת הבחירות שלי לשתי בנותיי עם הצרכים המיוחדים: שאקדם בכל כוחי יוזמות למען אנשים עם מוגבלויות. בסייעתא דשמיא, כבר יש שטח אדמה מוקצה ומגודר שיהיה מותאם לילדים המדהימים הללו– ובו נארח בסופי שבוע צעירים עם צרכים מיוחדים, לתוכניות חווייתיות – מספר פעמים בשנה, בתיאום עם אגף הרווחה. זה ייתן להם חוויה טובה ומשחררת, ולמשפחות – רגע של מנוחה''.
‘’במקביל, בשבועות האחרונים, אני ועמיתתי למסדרון הד"ר חפצי זוהר ממלאת מקום ראש העיר מכתתים רגליים מעיר לעיר כדי להתרשם ממוסדות חינוך וארגונים, באשדוד, ביתר עילית ואלעד וזאת במטרה להקים פה בבירת הנגב, קריית חינוך חרדית לחינוך מיוחד.
הגשנו בקשה ללשכה המשפטית לקדם את היוזמה בהקדם. זה מרגש אותי בטירוף שמתחת ידיי יצא כזה אור וחסד! אני מודה לה' יום יום על הזכות להיות שליח''.
‘’יוזמה אחרונה שקרובה לליבי ואסיים בה, הינה פורום רבני הקהילות, אשר התקיים אך זה השבוע בציון חג הפסח זו בפעם השלישית!
ומטרתו איחוד ראשי הקהילות השונות ברחבי העיר מתוך תחושת אחדות אחריות ואחווה לתושבי עירוני, העלאת סוגיות חשובות וגיבוש צעדים שיחד כאיש אחד בלב אחד נוכל להוביל את עירנו בדרך משותפת!
‘’בכנס האחרון עלה הנושא הבריאות בשיתוף משרד הבריאות הגיע ניר כהן יועץ אגף התזונה של משרד הבריאות לציבור החרדי, והציג בפני הרבנים את המשמעות תזונה בריאה והעברתה לקהילה וכן חולקו חוברות אשר מפרטות את כלל הנקודות בהן יש לתת דגש ולהעבירן לציבור ויתרה מכך דלת פתוחה להמשך קיום הדיברות והרצאות לקהילות השונות.
וב"ה היריעה קצרה מלהכיל, יש עוד הרבה תוכניות בעתיד, בהמון תחומים.
‘’אני תמיד חולם, שואף, ומשתדל לעשות טוב! כל רגע צריך להיות מנוצל – במטרה אחת להיות שליח ציבור נאמן באמת.
והקב"ה ברב רחמיו ישרה שכינה במעשה ידינו, ויזכנו לשמוע בקרוב על חזרת חטופינו, וחיילנו מתוך בריאות הנפש והגוף והצלחת עמנו מול כל הקמים עלינו! ונזכה לחג פסח כשר ושמח אמן ואמן.