על רקע המתיחות מול אירן: מבקר המדינה קובע כי הממשלה וצה''ל כשלו בפינוי התושבים במלחמה (תיעוד)

דוח חריף של משרד מבקר המדינה בראשות מתניהו אנגלמן קובע כי מדינת ישראל כשלה באופן מהותי בהיערכות ובניהול פינוי האוכלוסייה במהלך מלחמת חרבות ברזל, והותירה עשרות אלפי תושבים ללא מענה מסודר, תיאום בין משרדי הממשלה ותשתיות קליטה בסיסיות.
על פי הדוח, בשלושת החודשים הראשונים למלחמה פונו והתפנו מבתיהם כ-210 אלף בני אדם מהדרום והצפון, כאשר בדרום בלבד פוזרו 142,294 מפונים מתושבי אשקלון, שדרות, המועצה האזורית אשכול והמועצה האזורית חוף אשקלון - למאות מתקני אירוח ברחבי הארץ, ללא תכנון מוקדם וללא שמירה על רצף קהילתי.

יישובים בלי תוכניות פינוי - והמציאות קרסה

הדוח חושף כי למדינה לא היו תוכניות אופרטיביות מוסכמות לפינוי אוכלוסייה - לא לפינוי עצמי, לא לשהייה ממושכת מחוץ לבית ולא לפינוי ערים שלמות.

במועצה האזורית אשכול הוכנה תוכנית פינוי רק ל-11 יישובים סמוכי גדר, בעוד של-21 יישובים נוספים שמרוחקים יותר מארבעה קילומטרים מהגבול לא הוכנה כלל תוכנית פינוי.

גם בערים כמו אופקים ואשקלון לא נכללה היערכות לפינוי מחוץ לתחום העיר, ובשדרות הייתה רק תוכנית קצרה ומוגבלת.

הרשויות לא ידעו היכן התושבים שלהן

במהלך החודשים הראשונים למלחמה לא פעלה מערכת סדורה לניהול נתוני המפונים. רק בינואר 2024 קיבלו הרשויות גישה למערכת הממשלתית 'יחד' - וגם בה הנתונים היו חלקיים ולא מעודכנים.

לעיריית שדרות ולמועצה האזורית חוף אשקלון לא היה מידע מלא על מיקומי המפונים, ולא נוהל קשר שיטתי איתם. בעיר שדרות אף לא נאסף מידע על תושבים שנותרו בעיר מרצונם.

חמישה שקלים ליום למפונה - עומס כבד על הרשויות הקולטות

קליטת המפונים בוצעה בעיקר דרך בתי מלון, ללא תיאום מוקדם עם הרשויות המקומיות שקלטו את התושבים. משרד הפנים העמיד לרשויות סיוע של 5 שקלים ליום למפונה בלבד - סכום שהמבקר קובע שאינו משקף אפילו חלק קטן מההוצאות הנדרשות לרווחה, חינוך, בריאות ולוגיסטיקה.

זינוק במצוקה: חרדה, עומסי רווחה ופערי חינוך

במועצה האזורית אשכול נוספו למחלקות הרווחה מאות משפחות של הרוגים, חטופים, פצועים ויתומים - אך רק 23% מהתקנים שאושרו אוישו בפועל.

בשדרות נרשם:

גידול של 100% במספר המטופלים עם מוגבלויות זינוק חריג של 335% במספר האזרחים הוותיקים הזקוקים לסיוע בתחום החינוך, בין 20% ל-30% מבני הנוער משדרות שפונו לאילת לא קיבלו מענה חינוכי סדיר, ובנובמבר 2023 היה פער של 47% בין נתוני העירייה לנתוני משרד החינוך לגבי מספר התלמידים המפונים.

עדויות קשות מהשטח: 'אין מדינה, אנחנו לבד'

מפונים סיפרו למבקר על חרדה מתמשכת, ילדים שפחדו לצאת מהחדרים והורים שחוששים לשלוח למסגרות חינוך. בחלק מהמקומות אף דווח על ניסיונות אובדנות.
אחד המפונים מקיבוץ בארי אמר:
'אם לא היו תרומות היינו קורסים. אין מדינה, המדינה לא קיימת'.
אחרים תיארו תחושת השפלה:
'אני כבר לא מרגישה במלון, אני מרגישה במחנה פליטים'.

המבקר: ללמוד את הכשלים ולהיערך מיד לאירוע הבא

אנגלמן קובע כי הפינוי בדרום בוצע ברובו על ידי הרשויות המקומיות בכוחות עצמן, ללא תוכנית ממשלתית מוסדרת, וללא קביעת יעדי קליטה או תקציבים מספקים.

לדבריו:
'מדינת ישראל חייבת להיערך למצבים של פינוי עשרות אלפי אזרחים. יש להבטיח תקציבים מיידיים, גמישות ניהולית וכוח אדם מקצועי לרשויות הקולטות'. הנתונים והממצאים מבוססים על דוח מבקר המדינה בנושא פינוי האוכלוסייה מהעוטף והדרום במהלך המלחמה.