דוח העוני של הביטוח הלאומי: כל ילד רביעי בדרום – עני
כל ילד רביעי במחוז הדרום – עני. כך עולה מדוח העוני של הביטוח הלאומי, הרואה אור הבוקר. בקרב המשפחות במחוז הדרום חלה ירידה קלה בממדי העוני, אך בקרב יחידים וילדים, נרמה עליה. הסקר אינו כולל את מצבה של האוכלוסייה במגזר הבדואי. עורכי הדוח מסבירים כי הנתונים לא קיימים עקב מיעוט תצפיות ומכיוון שעקב קשיי השבה לסקרים בקרב האוכלוסייה הבדואית מאז 2012 הלמ"ס לא כלל תוצאות לגבי קבוצה זו בסקר הוצאות משקי הבית.
אמנם בקרב משפחות חלה ירידה קלה בממדי העוני, מ-19,5 אחוזים בשנת 2014, ל-18,4 אחוזים בשנת 2015, אך בקרב ילדים במחוז הדרום חלה עליה בממדי העוני, מ-23,3 אחוזים ל-25 אחוזים. כל ילד רביעי בדרום – עני. גם בקרב יחידים חלה עליה בממדי העוני, מ-17,8 אחוזים, ל-18,5 אחוזים בדוח הנוכחי.
ישראל היא המדינה בה קיימים שיעורי העוני הגבוהים ביותר מקרב מדינות ה-OECD כאשר 19,6 אחוזים מתושביה מוגדרים עניים. שיעור העוני בישראל גבוה מזה שבתורכיה וצ'ילה, וכמעט כפול ממוצע ה-OECD.
עם זאת, מדידת הדוח היא מדידה מחמירה, מספרית, של נתונים בשטח. אין בו, למשל, התייחסות פרטנית, ממוקדת יותר, לפי ערים. אין בו מדידה של התחייבויות כספיות, במילים פשוטות – של חובות משקי הבית בעיר מסוימת. הוצאות משקי הבית הגבוהות בסעיפים כמו דיור, בין אם בשכירות או בין אם בתשלום משכנתא. אין התייחסות פרטנית, לפי ערים, למידת התחייבויותיהן של משפחות עניות לבנקים, בשל יתרות חוב (מינוס) או הלוואות שנטלו. אין זה סוד, שעל מנת לגשר על פערי הכנסות, משפחות מעוטות יכולת נאלצות ליטול הלוואות יקרות, שהריבית שלהן גבוהה ועומדת על כ-10 אחוזים. יצויין שמדד המחירים לצרכן ירד ב-12 החודשים האחרונים בשליש האחוז.
הדוח אינו משקף את הצעדים האחרונים הבאים לכאורה לשפר את מצבן של המשפחות העניות: עליית שכר המינימום ל-4,825 שקלים, תשלום מענקי עבודה להם זכאים חלק מהעובדים והעלאת קצבאות זקנה ושאירים.
גם שיעורי תעסוקה גבוהים אינם מבטיחים היחלצות מעוני: בנגב קיים שיעור גבוה של שכירים שאינו מגיע לשכר המינימום, מכל מיני סיבות. יש מי שאכן עובדים, אך מוגדרים לצורך תשלום שכרם כעובדים בחלקי משרות. יש המועסקים בחלקי משרה בלבד. יש עצמאיים שהם עוסקים זעירים, שסך הכנסתם נמוכה. בשנים האחרונות התרחבה התופעה, בענפי משק מסוימים, של העסקת עובדים על בסיס פרילאנס, כאשר המעסיק אינו מחויב לשלם להם זכויות סוציאליות, לא חלות עליו התקנות בדבר מועד תשלום והלנת שכר והתשלום נעשה ב"שוטף+".
עובדים ועניים
א', בן 42 (שמו המלא שמור במערכת), הוא עצמאי כזה: עובד בתחום המסחר, בעסק קטן בעיר העתיקה. לעיתים ההכנסה החודשית שלו נמוכה בהרבה משכר המינימום. "אני עובד ועובד קשה, מנסה ליצור לעצמי הכנסה. יש ימים שלא נכנסת פה נפש חיה ויש ימים של קצת מכירות. הבנק לא מוכן לתת אפילו מסגרת אשראי ואני מתגורר בבית הוריי, כי אם הייתי צריך לשכור דירה, פשוט לא הייתי עומד בזה. יש לי הוצאות קבועות מדי חודש – שכירות של חנות, חשמל, טלפון, אינטרנט, תשלום לביטוח הלאומי, תשלום לרואה חשבון ועוד. קשה מאוד. אני טיפוס יזמי, אני עובד, אני כל הזמן חושב על דברים חדשים, אבל המצב של העסקים בעיר על הפנים". ל-א' עוד יש עבודה. יש אחרים שהפכו להיות שקופים ממש: עוני הוא לא נושא פופולרי.
ח', בן גילו, מתקיים מקצבה, בשל בעיה רפואית. הוא מקבל מדי חודש 2,800 שקלים, שאמורים לקיים אותו חודש שלם. "החודש מתחיל ותוך כמה ימים הכסף נגמר. לא משנה כמה אני מנסה לצמצם הוצאות, הכסף לא מספיק לכלום". ח' נעזר בהוריו ולא אחת המצב מייאש. "עכשיו חורף ואני עושה חשבון אם לחמם את הבית ואז יגיע חשבון חשמל גדול או האם לקנות אוכל ואז לא יהיה לי במה לשלם חשמל. אני מוותר על המון דברים, גם דברים לא נחוצים באוכל. אוכל הרבה פסטה ואורז, אין לי לוקסוס".
בבאר שבע ישנה תופעה, מחממת את הלב אך מעידה בו בעת על כשלון המערכות: אנשים פרטיים, שנרתמים לעזור לזולתם, בין היתר דרך קבוצת הפייסבוק "באר שבע ביחד". אחרים לקחו יוזמה ומטפלים בחסרי הבית ודרי הרחוב בעיר על חשבונם. ישנם ארגונים ועמותות חסד לא מעטות בבאר שבע, רובן ככולם מדווחים על עלייה במספר הפונים לעזרה.
ראשי תנועת הפריפריות בתגובה לדו״ח העוני של הביטוח הלאומי: ״השקופים הופכים לשקופים יותר״
״יותר משני מיליון שקופים נמצאים במדינת והם לא מעניינים אף אחד בממשלת ישראל. הממשלה הנוכחית, שהתהדרה בנוצות חברתיות, נכשלה כישלון חרוץ במבחן הבסיסי ביותר. השקופים הופכים שקופים יותר, והשיא היחידי של מדינת ישראל הוא שיא העוני. השרים ״החברתיים״ דרעי, וכחלון, נבחרו בשם אותם שקופים והם אחראים ואשמים ישירים במצב. הם אלו שהתחייבו לתקן והם אלו שחייבים לתקן - כאן ועכשיו. כבר בתקציב הנוכחי חייבים לפנות מליארדים ליישום המלצות דו"ח אללוף ולתיקון עמוק של קצבאות הבושה לטובת הנכים, הקשישים, הילדים, העניים והעובדים. ובעיקר לטובת החברה הישראלית כולה, ששוקעת לאדישות ולהפקרה של אזרחיה", אומרים ראשי התנועה.




































