32 שנות מאסר לעבריין המין דקל ששונקר: ''ניצל את מצוקת קורבנותיו''
בית המשפט המחוזי בבאר שבע (הרכב השופטים: נתן זלוצ'ובר, דניאל בן טולילה וטל לחיאני שהם) גזר היום עונש כבד של 32 שנים ו-10 חודשי מאסר בפועל על דקל ששונקר, שהורשע בשורת עבירות מין חמורות, כולל אינוס, מעשים מגונים והפצת מחלה, שביצע כלפי שש מתלוננות שונות. בנוסף, חויב הנאשם לפצות כל אחת מהמתלוננות בסכום של 45,000 ש"ח, ובסך הכל 275,000 ש"ח.
הנאשם פנה במכוון לקורבנות מוחלשים המצויים בשולי החברה, חלקן מונמכות קוגניטיבית, חלקן סבלו מפגיעות מיניות קודמות ורובן חיו במצוקה כלכלית קשה
"הנאשם כ'זיקית', ניצל את מצוקת קורבנותיו", קבע בית המשפט, והוסיף: "הוא הציג את עצמו כבעל יכולות, אמצעים וקשרים, בהתאם לצורך, כדי לטשטש את זהותו ולבסס יחסי אמון עם המתלוננות".הנאשם השתמש בשמות שונים, כגון "נתנאל" ו"דקל", ונהג להציג את עצמו כפילנתרופ המוכן לסייע לאחרים – מה שהוביל את הקורבנות להאמין בו ולסמוך עליו, עד שנוצל לרעה.
בגזר הדין צוין כי ששונקר פגע פגיעה קשה בערכים החברתיים המוגנים, וחומרה יתרה מצא בית המשפט בכך שבחירת קורבנותיו לא הייתה אקראית: "הנאשם פנה במכוון לקורבנות מוחלשים המצויים בשולי החברה, חלקן מונמכות קוגניטיבית, חלקן סבלו מפגיעות מיניות קודמות ורובן חיו במצוקה כלכלית קשה".
בית המשפט הדגיש גם את מסוכנותו של הנאשם, במיוחד לנוכח העובדה שביצע את העבירות זמן קצר לאחר שחרורו ממאסר ממושך. "העובדה כי הנאשם חטא בעבירות קשות ורבות פרק זמן קצר ביותר לאחר שחרורו ממאסר ממושך, מעידה כאלף עדים כי הלה לא הפנים דבר".
בנוסף, התייחסו השופטים לעבירת הפצת המחלה, שכן ששונקר חולה באיידס ולא טרח לעדכן את קורבנותיו על מצבו: "הנאשם לא ציין דבר מחלתו, לא היה במעקב רפואי, ובחלק מהמקרים גם לא השתמש בקונדום. לקחנו בחשבון גם את הבהלה והבעתה שאחזו בקורבנות לאחר שנודע להן שהנאשם חולה איידס, עד אשר עברו בדיקה ששללה כי נדבקו על ידו".
גזר הדין הכבד שניתן לששונקר מייצג את עמדת בית המשפט לגבי חומרת מעשיו והמסוכנות הרבה שנשקפת ממנו לציבור. “משך שהייתו מאחורי סורג ובריח, הנו ביחס ישיר למשך הזמן שהציבור יהיה מוגן מפני ידו הרעה,”סיכמו השופטים, כשהם מבהירים שהעונש החמור נועד להבטיח את ביטחון הקורבנות ולהרתיע עבריינים עתידיים מלנצל את מצוקתן של נשים מוחלשות.