פסיקה שמשנה את חוקי המשחק: איך שינוי הבחירה לרבני ערים עשוי להכריע את המירוץ לרבנות באר שבע?

החלטת בג''ץ שהעניקה לרשויות המקומיות ולתושבים השפעה על בחירת רבני ערים משנה את מאזן הכוחות. האם הפיצול בקרב המועמדים הדתיים-לאומיים יוביל לבחירתו של הרב אברהם דרעי?
שיתוף בווטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר שיתוף באימייל הדפסת כתבה
פסיקה שמשנה את חוקי המשחק: איך שינוי הבחירה לרבני ערים עשוי להכריע את המירוץ לרבנות באר שבע? צילומים: מ. מיכאלי, רשתות / על פי סעיף 27 א'

הבחירות לרבנות העיר באר שבע נכנסות להילוך גבוה, אך הפעם – הכללים שונים לחלוטין. בעקבות *פסיקת בג"ץ שהתקבלה לאחרונה, שיטת הבחירה המסורתית לרבני ערים, שהייתה נתונה לשליטה כמעט מוחלטת של משרד הדתות, השתנתה מקצה לקצה. כעת, *לתושבי העיר ולרשות המקומית יש השפעה משמעותית על זהות הרב הנבחר, מה שעשוי להוביל להכרעה שונה לחלוטין מהשנים הקודמות.  

לאחר פטירתו של הרב יהודה דרעי זצ"ל, ששימש כרב העיר באר שבע במשך שנים רבות, המירוץ לתפקיד נמצא בשלב קריטי. ההחלטה האם להמשיך את דרכו או לבחור בדמות חדשה שתוביל את הרבנות בעיר נתונה כעת בידי גורמים רבים יותר מאי פעם.  

המועמדים המרכזיים לתפקיד – ואיך השינוי משפיע על סיכוייהם
עם פתיחת המירוץ, כמה שמות בולטים עלו כמועמדים לתפקיד רב העיר:  

הרב אברהם דרעי – בנו של הרב יהודה דרעי זצ"ל, ראש מוסדות *"קול יהודה"* ואב בית דין לממונות בבאר שבע. הרב דרעי מקבל תמיכה מלאה מהציבור החרדי, שמתלכד סביבו ורואה בו את ממשיך דרכו של אביו. קריאות מצד רבנים בכירים למנות אותו כבר נשמעו בהלוויית אביו, ובמצב שבו יש פיצול קולות בקרב המועמדים הדתיים-לאומיים, הוא הופך למועמד המוביל בבחירות.  

הרב יורם כהן – רב שכונת רמות וראש מוסדות “אמרי יוסף”. נחשב למועמד מוביל במגזר הדתי-לאומי וזוכה לתמיכה רחבה מצד קהילתו בעיר.  

הרב שמעון כהן – ראש מוסדות "בית מוריה", מוסד שהוקם בשנת 1993 ופועל לחיזוק החינוך היהודי-ציוני בבאר שבע. הוא נתפס כדמות משמעותית במגזר הדתי-ציוני וכמועמד רציני שיכול למשוך תמיכה מקבוצות שונות בעיר.  

האם הפיצול הדתי-לאומי מבטיח את ניצחון דרעי?
גורמים יודעי דבר מצביעים על תופעה שעשויה להכריע את הבחירות: בעוד שהציבור החרדי **מתלכד סביב מועמד אחד – הרב אברהם דרעי, המגזר הדתי-לאומי והמסורתי מפוצל בין כמה מועמדים, מה שעלול להעניק יתרון ברור לדרעי.  

"אם הציבור הדתי-לאומי לא יתאחד סביב מועמד אחד, המירוץ כבר גמור מראש," טוען גורם המעורה בהתמודדות. "ברגע שהקולות מתחלקים בין מספר רבנים, הכוח החרדי האחיד מבטיח את בחירתו של הרב דרעי."  

השפעת השינוי בבחירה – יתרון או חיסרון?  
לכאורה, השינוי בתקנות הבחירה היה אמור לחזק את כוחו של הציבור הכללי ולהקטין את ההשפעה של משרד הדתות, אך בפועל, העובדה שהציבור החרדי נותר מאוחד בעוד המגזר הדתי-לאומי מתחלק לכמה מועמדים *עשויה דווקא להוביל לתוצאה הפוכה.  

עם זאת, השינוי עדיין מעניק לרשות המקומית ולנציגי הציבור השפעה שלא הייתה להם בעבר. אם יתקיים מהלך פוליטי שיוביל לאיחוד המועמדים בציבור הדתי-לאומי, התוצאה עשויה להיות פתוחה לחלוטין.  

האם הרב הבא של באר שבע כבר נקבע?  
המירוץ לרבנות באר שבע הפך לאחת ההתמודדויות המעניינות ביותר בשנים האחרונות, בעיקר בשל שינוי חוקי המשחק בבחירת הרבנים. נכון לעכשיו, הפיצול בין המועמדים הדתיים-לאומיים נותן יתרון מובהק לרב אברהם דרעי, שנהנה מתמיכה אחידה מצד הציבור החרדי.  

אם לא יתקיים מהלך של איחוד כוחות במגזר הדתי-לאומי, הסיכוי לשינוי התוצאה קטן מאוד. כעת השאלה היא האם תושבי העיר יצליחו להשפיע באמת על הבחירה, או שהמציאות הפוליטית תקבע את התוצאה מראש. ההכרעה צפויה בקרוב .


ב-30 בינואר 2025, בג"ץ הוציא צו על תנאי נגד שר הדתות, וחייב את המדינה להשיב עד 20 במרץ. כעת, השר חתם על תיקון תקנות שמחזיר את הכוח בבחירת הרב לתושבי העיר ונציגיה.  בהתאם להסכם בין הצדדים, עם פרסום תיקון התקנות יגישו הצדדים הודעה משותפת לבית המשפט על מחיקת העתירה.

הרב שאול פרבר יו״ר ומייסד ארגון עתים, ממגישי העתירה: "לאחר מאבק ארוך בחוק ובתקנות מינוי רבני ערים, ובעקבות העתירה שלנו יחד עם ארגון רבני צהר, השר מלכיאלי הבין שאין ביכולתו לשלוט באופן מוחלט בבחירת רבני ערים בכל הארץ, ובחירת הרבנים חייבת להיעשות תוך שמיעת קולם של הרשות המקומית ותושביה. 
אנו שמחים שכעת לא יהיו מינויים פוליטיים של רבנים על ידי השר ומפלגתו, אלא ישקפו את בחירתם ורצונם של תושבי הרשויות המקומיות. מדובר בצעד נוסף לטובת ממסד דתי ראוי ומחובר יותר לציבור."

מארגון רבני צהר שהיו מיוזמי העתירה נמסר בתגובה "כי בית המשפט החזיר את ההיגיון לבחירת רב עיר על בסיס ההלכה שכל רב עיר ייבחר לתפקידו על פי החלטת תושבי העיר בעזרת נציגיהם במועצת העיר. אנו שמחים כי גם במשרד הדתות הבינו את מה שחכמנו הבינו כבר לפני אלפי שנים כי אין ממנים פרנס על הציבור אלא אם כן נמלכים בציבור. המשמעות תהיה מהיום כי רבני ערים יהיו קשובים יותר  וישקפו את השקפת עולמם של תושבי העיר".