הנזק הכלכלי לנגב: עשרות אלפים אינם עובדים או הוצאו לחל''ת

אגף אסטרטגיה ותכנון מדיניות, משרד העבודה מפרסם היום, חמישי, הערכה של כמות האנשים שמושבתים מעבודה – בשבוע רביעי למלחמת חרבות ברזל. עם פרוץ המלחמה נערך גיוס מילואים נרחב, תושבים רבים פונו מבתיהם, מערכת החינוך הושבתה וענפי כלכלה רבים נפגעו בצורה חמורה. הנגב ספג פגיעה חמורה בנפש ובכלכלה: נרצחים ופצועים, יישובים שלמים שפונו מתושביהם וירידה חדה בהיקפי המסחר.
בין הענפים שנפגעו בצורה הקשה ביותר: תחומי התיירות, התרבות, הספורט וענף הבניין, בהם הפגיעה מגיעה לכמעט 100% וענפי השיפוצים, המכירות, המזון והמשקאות, בהם הפגיעה נאמדת בכ-50%
מהסקירה עולה, כי בשבועות שעברו מאז פרוץ המלחמה מערכת החינוך חזרה לפעילות חלקית, ופעילות המשק חזרה לשגרה חלקית, אך עדיין אנשים רבים מושבתים מעבודתם טרום המלחמה.
מתחילת המלחמה, הוצאו לחל"ת או פוטרו בישראל 46,004 עובדים ישראלים (כ-70% מהם יצאו לחל"ת). ביחס לתקופה המקבילה בשנת 2018, מדובר על תוספת של כ-150%. לבד ממי שהוצאו לחל"ת או פוטרו, עובדים רבים לא נמצאים במקום העבודה שלהם בגלל סיבות שונות. מלבד נתוני הפיטורים והוצאה לחל"ת, אין עדיין אינדיקטורים מעודכנים של שוק העבודה בתקופת המלחמה, ולכן בוצעה הערכה על כמות עובדים זו. בסה"כ, לפי הערכות משרד העבודה, כ-760 אלף איש מושבתים בשבוע זה. עשרות אלפים בעוטף עזה פונו מהיישובים. בסך הכל, על פי הנתון המעודכן, מדובר ב-127,396 שפונו מעוטף עזה וקו העימות. בתוספת העובדים שגויסו למילואים והתושבים שאינם עובדים בשל חל''ת, שמקומות העבודה שלהם באיזורי הלחימה סגורים, מדובר בפגיעה של כמעט 20% בשוק התעסוקה.
בנוסף, נגרעו משוק העבודה כ-90,000 עובדים פלסטינים, שכניסתם לא תורשה עוד ואלפי עובדים מתאילנד והפיליפינים, שעזבו את ישראל בעקבות מתקפת הטרור, בה נהרגו ונחטפו עשרות מהם על פי הערכות שונות. בממשלה מנסים להביא עובדי בניין וחקלאות מהודו ו-ויאטנם.
בין הענפים שנפגעו בצורה הקשה ביותר: תחומי התיירות, התרבות, הספורט וענף הבניין, בהם הפגיעה מגיעה לכמעט 100% וענפי השיפוצים, המכירות, המזון והמשקאות, בהם הפגיעה נאמדת בכ-50%.
לפי הדוח, בסה"כ, לאחר קיזוז חפיפות בין הקבוצות השונות, ההערכה היא כי מספר המושבתים הישראלים עומד על 774 אלף איש, שהם 18% מכוח העבודה במשק. חשוב להדגיש כי הנחה זו נכונה לעת זו, ומשתנית בהתאם למצב מערכת החינוך, היקף הרקטות באזורים הקרובים לגבול והנחיות פיקוד העורף המאפשרת פעילות כלכלית. בנוסף, ההערכה לא כוללת אנשים שמקום עבודתם לא נפגע אך הם לא עובדים מסיבות נוספות על אלה האמורות לעיל.