כך תעזרו לילדיכם לצלוח את תקופת המלחמה הקשה

ימי הלחימה המאתגרים מעלים אצל כולנו לחץ, חרדה ודאגה. גם אצל ילדינו, לעיתים, אנחנו לא מספיק ערים לאיזה תכנים ומה כמות המידע שהילדים שלנו קולטים ממה שנשמע בבית או מחוצה לו, וכיצד הם מפרשים אותו
send whatsapp messsage send FB messsage
אפרת פרץ תומר, פסיכולוגית קלינית בכירה במאוחדת מחוז דרום

איך בכל זאת נוכל לצלוח את התקופה הקשה? אפרת פרץ תומר, פסיכולוגית קלינית בכירה במאוחדת מחוז דרום מסבירה:

בימים האחרונים מדינת ישראל כולה חווה מצב חירום המעורר תחושות קשות אצל כולנו, מבוגרים וילדים כאחד. תחושות המתח, החרדה ואי הוודאות חזקות, ולעתים אנו מרגישים חסרי אונים אל מול המציאות. אולם כהורים יש לנו יכולת השפעה גדולה לפחות במקום אחד – על ילדינו. כיצד נוכל לסייע לילדינו לעבור את התקופה הזו בטוב ככל האפשר? אפרת פרץ תומר, פסיכולוגית קלינית בכירה במאוחדת מחוז דרום מסבירה:

⚫ הסבירו לילדים על המתרחש באופן מותאם גיל - ידיעה והבנה של המצב באופן מותאם גיל ומתווך תמיד עדיפה על אי ידיעה. גם כאשר המצב קשה. אין הכוונה לכך שצריך לשתף את ילדינו בפרטים אודות כל מה שמתרחש, אלא שעליהם לדעת באופן כללי מה המצב עמו אנו מתמודדים, ללא סילוף או הסתרה של העובדות הכלליות. גם אם המצב קשה ואנו חשים שהידיעה תכביד על הילד, עלינו לזכור כי אי הידיעה עלולה לייצר דמיונות ומחשבות שגרועות אפילו מהמציאות. לכן, חשוב לתווך לילדים את המתרחש, ללא פרטים ספציפיים או קשים לעיכול ומתוך שיקול דעת מה נחוץ להם לדעת, בהתאם לגיל הילד וליכולת ההבנה שלו.

⚫ יש להקטין ככל האפשר חשיפה לחדשות בכל סוגי המדיה - ילדים בוגרים יותר ובני נוער, שחשופים לאורך היום לרשתות חברתיות כמו וואטסאפ, אינסטגרם, וטיקטוק צורכים מידע שעלול להיות קשה מאוד כולל סרטונים ותמונות שהם "פייק", ואין להם את יכולת לסנן ולהבין מה אמיתי ומה מזויף. על כן, חשוב להיות בשיח פתוח ומאפשר עם הילדים על הדברים שהם רואים ובמידת האפשר למנוע גישה לאתרים אלו או להמעיט את הגישה כמה שיותר. גם חשיפה של ההורים למדיה עשויה "לזלוג" אל הילדים ולהעביר אליהם מידע שאין להם יכולת לעבד ולהבין. ומלבד זאת, ילדים שרואים את הוריהם "דבוקים" למדיות השונות, מבינים שמתרחש משהו מעורר חרדה ויחפשו גם הם גישה למקורות מידע אלו. על כן, מומלץ מאוד להקטין גם צריכת חדשות של ההורים, ובמיוחד באמצעי מדיה שגם הילדים חשופים אליהם כמו טלוויזיה או רדיו.

⚫ אל תבטלו תחושות גם אם הן קשות - אמירות כמו "הכל בסדר" או "לא קרה כלום" מגבירות את הפער בין התחושה של הילד לבין המציאות המשוקפת לו, ולכן מעוררות חוסר ביטחון וחוסר מסוגלות. חשוב לתמלל את הרגש ולתת תקווה לעתיד. "אני רואה שאתה לחוץ,  נשמור על עצמנו יחד ונתגבר על זה".

⚫ חשוב לזכור שילדים מחוברים מאוד להוריהם ומהם לומדים את העולם. לכן, הם רגישים למצבם הרגשי של ההורים, סקרנים ומחפשים רמזים, ברורים יותר או פחות, שיסייעו להם להבין מהו המצב מולו הם עומדים. הורים רבים חווים תחושות של מתח וחרדה בעוצמות משתנות. לעתים מנסים הורים להסתיר תחושות אלו מילדיהם, והורים אחרים חווים הצפה ואינם מצליחים להסתירה. אך עלינו להיות מודעים לכך שגם הסתרה וגם הצפה עלולים לייצר אצל הילדים תחושת חוסר ודאות, חוסר ביטחון ולהעצים את החרדה. זאת, כיוון שגם אם נדמה לנו שאנו מסתירים את המתח, הילדים, כאמור, מרגישים אותו.

כיצד נתמודד עם תחושות חזקות אלו באופן שיכול לסייע לנו להשרות ביטחון ותחושת אמון אצל ילדינו?

⚫  כמובן שחרדה של ההורה משפיעה גם על ילדיו, לכן, ננסה לשמור על ויסות ולהמעיט בביטויי חרדה ומתח ליד הילדים. כדי לשמור על ילדינו חשוב שנדאג לעצמנו ונטפל בעצמנו כדי להצליח להיות יותר רגועים ומווסתים. יחד עם זאת, בתקופה כזו לא תמיד נצליח. אם קורה שהילדים רואים וחווים אותנו מתוחים, עצובים או חרדים, ננסה להסביר את המצב הרגשי שלנו, לתת הסבר מותאם גיל לסיבה, ולסיים בביטוי של תקווה או הרגעה. לדוגמה "אבא מתוח בגלל המצב במדינה והיה לו קשה לרגע, אבל הוא עוד מעט יתגבר ונחשוב ביחד מה יכול לעזור לנו בזמנים מתוחים כאלה". כך, נשמור על האמון של הילדים שלנו בנו בכך שלא נסתיר את מצבנו, אך גם נשדר יכולת התמודדות עם המצב.

בנוסף, כדי לסייע לנו ולילדינו להתמודד עם המצב באופן הטוב ביותר, כדאי לשמור על כמה עקרונות חשובים:

⚫ שמירה על שגרה - אחד הדברים המערערים בתקופות חירום הוא אובדן השגרה. הילדים בבית, ומרבית ההורים שוהים איתם. השגרה היא עוגן למציאות הרגילה שלנו ולתחושת הביטחון, ולכן חשוב לייצר שגרה גם אם היא שונה מהשגרה הרגילה שלנו. למשל – שמירה על שעות השינה ועל הרגלים של התארגנות בבוקר, שמירה על ארוחות מסודרות וכדומה. ניתן גם ליצור שגרה ביתית שכוללת לימודים או משחק משותף.

⚫ תחושת מסוגלות ויכולת היא גורם חוסן חשוב - ננסה לעודד את ילדינו להיות עסוקים בפעילויות בעלות משמעות ותרומה לעצמם, לבית, לבני המשפחה או לחברה, החל מנדיבות כלפי אח, סיוע בעבודות הבית, התקדמות בלימודים וכלה באיסוף תרומות או כתיבת מכתבים או ציורים לאנשים קרובים או רחוקים סבא וסבתא, חיילים, מפונים מעוטף עזה.

⚫ חום, קרבה וסבלנות  - חשוב לזכור שילדינו זקוקים לנו ואנחנו זקוקים להם. תקופות של מתח מייצרות גם חוסר סבלנות וכעס. ננסה להגיב בסבלנות ובחמלה, גם כלפי הילדים וגם כלפי עצמנו. ונקפיד עוד יותר על הבעת חום וקרבה כלפי ילדינו. הדבר מעורר בהם וגם בנו, תחושות של ביטחון ומעלה את יכולת ההתמודדות עם אתגרים. פעילות משפחתית נעימה תסייע להם להרגיש שיש להם עוגן ותשפר את מצב הרוח.

ולסיום, חשוב לזכור כי התנהגויות המבטאות חרדה, קשיי פרידה וירידה מסוימת בעצמאות הם תגובה נורמאלית למצב החירום. ילדינו זקוקים לנו יותר בימים אלו ומראים זאת.

כיצד ניתן להתמודד עם ביטויים של חרדה ומתח אצל ילדינו?

⚫ ננהג בתגובות כאלו בסבלנות ולא נדחק בילדים להתמודדויות שמעוררות אצלם חרדה רבה- רגרסיה מסוימת בהתנהגות היא צפויה ואם אינה מפריעה באופן משמעותי לתפקוד הילד או ההורה ניתן לאפשר אותה, תוך כדי תמלול הרגש, הדגשה שמדובר בתהליך זמני וציפייה לחזרה לתפקוד מלא. לדוגמה, "אתה צריך אותי לידך עכשיו כי אתה מפחד. בקרוב המצב יירגע קצת ותחזור להיות עצמאי."

⚫ נעזור לילדים למצוא דרכי התמודדות ודברים שעשויים לעודד אותם ולהשרות ביטחון - זו יכולה להיות בובה, שיר מחזק, משפט המבטא חוסן או משחק שמסייע בהרגעה. חשוב שכל ילד ימצא את הדברים שמסייעים לו באופן אישי.

⚫ נפרוק אנרגיה בצורת פעילות גופנית מאורגנת -  מתח מצטבר בגוף וניתן לשחרור דרך הגוף. עבור ילדים הרגילים להיות פעילים, שהייה ממושכת במקום סגור שלא ניתן לפרוק בו אנרגיה מעוררת מתח בפני עצמה. משחקים של קפיצות, ריקוד, או כל פעילות גופנית המתאפשרת במקום בטוח, היא הזדמנות טובה לפריקת מתח, עבור הילדים וההורים כאחד.

⚫ במקרים של בהלה או מתח רב למשל בזמן אזעקה, דרך ההרגעה המומלצת ביותר היא דרך קרקוע – החזרה של תשומת הלב לכאן ולעכשיו. ניתן לבקש מהילדים למנות דברים שהם רואים לפי צבע למשל 3 שלושה פריטים כחולים, שלושה פריטים אדומים. ניתן לשבת על כיסא או על הרצפה ולמקד את תשומת הלב בתחושה של הקרקע מתחת לרגליים או מגע הגוף עם הכיסא. גם מגע גופני, במידה והילד מעוניין בו, יכול לסייע בקרקוע.

התקופה האחרונה היא תקופה מרובת אתגרים שלא ידענו כמותם, אך גם בתקופות כאלו אנו יכולים לגלות בעצמנו משאבים וגורמי חוסן, על מנת לשמור על עצמנו ועל ילדינו. יחד עם זאת, אם אנו שמים לב לתגובות חריגות בעוצמתן או שמתמשכות לזמן רב ואינן מאפשרות תפקוד, יש לשקול פניה לסיוע מקצוע, ניתן ליצור קשר גם במוקד תמיכה נפשית הזמין בכל קופת חולים. במאוחדת מוקד הסיוע הנפשי פועל 24/7 ומאויש על ידי עובדים סוציאליים ופסיכולוגים, בטלפון- 3833*.

כתבות נוספות למקרה שפספסת...