המדינה מציגה את חזון ההסדרה בנגב: האם הפתרון להתיישבות הבדואית מתקרב?

השר שיקלי ומנכ''ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים הציגו בוועדה בכנסת את התוכנית להסדרת הפזורה. חגי רזניק: ''נדרשת חקיקה מקיפה להבטחת עתיד הנגב''
send whatsapp messsage send FB messsage
המדינה מציגה את חזון ההסדרה בנגב: האם הפתרון להתיישבות הבדואית מתקרב? צילומים: דוברות הכנסת

היום (10.3.25) התקיים דיון משמעותי בוועדה לנגב ולגליל בכנסת, במהלכו הציגו שר התפוצות והמאבק באנטישמיות, עמיחי שיקלי, ומנכ"ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, יובל תורג'מן, את מדיניות הממשלה בנוגע להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב. הדיון נערך במסגרת "תוכנית המיקודים", שאושרה בממשלה ביולי 2023, ומטרתה ליצור פתרונות ארוכי טווח לבעיית הפזורה הבדואית ולחזק את ההתיישבות המוסדרת באזור.

במהלך הדיון הדגיש השר שיקלי כי הממשלה נחושה להסדיר את ההתיישבות הבדואית תוך שמירה על שלטון החוק ומתן פתרונות מותאמים לאוכלוסייה המקומית. לדבריו, הרשות היא הכלי שיחזיר את הנגב למסלול של צמיחה וביטחון, והמדינה מציעה פתרון הוגן, אך בתנאים שלה – לא מתוך כניעה למציאות שנכפתה עליה.

מנכ"ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים, יובל תורג’מן, הציג את הפעולות שבוצעו בשנים האחרונות, תוך התמודדות עם האתגרים הכרוכים בכינוס הפזורה. לדבריו, כיום חיים בנגב כ-330,000 בדואים, מתוכם כ-90,000 מחוץ ליישובים מוסדרים, והמדינה פועלת לצמצום המספרים הללו על ידי חיזוק יישובים קיימים והקמת חמישה יישובים חדשים לכינוס הפזורה.

הוא ציין כי בשנים האחרונות הושגו מספר הישגים משמעותיים, בהם פינוי 37 מקבצים בלתי חוקיים והעברתם ליישובים מוסדרים, שינוי מנגנון המענקים לצמצום תופעת הפוליגמיה, סבסוד מגרשים ברהט וביישובים נוספים, וחיזוק הרשויות המקומיות באמצעות תקציבים ותמריצים. תורג’מן הדגיש כי האינטרס הלאומי הוא למנוע מצב שבו הבדואים פרושים על פני שטחים עצומים שלא ניתן לספק בהם שירותים נאותים, וכי תהליך ההסדרה אינו פשוט, אך יש להמשיך לקדם פתרונות שיאפשרו זכאויות ללא צורך בהריסות.

במהלך הדיון נמתחה ביקורת על כך שהתהליך ההסדרתי אינו מתקדם בקצב מספק, וכי יש להתמודד עם האתגרים המורכבים יותר של הפזורה, הכוללים סוגיות של בעלות על קרקע, פיתוח תשתיות ושילוב חברתי. מנכ"ל הרשות הציג כי בשנה הקרובה יתמקדו המאמצים בקידום היישובים החדשים המיועדים לכינוס הפזורה, בחיזוק הרשויות המקומיות ובשיפור התיאום מול האוכלוסייה הבדואית במטרה להגיע להסכמות שיאפשרו פתרון מוסדר ולא כוחני.

בתגובה לדיון מסר חגי רזניק, ראש מכון ריפמן ויוזם חוק ריפמן להסדרת ההתיישבות הבדואית, כי מדובר בדיון קריטי בסוגיה אסטרטגית, וכי לצד המשך הפעולה הנמרצת של כלל הגופים, נדרשת חקיקה ראשית מקיפה ורב-משרדית כערובה לעתיד הנגב.

הדיון שהתקיים היום בכנסת מסמן שלב נוסף במאמצי המדינה להתמודד עם אתגר ההתיישבות הבדואית בנגב, אך השאלה הגדולה נותרת בעינה – האם התוכנית הנוכחית תצליח להביא להסדרה אמיתית ולשיפור איכות החיים של כלל התושבים? הדרך עוד ארוכה, והתהליך צפוי להמשיך לעורר ויכוחים פוליטיים ומשפטיים. הזמן יגיד.