''האח הגדול'' נוסח באר שבע: הדוח החמור של מבקר המדינה על מצלמות המעקב בעיר

בשנים 2024-2011 גדל מספרן של המצלמות הללו בבאר שבע פי 271 (!): ''נמצאו מצלמות המעקב המאפשרות צילומי תקריב למרחבים פרטיים וכן מצלמות מעקב המאפשרות זיהוי אוטומטי של לוחיות רישוי, ללא הסמכה מפורשת בחוק''
send whatsapp messsage send FB messsage
''האח הגדול'' נוסח באר שבע: הדוח החמור של מבקר המדינה על מצלמות המעקב בעיר עין לציון צופיה: מצלמות מעקב בשכונה (צילום: דני בלר)

דוח חמור על מבקר המדינה על מצלמות המעקב, כמותן מוצבות כ-2,800 בבאר שבע. על פי דוח המבקר, המבקר הרשויות שנבדקו אינן מגינות כנדרש על פרטיות התושבים, כאשר לאף גורם אין מידע מרוכז על כמותן, סוגן ומאפייניהן הטכנולוגיים של המצלמות במרחב הציבורי. תזכורת: בבאר שבע הותקנו מצלמות אבטחה ומעקב בשכונות רבות שסבלו מבעיות של אלימות, בהן שכונה ה'. התקנת המצלמות, בשילוב עם סיורי הנוכחות של המשמר המקומי, הורידו את מפלס העבריינות במקום, בעיקר של נוער מנותק ושל מכורים. 

על פי בדיקת מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, בשנים 2024-2011 גדל מספרן של המצלמות הללו בבאר שבע פי 271: "בעשרים השנים האחרונות זינק מספרן של מצלמות המעקב ברחובות ישראל שהותקנו על ידי הרשויות המקומיות כדי לתרום לתחושת הביטחון. בביקורת נמצא כי אף גורם מוסמך לא יודע כמה מצלמות יש ומה הם המאפיינים הטכנולוגיים שלהן. המצלמות הללו נועדו לשמור על הסדר הציבורי - אבל חלקן חודרות לבתים הפרטיים של התושבים. מלחמת חרבות ברזל וסכנות הסייבר מחדדות ביתר שאת את חובתה של מדינת ישראל להגן על פרטיות אזרחיה. על משרד המשפטים והרשויות המקומיות לפעול כדי להסדיר את השימוש במצלמות ולהגן על פרטיות התושבים".

 

מצלמת מעקב בגן משחקים שסבל מפעילות עבריינית (צילום: דני בלר)

עלך פי הדוח, השימוש במצלמות מעקב על ידי הרשויות המקומיות צבר תאוצה בשני העשורים האחרונים, בעקבות יוזמות של הממשלה לצד יוזמות של הרשויות עצמן.

כך למשל, במרחב הציבורי של ירושלים גדל מספר מצלמות המעקב בשנים 2011 עד 2024 פי 47 - מ-80 מצלמות ל-3,800; במרחב הציבורי של באר שבע גדל מספר המצלמות בשנים 2011 עד 2024 פי 271 - מ-14 מצלמות ל-3,800; ובמרחב הציבורי של פתח תקווה גדל מספרן באותן השנים פי 67 - מ-42 מצלמות ל- 2,820.

בסקר על עמדות התושבים, שערך משרד מבקר המדינה, עלה כי מרבית המשיבים (80%) סבורים כי הרשות המקומית צריכה להתקין מצלמות מעקב במרחב הציבורי. הסיבות העיקריות לכך לדעתם הן כדי לספק ביטחון לתושבים (39%); כדי למנוע פשיעה (16%); ולצורך מניעת עבירות ומעקב אחריהן (16%).

על אף מגמת העלייה במספרן של מצלמות המעקב שהציבו הרשויות המקומיות ברחבי הארץ, מבקר המדינה מצא כי לא קיים בידי אף גורם ציבורי בישראל ריכוז נתונים בנוגע למספרן, לסוגן, ולמאפייניהן הטכנולוגיים.

 

רואות הכל: מצלמות מעקב בשכונה ה' (צילום: דני בלר)

בישראל אין בגדר החוק התייחסות לסוגיית הצבת מצלמות מעקב במרחב הציבורי, והשימוש במצלמות הללו מוסדר רק באמצעות ההוראות הכלליות של חוק הגנת הפרטיות וההנחיות של הרשות להגנת הפרטיות.

המבקר אנגלמן ממליץ למשרד המשפטים לשקול להסדיר בחקיקה את סוגיית השימוש במצלמות מעקב במרחב הציבורי על ידי הרשויות המקומיות. על הרשויות המקומיות שנבדקו לפעול לתיקון הליקויים ולשמור על עקרון השקיפות ועל זכות היסוד של התושבים לפרטיות.