דימונה במרכז השיח הלאומי: העיר שמבקשת להשפיע על עתיד האנרגיה בישראל

דימונה ממשיכה למצב את עצמה כשחקנית רלוונטית בשיח הלאומי על עתיד האנרגיה בישראל. השבוע התקיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב כנס ״אנרגיה, סביבה ורגולציה - המעבר למשק אנרגיה בר-קיימא בישראל״, ביוזמת המחלקה לניהול ומדיניות ציבורית בפקולטה לניהול, ובו נפגשו אנשי אקדמיה, רגולטורים, יזמים, חוקרים ונציגי רשויות מקומיות כדי לדון באתגרים ובהזדמנויות של משק האנרגיה בשנים הקרובות. הכנס נערך ב-2 ביוני 2026 באולם הסנאט באוניברסיטה. 

העובדה שדימונה הייתה חלק מהדיון הזה איננה מקרית. בעיר כבר קיימת תוכנית אסטרטגית עירונית למעבר לאנרגיה מקיימת עד שנת 2030, שגובשה בעקבות זכייה של העירייה בקול קורא של משרד האנרגיה במסגרת תוכנית ״המאיץ״. התוכנית נועדה להנחות את פעולות העירייה בנכסיה ובשטחי הציבור, ובמקביל לעודד מעבר לשימוש נרחב יותר באנרגיה מתחדשת, ובעיקר באנרגיה סולארית, גם במגזר הפרטי. 

את עיריית דימונה ייצג בכנס סגן וממלא מקום ראש העיר, יהודה בצלאל, שמכהן גם כמחזיק תיק ההנדסה בעירייה. בצלאל הציג את תחום האנרגיה לא רק כנושא טכנולוגי או סביבתי, אלא כאתגר לאומי שמחייב הסתכלות מערכתית, תכנון ארוך טווח ויכולת לחבר בין מדיניות, רגולציה ויישום בשטח. באתר העירייה יהודה בצלאל מופיע כמ״מ ראש העיר, מחזיק תיק ההנדסה, וגם כאיש קשר מרכזי במערך ההנדסה העירוני.

המסר של דימונה בכנס השתלב היטב במגמה שהעיר מנסה לבנות כבר כמה שנים. בפרוטוקולים של מועצת העיר הוזכרו בשנים האחרונות מונחים כמו מימן ירוק, אנרגיה סולארית, סוללות, רכבים חשמליים וטכנולוגיות אנרגיה מתקדמות, כחלק מהשאיפה למנף את יתרונות האזור ולהכניס את דימונה למגרש של החדשנות האנרגטית. בדיוני מועצה משנת 2022 הודגש הרצון לקדם באזור מיזמי חלוץ בתחומים הללו, בין היתר סביב פארק תעשיות רותם ומוקדי פיתוח נוספים באזור. 

את הכנס הנחה מתן שטרית, דוקטורנט בפקולטה לניהול באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ועובד החברה הכלכלית לפיתוח דימונה, שחיבר לאורך היום בין הזווית האקדמית, הזווית היישומית והזווית המוניציפלית. גם הפרט הזה משמעותי: הוא משקף את סוג הקשרים שדימונה מנסה לבנות - בין אקדמיה, רשויות מקומיות וכלים ביצועיים בשטח. זה בדיוק החיבור שנדרש כאשר מדברים על משק אנרגיה בר-קיימא, שלא יכול להתבסס רק על חזון או רק על רגולציה, אלא צריך לעבור דרך פרויקטים, תכנון, מימון, תשתיות וביצוע. את הצורך הזה חידדו גם תיאורי הכנס של אוניברסיטת בן-גוריון, שהעמידו במרכז את המעבר המעשי למשק אנרגיה בר-קיימא בישראל.