הממשלה תאשר היום סיוע עתק לבדואים בנגב: 3 מיליארדי שקלים

הממשלה תאשר היום (15.1.17) בישיבתה השבועית, החלטה על הקצאת כשלושה מיליארדי שקלים לתכנית חומש 2017-2022 לטובת המגזר הבדואי. התכנית מוגשת לממשלה על ידי שר החקלאות אורי אריאל (הבית היהודי – האיחוד הלאומי), האחראי מטעם הממשלה עם הסדרת הבדואים בדרום, ומבחינה תקציבית היא מוערכת בפי שלושה מתוכנית החומש הקודמת שהסתכמה בכמיליארד שקלים בלבד.

השר אריאל אומר כי "אסור להשלים עם המציאות הקיימת בקרב החברה הבדואית בישראל. המשך המצב יפגע במדינת ישראל, בחברה הבדואית ובעתיד הנגב. תכנית החומש החדשה, גדולה וממוקדת יותר מהתכנית הקודמת שאושרה בממשלה. השקעה במגזר הבדואי היא נכונה והיא אינטרס של מדינת ישראל ושל החברה הישראלית. כך אזרחי ישראל הבדואים יתקרבו יותר למדינת ישראל והחברה הישראלית תתקרב לחברה הבדואית."

"לצד זה", אומר השר אריאל, "יחד עם תכנית החומש והשקעה ממלכתית במגזר הבדואי נגביר את המשילות ואכיפת החוק. זה נכון עבור כלל החברה הישראלית ובעיקר למגזר הבדואי שהוא הראשון שסובל מבעיות הפשיעה והפרת החוק".

פערים בלתי נסבלים

כל הניסיונות הקודמים לנסות להסדיר את ענייניהם של הבדואים, כשלו, בהם תוכנית פראוור הגרנדיוזית, בין היתר, כי לא נעשו בשיתופם של הבדואים בנגב. חמשת היישובים העניים בישראל הם יישובים בדואים בנגב ויתר היישובים, בעיות רבות בתחום התעסוקה ובאופק התעסוקתי של התושבים. יוצאים מהכלל הם מקומות כמו פארק עידן הנגב או קומפלקס עוף-עוז. אלה שהצליחו להשתלב בתעסקוה חוללו שינוי גדול במשפחתם וביישוב. בבאר שבע, המוסדות להשכלה גבוהה קולטים, לפעמים תוך סיוע הכולל מלגות והשלמת שנות לימוד, את בני היישובים הבדואים, בדואי הנגב נקלטים לעבודה במוסדות ציבור ובעסקים לא מעטים ועם זאת, עדיין קיים קושי להתגבר על הפערים, שחלקם הגדול צריכים לבוא מהשקעה ממשלתית, בחינוך, ברפואה, בתשתיות, בבחינת הצרכים ומענה עליהם. לא אחת, השיח נעשה רק בענייני הרס מבנים בלתי חוקיים, שמצידם, נבנים כצורך להעניק קורת גג, אלא שאין ממש תוכנית התיישבות . מצב לא חדש, שלא קיבל מענה עשרות שנים. 



היישובים הבלתי מוכרים גם מפרנסים יפה כל מיני גורמים: תושביהם משלמים על מים מחיר מופקע, בהיעדר תשתיות מים. אין תשיות ביוב. לעיתים אין שירותי קבורה מוסדרים.  שלא לדבר על תשתיות תקשורת, אינטרנט  וגם לא תשתיות חשמל. בימי הקיץ החמים או בחורף, אין אפשרות להפעיל מיזוג או לצורך העניין, מקררים לשמור על טריות המזון. שלא לדבר על מקרי חירום. במקרים רבים, פצועים מפונים עצמאית עד לנקודת חבירה. למקומות רבים אין תחבורה ציבורית. הילדים עושים דרכם למוסדות החינוך ברגל, לא אחת תוך חציית כבישים הומים. בתחומי הבריאות בעיות רבות, מלידה ועד שיבה. 


חלק גדול מהכפרים הבלתי מוכרים יושבים בקרקע שלהם עשרות ומאות שנים. לראשי היישובים יש מסמכים המוכיחים בעלות על הקרקע. עם זאת, עשרות שנים לא נמצא הפתרון, או ממשלות ישראל לא בפתרון כזה. זה יצר מצבים אבסורדיים, כמו באל עראקיב, יישוב שפונה ממקומו ובתיו נהרסו, לא פחות ממאה פעמים בשלוש השנים האחרונות. 

יו"ר המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים עטיה אלאעצאם אומר בתגובה, כי התוכנית לפיתוח כלכלי מנחיתה מכה על הכפרים הבלתי מוכרים: "המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב מותחת ביקורת נוקבת על תוכנית הפיתוח הכלכלי שאישרה הבוקר הממשלה וקובעת: יש לברך על השקעה ביישובי הבדואים, אבל מובילי התוכנית מפספסים את המטרה כי הם מונחים בידי שיקולים זרים. התוכנית מתעלמת לחלוטין מהפלח העיקרי הזקוק לשירותים ציבוריים ולפיתוח כלכלי- כשבעים אלף תושבים בכפרים הבלתי מוכרים. ההחלטה להתעלם מכפרים אלו היא נדבך במתווה שמקדם השר אורי אריאל, שמטרתו עקירה של כפרינו. מתווה זה אינו מקדם פיתוח אלא מוביל לעימות. האפליה מנחיתה מכה נוספת על כפרינו".

יו"ר המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב עטייה אלאעצאם מוסיף כי: "היישובים המוכרים והבלתי מוכרים הם כלים שלובים. לא ניתן לקדם את יישובי הקבע ולהתעלם מהבלתי מוכרים. הדבר לא יתרום לצמצום פערים אלא יוביל להעמקתם ולהנצחתם. אם שואפים לפתח את היישובים הבדואים ללא שיקולים זרים, הכפרים הבלתי מוכרים נטולי התשתיות והשירותים חייבים לעמוד בראש סדר העדיפות. למשל, לא ניתן לשפר את ההישגים בכסייפה בלי להקים תשתיות חינוכיות –גנים ובתי ספר- בכפרים הבלתי מוכרים שסביבה".

"הממשלה מציגה מראית עין של מאמץ פיתוח כביר על מנת לטשטש את הפגיעה העצומה באלף משפחות הניצבות מדי שנה מול בתיהן ההרוסים, עצי הזית העקורים והכבשים המוחרמים. לפני שתבטיח שירותים ותשתיות, עליה להשקיע בהסדרה תכנונית של הבתים בכשלושים כפרים בלתי מוכרים. זאת ליבת הבעיה של הבדואים, ודווקא את הליבה הממשלה בחרה היום לעקוף".

מר אלעצאם האשים כי הממשלה מדברת על פיתוח אך מסתירה במתכוון את תכניותיה: "אורי אריאל מסתיר במגירות משרדו שתי תוכניות פיתוח אזוריות ועשר תכניות פיתוח מרחביות. כך אריאל מונע שקיפות וחוסם פיתוח. אם הממשלה רוצה פיתוח, שתפסיק להחביא את התוכניות המהותיות, שמומנו מכספי הציבור. שתפתח אותן לדיון ציבורי עם הקהילות שעבורן הוכנו".

מר אלאעצם הוסיף: "פעם אחר פעם מכריזים על תוכניות גדולות לבדואים, והן כושלות. מבקר המדינה מתח בעבר ביקורת נוקבת על תוכניות אלו, המתבצעות בלי שותפות עם הקהילות, ולכן התוצאות דלות. ההחלטה ל בדיונים על התכנית "נציגים בדואים" שייבחרו על-ידי השרים מלמדת שהממשלה מסרבת להפיק לקחים מכישלונותיה. על המדינה לנהל הידברות ישירה עם המנהיגות של הציבור הבדואי, לרבות המועצה לכפרים הבלתי מוכרים, נציגתם של כפרים אלו. היא לא רשאית לבחור שותפים להידברות, ולהתעלם מהנציגות הלגיטימית של הכפרים".

"המועצה האזורית תפנה היום לפורום הרשויות המקומיות הערביות בנגב בבקשה להודיע, כי שום שקל בתוכנית לא ישמש כאמצעי לסחיטה של שיתוף פעולה המיועד לפגיעה בכפרים הבלתי מוכרים: "לא נרשה שהשקעות אלו ילוו בלחץ למנוע מכפרים  שירותים או להסכים להקמת שכונות של עקורים מתושבי כפרינו. אנחנו מצפים מהרשויות שלנו לעמוד כחומה בצורה נגד לחצים אלו.  ולמנוע מהרשות להתיישבות הבדואים להשתמש בתקציבי הפיתוח כמנוף למלאכת ההרס".