מאות ילדים בנגב הוצאו ממשפחותיהם בעקבות התעללות והזנחה, קשה למצוא אומנה עבורם
המציאות הקשה ביישובי הנגב: מאות ילדים הוצאו על ידי רשויות הרווחה ממשפחותיהם הביולוגיות, אחרי שעברו התעללות והזנחה. מכון סאמיט מפעיל מזה כשני עשורים שירות אומנה, שמעניק לילדים האלה הזדמנות לחיים. הילדים מגיעים למשפחות אומנה, מסלול חייהם משתנה. משפחות האומנה, שנבחרות בקפידה על ידי מכון סאמיט, הן ‘’הסיירת'' של החברה הישראלית. רגישות, נתינה, אהבה, הבנה עמוקה וליווי של אנשי מקצוע, מעניקים לילדים מסגרת אוהבת, שמסייעת לו להתחיל את חייו כשווה בין שווים.
קיים קושי גדול לגייס משפחות אומנה בעיקר בגלל חוסר המודעות בציבור לכך שיש ילדים רבים שמחכים לבית ומשפחה חמה ואוהבת
בשנים האחרונות, בשל המציאות החברתית כלכלית, משפר משפחות האומנה לא גדל במתאם עם הגידול בהיקפי המצוקה בחברה. שירות האומנה של עמותת מכון סאמיט פועל לאתר משפחות מתאימות וזו הסיבה שעבודת המכון, הנעשית בצנעה רבה, נחשפת בכתבה זו.
למי שאינם מכירים, עמותת מכון סאמיט הוקמה ב- 1973 ומאז ועד היום עוסקת בקידום ושיקום צעירים נפגעי נפש, באמצעות טיפול ומסגרות ייחודיות ופורצות דרך. מזה כ-20 שנה שרות האומנה של מכון סאמיט מסייע למאות ילדים ונוער בסיכון מאזור ירושלים והדרום אשר הוצאו מחזקת הוריהם בהסכמה או בצו בית משפט.
שרות האומנה מפעיל 13 משפחות אומנת חירום אשר נותנות מענה מיידי בזמן חרום לתינוקות וילדים אשר הוצאו בצו חירום מבית הוריהם. מכון סאמיט מאתר ומכשיר משפחות אומנה אשר מעניקות בית חם לתינוקות וילדים. בנוסף מפעיל סאמיט בירושלים את מרכז 'מהות' מרכז טיפול והדרכה עבור הורים למתבגרים.
משפחות האומנה של מכון סאמיט מעניקות בית חם לילדים בסיכון אשר הוצאו מחזקת הוריהם הביולוגיים בהסכמה או בצו בית משפט. הנכם מוזמנים להכיר אותנו ולהצטרף למעגל משפחות האומנה.
מירה ורקר, מנהלת גיוס משפחות ופיתוח משאבים בעמותת מכון סאמיט, מספרת בראיון לחדשות באר שבע והנגב על פעילות העמותה.
מהן משפחות האומנה? כיצד הן נבחרות ומי הילדים המגיעים אליהן?
‘’משפחות אומנה הן הסיירת של החברה הישראלית. אלו משפחות שבוחרות להעניק מענה זמני ומיידי לילדים בסיכון שהוצאו מבתיהם בצו בית משפט. מדובר בתינוקות וילדים שהיו חשופים להתעללויות, הזנחה וחוסר מענה בסיסי שילד אמור לקבל. בהמלצת לשכת הרווחה המטפלת ובצו בית המשפט, מתקבלת ההחלטה להוציא את הילד מהבית. למעשה ההוצאה מאפשרת להורה הביולוגי זמן לא מוגבל לשקם ולשפר את המסוגלות ההורית שלו, זאת בתקווה שיום יבוא והילד יוכל לחזור לבית הוריו.
נכון להיום, באזור באר שבע יש 12 ילדים בגילאי 3-7 שנמצאים במשפחות אומנת חירום ומחכים למשפחת אומנה ביניהם זוג אחים ושני ילדים עם צרכים מיוחדים. בכל אזור הדרום (מקרית גת עד אילת) יש כ-800 ילדים במשפחות אומנה''.
מאיזה גיל עד איזה גיל הילדים שוהים אצלן? מה קורה איתם לאחר מכן?
‘’על פי חוקי משרד הרווחה, ילדים שהוצאו מבתיהם מגיעים לאומנה בגילאים משתנים מגיל ינקות ועד גילאי 10 ומעלה. הם נשארים תחת האומנה עד גיל 18 או עד סיום לימודי כיתה י"ב. האומנה הינה לתקופה של לא פחות משנה והיא תמשך כל עוד הילדים לא יכולים לחזור להוריהם הביולוגיים .לאחר מכן, הילדים שמתגייסים, מוכרים על ידי המדינה כחיילים בודדים. ברוב המקרים אותם צעירים נשארים עם משפחות האומנה שלהם כמשפחה לכל דבר אך זה נתון לבחירה שלהם''.
מי למעשה מפרנס את הילדים? האם יש משפחות אומנה שלהן ילדים ביולוגיים?
‘’אחד הקריטריונים כדי להיות משפחת אומנה זה ניסיון הורי ולכן רוב משפחות האומנה אצלנו בעמותת מכון סאמיט הן בעלות משפחה וילדים. הילדים גדלים במשפחת האומנה כחלק אינטגרלי במשפחה. לאחים קולטים באומנה יש תפקיד חשוב ומרגש מאד בהצלחת האומנה. אנחנו מזהים קשרים עמוקים שנוצרים בין האחים לילדי האומנה.
כל משפחות האומנה מוכרות כמשפחות מתנדבות ומקבלות החזר הוצאות ממשרד הרווחה שמכסה את חלקו היחסי של הילד בהוצאות השוטפות של המשפחה כמו ביגוד, ארנונה, משכנתא וכו'. כל שאר הדברים הכרוכים בגידול הילד כמו חוגים, טיפולים ושיעורי עזר משולמים על ידי עמותת מכון סאמיט. כמו כן, המשפחות מקבלות ליווי רגשי ומקצועי על ידי מנחות האומנה שהן עובדות סוציאליות בעמותת מכון סאמיט''.
מה ההבדל בין אומנה לאימוץ?
‘’במקרה של אומנה, הילד נשאר בקשר עם ההורה הביולוגי שלו והם נפגשים אחת לכמה זמן במפגש מפוקח על ידי עובד סוציאלי. מטרת ההוצאה של הילד מהבית היא שהילד יישאר בקשר עם ההורה הביולוגי, כמובן במידה והקשר אינו מסוכן לילד, וגם כדי לתת להורה הזדמנות לשקם את המסוגלות ההורית שלו. משפחות האומנה מלוות מקצועית ורגשית על ידינו לאורך כל הדרך.
באימוץ לעומת זאת, לילד אין כלל קשר והכרות עם הצד הביולוגי שלו והוא שייך לגמרי למשפחה המאמצת כילד שלהם לכל דבר, הן בתעודת הזהות והן בשם המשפחה''.
כמה ילדים שוהים באומנה במשפחה אחת?
‘’מספר הילדים במשפחת אומנה אחת יכול להיות בין ילד 1 ועד 3 ילדים. בודדות המשפחות שלקחו 4 ילדים. כאשר מדובר באחים, ההעדפה של כל הגורמים לטובת הילדים היא להשאיר אותם באותה משפחה. התשובה טמונה במידת המסוגלות של המשפחה''.
האם קיים קושי לגייס משפחות לאומנה?
‘’בהחלט כן, קיים קושי גדול לגייס משפחות אומנה בעיקר בגלל חוסר המודעות בציבור לכך שיש ילדים רבים שמחכים לבית ומשפחה חמה ואוהבת. משפחה שפונה כדי להיות משפחת אומנה צריכה לעמוד במספר קריטריונים של משרד הרווחה שנועדו לתת את הסיכוי הטוב ביותר להצלחת האומנה.
כמו כן, קיים הרבה חשש מנושא הזמניות ואי הוודאות שבאומנה ולכן אנחנו בעמותת מכון סאמיט עושים לילות כימים כדי להסביר לציבור במה מדובר ולהגדיל את מאגר משפחות האומנה. המטרה היא לגייס משפחות מכל גווני הקשת של החברה הישראלית, בין אם משפחות חרדיות, דתיות-לאומיות או חילוניות ואף משפחות שמוכנות ומוסגלות לקחת ילדים עם צרכים מיוחדים או אחים. אנחנו לא רוצים שילדים יחכו זמן רב למשפחה ומשקיעים את מיטב המאמצים בגיוס משפחות אומנה''.
מי למעשה מטפל בנושא האומנה מבחינה רשותית בדרום?
‘’באזור ירושלים והדרום, עמותת מכון סאמיט היא זו שאחראית על ליווי משפחות וילדי האומנה תחת הפיקוח של משרד הרווחה''.
מה המצב בבאר שבע ובנגב? האם קיים מחסור במשפחות ואיך הוא משפיע?
‘’לצערי קיים מחסור בעיקר במשפחות אומנת חירום שמעניקות מענה מידי וחירומי להוצאה של תינוקות וילדים. משפחות אומנת חירום הוא דבר חיוני וחשוב. לדוגמא כשתינוק מבאר שבע מוצא מהבית, וזה יכול להיות לפעמים באמצע הלילה, צריך יהיה להסיע אותו מרחק רב כדי לתת לו את המענה המיידי שהוא צריך. לצד זאת, כמובן שקיים מחסור בבאר שבע והסביבה גם במשפחות אומנה חילוניות. הורים שמעוניינים להפוך למשפחות אומנה מוזמנים ליצור קשר עם עמותת מכון סאמיט בטלפון או דרך האתר ולשמוע פרטים נוספים//.
‘’אני מזמינה את הקוראים לשנות חיים של ילדים שזקוקים לאמון ואהבה. כשאנחנו מעניקים להם בית ומשפחה אנחנו בעצם משנים את הדורות הבאים''.
אתר מכון סאמיט ובו כל פרטי הקשר: https://summit.org.il