פטריוט: אסף ארצי עזב את העסקים בחו''ל, כדי להתגייס למילואים, 2 מילדיו לוחמים ברצועה
‘’כשפרצה המחלמה, לא הייתה בכלל שאלה אם אני נשאר בארץ או לא. הודעתי לעובדים שלי שאני במילואים ושיעשו בעסק כמיטב יכולתם. היה לי ברור מהרגע הראשון שאני צריך להיות כאן'', כך מספר אסף ארצי, שגדל בבאר שבע והוא בעלים של עסק מצליח לתיירות בגיאורגיה. ארצי היה פטור משירות מילואים, אבל עם הגעת הידיעות הראשונות על היקף מתקפת הטרור, עלה על המדים ושאל: ‘’במה אוכל לעזור?''.
בערב שאלו אותי אם אוכל להגיע לשירות מילואים, ליחידת ניוד. לא הייתה בכלל שאלה. באותו יום כבר היינו בסריקות, נכנסו ליישובים והקיבוצים שהותקפו, נחשפתי לדברים הנוראיים שקרו, להרג. גופות היו מפוזרות בשטח
ארצי, בן 49, הגיע לארץ לביקור מולדת, לתקופת החגים. לפני שהחל לעסוק בתיירות, עסק בישראל בייבוא כלי רכב בהזמנה מיוחדת. בגאורגיה הוא מארגן סיורים ויש לו אטרקציות תיירותיות. הוא שומר על קשר חם ישראל, בגלל החברים הרבים וכי יש לקוחות שסומכים רק עליו: ‘’יש אנשים שרוצים דגמים של מכוניות הרבה לפני שהם נוחתים בישראל ופונים אליי''.
מה שקרה ב-7 באוקטובר ובימים שלאחר מכן, זה משהו שהוא מספר, יישאר איתו לכל החיים. ‘’בבוקר, כשהתחילו האזעקות, יצאתי עם חבר להביא את הבת שלו מהסביבה. בערב שאלו אותי אם אוכל להגיע לשירות מילואים, ליחידת ניוד. לא הייתה בכלל שאלה. באותו יום כבר היינו בסריקות, נכנסו ליישובים והקיבוצים שהותקפו, נחשפתי לדברים הנוראיים שקרו, להרג. גופות היו מפוזרות בשטח. מראות נוראיים ובלתי נתפסים. בסדיר, שירתתי ביחידה קרבית. אף פעם לא ראיתי את המחזות להם נחשפתי בנגב''.
בימים אלה הוא בהפוגה קצרה בביתו בבאר שבע, בין היתר בשל הפסקת האש. עובדיו בגאורגיה יודעים שהבוס במילואים. ‘’הגאורגים מאוד אוהבים אותנו. הם חשים עם הישראלים סוג של שותפות גורל. הם מבינים מה קרה בארץ. זאת לא הפעם הראשרנה שאני צריך להשבית את העסקים, כי יש אירוע חריג. במלחמה אנשים לא יוצאים לטיולים. אין ביקורים באתרי תיירות. אז השארתי לעובדים את כלי הרכב ואמרתי להם שאם יצליחו ליזום אירועי תיירות ולהתפרנס, מה טוב. בענף התיירות מאוד קשה והימים האלה חשובים מאוד לענף, כי אתה מתחיל לארגן את כל הקיץ, לשווק חופשות כבר מעכשיו''.
‘’מה יהיה? אני מקווה שלא נעצור. אבל שיחרור החטופים הכתיב את ההפוגה. אני כאן, לא זז מפה, כל עוד צריכים אותי. זה הכי ברור לי. הלב כאן. אני בן 49, עליתי לישראל מגאורגיה בגיל 7 חודשים, גדלתי בשכונה ד' עד שהמשפחה עברה לדרך מצדה. למדתי כאן, שירתתי כאן בצה''ל. בגאורגיה, שהיא מדינה מדהימה בכל המובנים, אני לוקח את התיירים הישראלים לסיורים ואתרים. אנשים מהופנטים מהיופי, מהטבע המקומי. גאורגיה זו מדינה של כפרים מסורתיים לצד ערים גדולות, מודרניות ותוססות. חברים באר שבעים שביקרו בגאורגיה התקשו להאמין למראה העיניים. באמת יפה. אבל עכשיו אני פה. ממתין לראות את ההתפתחויות. הלב עם המשפחות, הלב עם החיילים''.
‘’אני אב ל-4. יש לי שני ילדים כרגע שנלחמים בעזה. הלב איתם. הלב עם החיילים ועם עם ישראל''.