בלימודים, כמו בחיים, יש פערים בין פריפריה לבין מרכז

ח״כ יונה, מהמחנה הציוני, יו״ר השדולה לחיזוק החינוך הציבורי, בדיון בועדת החינוך על הפער בין סטודנטים במרכז לסטודנטים בפריפריה בתחום ההשכלה הגבוהה, שנערך היום, אמר בין היתר: ''הנתונים שהוצגו בפנינו מלמדים על היעדר שוויון הזדמנויות בחינוך בחברה הישראלית. ממצאים קשים אך לצערי לא מפתיעים. ההבטחה שהחינוך מספק מנגנון למוביליות חברתית היא הבטחה חלולה במציאות בה אנו חיים. בפועל, מערכת החינוך פועלת כדי להנציח ולחזק את הפערים החברתיים".

"המדינה צריכה לפצות ישובים מוחלשים ולנהוג במדיניות דיפרנציאלית, כזו שתבטיח את צמצום הפערים. מערכת ההשכלה הגבוהה אף היא צריכה לעשות פעולה של העדפה מתקנת, בכדי לעודד ולהנגיש את ההשכלה הגבוהה לקבוצות המוחלשות בחברה. הגשתי הצעת חוק בנושא, שתחייב את המוסדות להשכלה גבוהה להבטיח ייצוג משמעותי של קבוצות האוכלוסייה המוחלשות בפקולטות היוקרתיות בארץ".

​​​​​​​

נתונים קשים: על פערי חינוך בין עשירים לעניים

אחוז תושבי הדרום הלומדים לתואר ראשון במוסדות האקדמיים השונים נמוך משמעותית מזה של תושבי המרכז וגם נמצא בירידה, כפי שעולה מעיון נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: בשנת הלימודים 2004-5 12.2 אחוזים מהסטודנטים לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה היו מהדרום, לעומת 24.2 אחוזים מהמרכז. בשנה''ל 2009-10 אחוז הלומדים עלה ל-13.6 אחוזים, אך לאחר מכן רשם ירידה ל-13.1 אחוזים, בשנה''ל 2013-14. אחוז תושבי המרכז עולה באופן עקבי ובתקופה המקבילה עלה ל-26.1 אחוזים.

את הפערים רואים כבר בתוצאות מבחני המיצ"ב, אשר עובדו והועלו לאתר מדל''ן. המרכז צבוע בירוק, הפריפריה הדרומית (מלעט יישובים מבוססים כמו עומר, להבים או מיתר) צבועה בכתום-אדום. הצבע הירוק מסמל ציונים גבוהים במבחני המיצ''ב ואילו הכתום-אדום, ציונים נמוכים.





מהם מבחני המיצ''ב ומה חשיבותם? המיצ"ב - מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית –  הוא מערכת מדדים בית-ספריים שמטרתה לספק מידע למנהלים ולצוותים הפדגוגיים על תפקוד בתי הספר במגוון של נושאים, מסבירים באתר האינטרנט של משרד החינוך. "מודל המיצ"ב בנוי כך שהוא כולל מבחני הישגים שמשקפים את התוצרים הקוגניטיביים של הלמידה וסקרי אקלים וסביבה פדגוגית שמשקפים את ההיבטים החברתיים-רגשיים-פדגוגיים".

אתר מדל''ן, המרכז ומעבד מאגר חשוב של מדדים חברתיים וכלכליים, עיבד את נתוני המיצ''ב ברמה היישובית. בשנת 2009 באר שבע זכה בציון יחסית יפה, 47, הרבה מתחת לתל אביב למשל, שם הציון עומד, נכון ל-2015, על 69. אלה שמאז, הציון הלך וירד: 44 ב-2011, 41 ב-2013 ורק 39, בשנת 2015.

בבאר שבע מושקעים תקציבים גדולים בתחום החינוך. רק השנה, למשל, הוחלט על תוספת של 11 מילון שקלים לתחום החינוך. התקציב של עיריית באר שבע שאושר השנה, בסך 1.563 מיליארד שקלים,  הינו בעל אופי חברתי מובהק: 49% מהתקציב העירוני,  מיועד לתחומי חינוך, רווחה ושירותים חברתיים וקהילה.

פרופ' יוסי יונה הציג במהלך הדיון נתונים מתוך המחקר "סטודנטים לתואר ראשון במערכת ההשכלה הגבוהה לפי מצב חברתי כלכלי", של מחלקת המחקר בכנסת, בו נאמר בין: "ככל שהרמה החברתית-כלכלית אליה משתייך הסטודנט היא נמוכה יותר כך גדל הסיכוי שהוא ילמד באחד מתחומי מדעי הרוח – 40.1% מהסטודנטים המשתייכים לאשכולות 2-1 למדו באחד מתחומי מדעי הרוח, בהשוואה ל- 21.6% מהסטודנטים המשתייכים לאשכולות 10-9 . התחום הנלמד ביותר מבין תחומי מדעי הרוח הוא תחום החינוך וההכשרה להוראה, ובו גם הפער הגדול ביותר בין סטודנטים המשתייכים לאשכולות נמוכים לבין סטודנטים המשתייכים לאשכולות גבוהים. כך לדוגמה, 30.7% מהסטודנטים המשתייכים לאשכולות 2-1 למדו בתחום החינוך וההכשרה להוראה, בהשוואה ל- 8.8% מהסטודנטים המשתייכים לאשכולות 10-9 .

- ככל שהרמה החברתית-כלכלית אליה משתייך הסטודנט היא נמוכה יותר כך גדל הסיכוי שהוא ילמד בתחום מקצועות העזר הרפואיים – 12.1% מהסטודנטים המשתייכים לאשכולות 2-1 למדו בתחום זה, בהשוואה ל- 3.8% מהסטודנטים באשכולות 10-9 .

- ככל שהרמה החברתית-כלכלית אליה משתייך הסטודנט היא גבוהה יותר כך גדל הסיכוי שהוא ילמד בתחומי מדעי הטבע והמתמטיקה, ההנדסה והאדריכלות, החקלאות, המשפטים ומדעי החברה".

באר שבע משתייכת לדירוג הסוציו-אקונומי 5, אי שם באמצע. אלא שזהו נתון ממוצע: ישנן שכונות בבאר שבע בהן הדירוג עומד על פחות מזה. שבירת תקרת הזכוכית של צעירים רבים ביישובי הנגב,  ששבויים במעגל הקסמים של מחסור כלכלי, שפוגע בסיכויי החינוך שלהם ומאוחר יותר בחיים, בהשתלבותם ביחידות העלית של צה"ל ובהשכלה הגבוהה, הוא משימה לאומית ואולי המשימה הלאומית החשובה ביותר.