הנגב בראש שיאני האבטלה, מה עם אקדמיה?

היישובים הבדואים בנגב מוכי אבטלה. לצעירים ביישובים הלא מבוססים בנגב, דוגמת באר שבע, נתיבות, אופקים וערד, סכויים פחותים באופן משמעותי להתקבל ללימודי תואר ראשון  -  אלה שניים מהנתונים הנחשפים בדוח מרכז אדוה, הרואה אור היום. 
הנתונים הקשים האלה עומדים בסתירה גמורה עם הצהרות הממשלה אודות השקעות מסיביות בנגב והפיכת באר שבע לבירת היי טק. ההשקעות לא מחלחלות מטה. אחוזי האבטלה גבוהים, עם כל המשתמע מכך. לצעיר מאחד היישובים הלא מבוססים בנגב, סיכויים פחותים להגיע ללימודי תואר ראשון. ככל שהרמה הסוציו-אקונומית נמוכה יותר, כך פוחתים הסיכוי של צעיר ללמוד לימודים אקדמיים. 

שיעור דורשי העבודה לפי ישוב, נובמבר 2016

ערערה־בנגב: 26.0 אחוזים. כסיפה: 22.1 אחוזים.  לקיה: 18.0 אחוזים.  תל שבע: 17.8 אחוזים.  חורה: 15.2 אחוזים.  שגב שלום: 14.9 אחוזים. רהט: 14.4 אחוזים.


מצפה רמון: 9.5 אחוזים. דימונה: 9.3 אחוזים. ירוחם: 8.6 אחוזים. אופקים: 7.1 אחוזים. שדרות: 7.0 אחוזים. נתיבות: 6.4 אחוזים. באר שבע: 5.3 אחוזים. ערד: 5.2 אחוזים.

ממוצע ארצי: 5.3 אחוזים.

שיעור הסטודנטים לתואר ראשון, ביישובים נבחרים בנגב:
מיתר – 33,8%
עומר – 33,4%
באר שבע - 14,5%
ערד – 11,1%
נתיבות – 8.8%

אופקים – 8.7%

ערערה בנגב – 2.6%

תגובות: 

"המצב בחזית הכלכלית־חברתית אינו גזרה משמים", אומרים במרכז אדוה. "אפשר להעלות שכר, אפשר לצמצם את העוני. הסוכן העיקרי לצורך כך הוא המדינה. ראשית, משום שהיא עצמה המעסיק הבודד הגדול במשק ובתור שכזאת היא יכולה לשפר את שכר המועסקים על ידה — אם ישירות ואם באמצעות חברות קבלן — ובדרך זו להציב דוגמא לכלל המשק".
"שנית, משום שהמדינה היא זאת הקובעת את היקף המימון של רשת הביטחון הסוציאלי ובעקבות זאת את היקף העוני. בדרך זו יכולה המדינה לאזן את חלוקת פירות הצמיחה. אלא שבשלושת העשורים האחרונים, העקרון המנחה את המדיניות הכלכלית של ממשלות ישראל הוא דווקא צמצום מעורבותה והעצמה של המגזר העסקי. אם בעשורים הראשונים לאחר 1948 היתה המדינה השחקן הכלכלי והחברתי הראשי — פיתוח כלכלי, תעסוקה, קליטת עלייה, דיור, חינוך — הרי שבעשורים האחרונים היא מתאמצת לצמצם את פעילויותיה, לקצץ בתקציביה ולהעביר את האחריות ואת המשאבים לידי המגזר העסקי. התוצאה היא הידלדלות והצטמקות השירותים החברתיים שהמדינה מספקת: שירותי חינוך, השכלה גבוהה, בריאות, רווחה וביטחון סוציאלי. ההוצאה הממשלתית )כולל רשויות מקומיות( הכוללת ב–2014, שעמדה על A.2 תמ"ג, מציבה את ישראל ליד הממוצע, בדבוקה אחת עם ארצות במזרח אירופה וארצות בעלות מסורת של הוצאה ממשלתית נמוכה כדוגמת ניו זילנד וקנדה. יש לזכור שבארצות אלה הוצאות ביטחון נמוכות משמעותית מזו של ישראל".

​​​​​​​דינה דיין, מראשי תנועת הפריפריות, בתגובה לפרסום דוח מרכז אדווה הבוקר:  ״עשן הסיגרים היוקרתיים והעסקאות המושחתות מעלימות מעיניו של ביבי הנהנתן-מיליון משפחות רעבות. היום בו נפסיק לשבת בשקט אל מול האכזריות הכלכלית של ראש הממשלה -כשכל משפחה חמישית בישראל היא מתחת לקו העוני- קרב ובא״.