'יכול להתרחש פה אסון. ילד ירוץ אחרי כדור וראשו ייתקע בברזלים'

רחוב התלמוד, שכונה ד' צפון בבאר שבע. רחוב, שכמו חלקים גדולים בשכונה הותיקה, הזמן עצר בו מלכת. יש שיאמרו, שזו באר שבע האמיתית, באר שבע של הבנייה נמוכה וצפופה, שפשוט כפתה על השכנים להכיר איש את רעהו. הרשתות החברתיות היו מורכבות מאנשים אמיתיים, הרבה לפני עידן הסלולארי. רחוב התלמוד נשכח. הפרוספריטי והסייבר, שכל כך אוהבים לדבר בשבחם, לא חלחלו לכאן. בשנת 2016, אנשים עדיין חיים ברחוב הזה כמו לפני ארבעים וחמישים שנה.
בחצר של התלמוד מגרש משחקים שאמור לבייש את מי שהתקינו אותו: מגדל ברזלים, מגלשה ובקצה – מזרון ישן, שהילדים לא ינחתו על שברי זכוכיות. "כשאני רוצה לקחת את הילדים לשחק, אני צריך לנסוע עד שכונת רמות", אומר לנו תושב המקום. "זה נראה לך נורמלי?".

"לפני יומיים עלתה פה מכונית נטושה באש, אחרי שהתחננו שיבואו לפנות אותה", מספר אבי סולטן, סטודנט המתגורר ברחוב ומנסה לפעול למען תושבי המקום, כדי יזכו ביחס של כבוד אנושי. "כשבאתי לכאן, המקום היה מלא באשפה. התחלתי לפנות בעצמי – לגרוף ולשים בפח. אז אנשים קצת התעודדו והתחילו לסדר, אבל שלא תחשוב שהמצב השתפר בהרבה: יש פה דירות שהפכו למחסנים, כל אחד עושה מה שהוא רוצה. כי למי אכפת. אני מנסה לגרום לכך שמישהו יתייחס לשכונה הזו, שיטפלו קודם כל בדברים הבסיסיים, כמו מדרכות שבורות, מעקות עקורים, הרי יכול להתרחש פה אסון. ילד ירוץ אחרי כדור וראשו ייתקע בברזלים".

"מה אתם מצלמים, אין מה לצלם", צועק שכן מאחד החלונות. "כמה שלא תעשה להם פה, אנשים אוהבים לחיות בחרא. אין טעם". "בוא תראה איפה ילדי השכונה משחקים 'מחבואים'", אומר אבי סולטן. בין הקומה הראשונה של הבניין לקרקע יש רווח, מלא באשפה, שהילדים זוחלים לתוכו ולפעמים נפצעים משברי הזכוכית. "נקודות החיבור לגז חשופות, בלי מכסים, אני לא רוצה לחשוב אפילו מה עלול לקרות כאן". ההזנחה באמת זועקת לשמים. באחד הבניינים, לא הרחק מבית מדרש שהוקם במקום, כל תיבות הדואר עקורות והמרצפות במצב מסכן חיים: ילד או זקן יכולים למעוד. חדר שעוני המים מלא באשפה. שרידי הצמחייה יבשים לגמרי. מקלטים רבים אינם שמישים: הם הפכו "זולות" לעישון גראס. אף אחד לא מתרגש לא מגראס ולא מאלכוהול וגם לא טורח להחביא את הבאנגים.

אין פרנסה, אז אוספים ברזלים

באין פרנסה אחרת, שכנים רבים עורמים ברזלים וכשמצטברת כמות יפה, מוכרים אותה למחזור. אוכלוסיית המקום התבגרה מאוד. אין לה כוח פוליטי, היא לא "אלקטורט". פעם בכמה שנים, פוליטיקאים באים לכאן לסיבוב הבטחות. היות וכותב שורות אלה סוגר עוד מעט 35 שנה במקצוע ובסיקור שכונות העיר, אני יכול להעיד שלפחות 35 שנה לא נגעו בחלק הזה של באר שבע.

"אני רוצה לשנות, שיהיה לאנשים נחמד לחיות כאן", אומר אבי סולטן, שהוא אב לילדים, בדיוק כמו עמיתו למאבק, ליאור עמר, שרוצה להמשיך לגדל את ילדיו בשכונה: "אני לא צריך שהילדים שלי בגיל קטן ייחשפו לאנשים שמעשנים סמים או שותים אלכוהול, אבל זו המציאות".

מדוע דברים לא זזים?

רבות דובר על פרויקט שיקום השכונות בבאר שבע. משרד הבינוי והשיכון אפילו הודיע, לפני כמה חודשים, על שובו של הפרויקט, אשר בשנות השבעים והשמונים סייע רבות לשכונות ג' וד'.  על פי המפה באתר המשרד, שכונה ד' כלולה בו ואילו על שכונה ג' מצוין "שיקום פיזי בלבד".  משרד השיכון, מדבר גם על מימון הליך התחדשות עירונית בפריפריה מביצוע תמ"א באזורי הביקוש. חברת עמידר תהפוך לזרוע ביצועית של הממשלה. אין מועד לביצוע התוכנית הזו.  

מי שנמצאים במגע הכי הדוק עם התושבים, הם, בסופו של דבר, אנשי הרשות המקומית, אליה גם מתנקזות כל התלונות. סולטן וטרבלסי מספרים, כי הם נמצאים בשיח מול עיריית באר שבע, כדי שזו תסייע להם.

בחצר של התלמוד מגרש משחקים שאמור לבייש את מי שהתקינו אותו: מגדל ברזלים, מגלשה ובקצה – מזרון ישן, שהילדים לא ינחתו על שברי זכוכיות. "כשאני רוצה לקחת את הילדים לשחק, אני צריך לנסוע עד שכונת רמות", אומר לנו תושב המקום. "זה נראה לך נורמלי?"

מצבם אינו שונה מזה של תושבי רחוב רש"י, שאת סיפורם הבאנו לפני כשבוע. כשפנינו בעניינם, עיריית באר שבע שלחה תגובה ארוכה ומפורטת, בה התייחסה גם לשכונה ד' בפרט ובשכונות הוותיקות בכלל: "עיריית באר שבע פועלת במסגרת תכנית רב-שנתית לשיפוץ ושדרוג השכונות הוותיקות בעיר בהן שכונה ד'. מדובר במהלך שמקדמת העירייה בשנים האחרונות בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים, כחלק מתכנית רחבה להתחדשות עירונית, שדרוג ועיצוב המרחב הציבורי. התכנית כוללת משאבים ותקציבים רבים שהופנו בין היתר לטובת החלפת תשתיות מים וביוב, סלילת כבישים והחלפת מדרכות, פיתוח והקמה של פארקים ציבוריים וגינות נוי והצבת מתקני משחק וכושר לרווחת התושבים בשכונות אלו". 

דוגמה לכך הנו פרויקט אותו מקדמת העירייה בימים אלו בשיתוף משרד התחבורה לחידוש רחוב אברהם אבינו בשכונה ד' בסכום הנאמד בכ-7 מיליון שקלים. במסגרת הפרויקט מתוכננים: שבילי אופניים, חידוש מדרכות, החלפת תשתיות מים וביוב, ריבוד וקרצוף תשתית הכביש ופיתוח נופי-עצים וצמחיה.

"עיריית באר שבע פועלת במסגרת תכנית רב-שנתית לשיפוץ ושדרוג השכונות הוותיקות בעיר. מדובר במהלך שמקדמת העירייה בשנים האחרונות בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים, כחלק מתכנית רחבה להתחדשות עירונית, שדרוג ועיצוב המרחב הציבורי."

בנוסף, יצאה העירייה בתכנית תלת שנתית לחידוש ושיפוץ גני ילדים במערכת החינוך בשכונות הוותיקות. כבר בשנה הקרובה יחודשו גנים גם בשכונה ד'. החידוש כולל: שיפוץ חזיתות, הצבת מתקני משחק חדשים, התקנת הצללות, הצטיידות ושיפוץ כללי.

במקביל, מעודדת העירייה פרויקטים של פינוי בינוי ופרויקטים של מגורים בשכונות הוותיקות וכן פועלת העירייה לגיבוש תכנית לשיפוץ מבני מגורים ישנים בעיר (כולל רחוב רש"י) בשיתוף פעולה עם עמידר, דיירי הבניין וגורמים נוספים.

מיזם חשוב נוסף, בליבה של שכונה ד' הוותיקה, שמובילה העירייה בשנה האחרונה יחד עם קרן ברכה ואדריכלים מהארץ ומחו"ל הנו תכנון "פרויקט המחצבה", לחידוש המכתש בשכונה והפיכתו למוקד תיירותי, ופנאי ייחודי שיהפוך לעוגן בינלאומי.  במקביל על גבול השכונה נבנה בימים אלו פרויקט שד' רגר- פרויקט מגורים ומסחר יוקרתי .

כמו כן, לאחרונה התניעה העירייה מהלך לשיקום מרכז גילת המיתולוגי, הנמצא בלב השכונה, ראשית בשטחים הציבוריים. תחילת המהלך בעריכת בחירות לוועד הסוחרים שהסתיימו בשבוע החולף. העירייה תחל יחד עם הועד בביצוע משימות ניקיון, תחזוקה ושמירה על הסדר הציבורי".

"באשר לניקיון, בשכונה ד' כמו ביתר חלקי העיר מתבצעות באופן שוטף ולאורך כל השבוע עבודות ניקיון. לצד התקציבים הרבים המופנים לטובת ניקיון נעשית התייעלות מערכתית מתמדת וכן ננקטות פעולות אכיפה ושמירה על הסדר הציבורי במקום בשת"פ עם כל הגורמים לרבות השיטור העירוני ומשטרת ישראל.

"יודגש כי כל פנייה למוקד העירוני בנושא מקבלת את מלוא תשומת הלב ומועברת לטיפול הגורמים המקצועיים הרלוונטיים. במקביל, תפעל העירייה ללא קשר ובאופן דחוף להגברת הניקיון והתחזוקה באזור".