הצעת חוק להקמת שדה תעופה בזיכיון פרטי בנגב, גורמי המקצוע וההסתדרות מתנגדים

ועדת הכלכלה של הכנסת החלה היום (ראשון) להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שדות תעופה בזיכיון, שנועדה להסדיר לראשונה בישראל הקמה והפעלה של שדות תעופה אזרחיים באמצעות גופים פרטיים שיקבלו זיכיון מהמדינה.
מבחינת הדרום, אחת הסוגיות המרכזיות היא האפשרות להקמת שדה תעופה משלים באזור צקלג, כאחת משתי החלופות שקבעה הממשלה לצד רמת דוד בצפון. לפי גורמי האוצר, השדה המשלים אמור לאפשר קיבולת של כ-10 מיליון נוסעים, ולהקל על העומס הצפוי בנתב"ג בשנים הקרובות.

ח"כ שלום דנינו, שמילא את מקומו של יו"ר הוועדה, אמר בדיון כי יש חשיבות גדולה לקידום שדות התעופה המשלימים, וכי מדובר בצורך חיוני שאין עליו מחלוקת. עם זאת, הוא הדגיש כי אין לחסום את האפשרות שרשות שדות התעופה תוכל להתמודד במכרז. דנינו העלה גם את סוגיית העובדים ואמר כי יש להבטיח שכר ראוי, לצד הסדרה של נושאי התעבורה האווירית.

רפרנט תחבורה באגף התקציבים במשרד האוצר, דניאל שוורץ, הזהיר בדיון מפני משבר תעופתי אם ישראל לא תקדם במהירות שדה תעופה משלים. 'החוק נכתב בשיתוף פעולה מלא עם משרד התחבורה ורת"א. הציבור אולי לא מרגיש את זה ביום יום, אך המצב קשה מאוד. נתב"ג יגיע למיצוי הקיבולת שלו בשנת 2034 ואנחנו כבר באיחור', אמר שוורץ. לדבריו, 'ככל שלא נתקדם עם השדה המשלים, ענף התעופה ייקלע למחסור חמור בהיצע, והמשמעות היא עלייה מהירה במחירי הכרטיסים וגידול של אלפי שקלים במחיר של כל חופשה משפחתית'.

שוורץ ציין כי הממשלה קבעה שני מיקומים אופציונליים לשדה המשלים - רמת דוד בצפון וצקלג בדרום. לדבריו, שילוב המגזר הפרטי בהקמה ובהפעלה של שדות תעופה יביא להתייעלות ולתחרות, שעשויה להשפיע גם על המחירים בנתב"ג. 'לרש"ת יש אתגר עצום לפתח את נתב"ג ולהביא אותו ל-40 מיליון נוסעים, ובהרחבה הזו היא צריכה להתמקד. את השדות האחרים צריכים להקים מפעילים פרטיים, כמקובל בעולם. אי אפשר לפרסם מכרז ללא החוק, ולכן כל עיכוב בחקיקה מעכב ישירות את הפרויקט', אמר.

משנה סמנכ"ל לתעופה בחברת נתיבי ישראל, יעקב יופה, אמר בדיון כי החברה מקדמת את שני האתרים בהתאם להנחיות משרד התחבורה, וכי העבודה על חלופת צקלג החלה לפני כחודש וחצי.
'בהיבט המקצועי אנחנו מתקדמים, אך תלויים לחלוטין בחוק הזה כדי שלא ניתקע עם מכרז מוכן שאי אפשר להפיץ', אמר יופה.
נציג משרד התחבורה, עופר אלישר, תמך בדברים והוסיף כי לפי התוכנית האסטרטגית לשנת 2050, הביקושים מחייבים הקמה של שני שדות תעופה נוספים בישראל.

מנגד, ברשות שדות התעופה הביעו התנגדות לנוסח הנוכחי של החוק. נציג רש"ת, עו"ד פסח ברנד, טען כי הדיון אינו בשל וכי לא התקיים טיפול מספק בסוגיות מהותיות מול הרשות.
'הדיון אינו בשל. אצה הדרך לאוצר לקדם את החוק, אבל איתנו לא ישבו לטפל בשורה של סוגיות מהותיות, ולא נכון לעשות זאת על שולחן הוועדה', אמר ברנד.
סמנכ"ל המבצעים של רש"ת, אסף בן מיכאל, האחראי על ניהול התעבורה האווירית בישראל, הזהיר כי הנוסח הנוכחי אינו מאפשר יציאה מהירה למכרז.
'אם מישהו חושב שהנוסח הנוכחי יאפשר להוציא מכרז מהיר - הוא טועה. שדה תעופה בונים מהשמיים לרצפה, ולא הפוך', אמר.
לדבריו, 'מי שינהל את התעבורה האווירית בכל שדה שלא יוקם זו רש"ת, ומדובר במצב שבו ננהל תעבורה עבור שדות שמתחרים בנו. הסוגיה הזו והפערים המקצועיים לא מוסדרים בחוק, ואני לא רואה מי שיקנה מסמכי מכרז כשיש דברים מהותיים לא מוסדרים בחוק הזה'.
נציגת משרד התחבורה, סיגלית ברקאי, השיבה כי התקיימו בעבר שיחות עם רש"ת וכי המשרד ימשיך לדון עמה בנושא התעבורה האווירית. נציג האוצר שוורץ התחייב לנסות לקבוע פגישת תיאום עוד לפני הדיון הבא בוועדה.

במהלך הדיון עלו גם הסתייגויות מצד ההסתדרות. נציג ההסתדרות, אורי מתוקי, הביע התנגדות עקרונית למהלך ההפרטה וטען כי לאחר אירועי אוקטובר 2023, אין למהר להעביר תשתיות חיוניות לידיים פרטיות.
'ישראל היא מדינת אי התלויה בתשתיות התעופה שלה באופן דרמטי, וראינו שבכל סבב לחימה החברות הזרות נעלמות', אמר מתוקי. לדבריו, 'רש"ת עובדת מצוין ואין סיבה להעביר את הניהול לגוף שמונע מאינטרס של רווח פרטי. אנחנו חוששים לפגיעה במעמד העובדים ובתנאי שכרם'.
יו"ר אגודת התעופה הכללית, אורי אביב, דרש כי החוק יכלול גם הגנה על תשתיות התעופה הקלה, הכשרת טייסים ושדות המשמשים למצבי חירום. הוא הזכיר כי השדה בהרצליה צפוי להיסגר בפברואר 2027, והזהיר מפני סגירת שדות תעופה לטובת נדל"ן.
בתום הדיון אמר ח"כ דנינו כי הוועדה תמשיך לדון בהצעת החוק, במטרה למצוא את האיזונים הנכונים בין הדחיפות הלאומית לקידום שדות תעופה משלימים, לבין שמירה על זכויות העובדים, בטיחות התעופה והניהול המקצועי של המרחב האווירי.