פסיקה חריגה: צוואה שהפלתה אחים מהדרום בוטלה לאחר שהתברר שהאב היה דמנטי
פסק דין חריג וטעון שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב הפך החלטה קודמת של בית המשפט לענייני משפחה, וביטל צוואה מפלה שהורישה את כל רכושו של מושבניק לבן אחד בלבד. זאת, לאחר שנקבע כי בעת החתימה על הצוואה סבל המנוח ממחלת אלצהיימר מתקדמת ולא היה כשיר להבין את משמעות מעשיו.
במרכז הפרשה עומד סכסוך ירושה קשה בין אחים תושסי הדרום, שפרץ לאחר פטירת אביהם בשנת 2019. האב, שעמד במשך עשרות שנים בראש משק משפחתי במושב, חתם בדצמבר 2014 על צוואה שבה הוריש את כל רכושו, כולל המשק, לבן אחד בלבד, תוך הדרת יתר ילדיו.
האחים שנושלו מהירושה טענו כי בעת החתימה על הצוואה אביהם כבר היה שקוע בעומק מחלת האלצהיימר, סבל מבלבול חמור, ירידה בזיכרון ופגיעה קשה בהתמצאות. מנגד, הבן היורש טען כי אביו היה צלול לחלוטין וכשיר לערוך צוואה.
אלא שבמהלך ההליך נחשפה סתירה מהותית: אותו בן יורש פנה חודשים ספורים לאחר חתימת הצוואה למוסד לביטוח לאומי, ובמסמכים שהגיש תיאר את אביו כאדם שאינו מזהה אנשים, הולך לאיבוד וזקוק להשגחה מלאה. באחד הדוחות אף צוין כי האב לא זיהה את בנו וסבר שהוא יו"ר ועד המושב.
בית המשפט לענייני משפחה מינה פסיכיאטר מטעמו, שקבע כי בסבירות של 55 עד 65 אחוזים המנוח לא היה כשיר לערוך צוואה כבר במועד החתימה. למרות זאת, בית המשפט בחר שלא לאמץ את חוות הדעת ואישר את הצוואה, בהסתמך על עדויות שכנים ובני משפחה שטענו כי המנוח הביע רצון להוריש את המשק לבן שטיפל בו.
האחים ערערו על ההחלטה באמצעות עורך הדין אבי גפן. בערעור הוצגו המסמכים מהביטוח הלאומי, חוות הדעת הרפואיות ותיעוד של בדיקות גריאטריות שבוצעו זמן קצר לאחר החתימה על הצוואה, והצביעו על ירידה קוגניטיבית חמורה.

הרכב השופטים גרשון גונטובניק, עינת רביד ונפתלי שילה קיבל את הערעור בדעת רוב. השופטים רביד ושילה קבעו כי יש לייחס משקל מכריע למסמכים שנערכו בזמן אמת בידי גורמים מקצועיים, ולא לעדויות סובייקטיביות של בני משפחה.
השופט שילה קבע כי לא ניתן לסטות מחוות דעת של מומחה שמונה על ידי בית המשפט, אלא מטעמים חריגים וכבדי משקל. עוד הדגיש כי אדם שאינו מזהה את סביבתו, מתקשה להתמצא בביתו ואינו מזהה את בנו, אינו יכול להיחשב כמי שמבין את טיבה של צוואה ואת השלכותיה.
נקודה מכרעת נוספת בפסק הדין נגעה לעיקרון ההשתק השיפוטי. בית המשפט קבע כי אין לאפשר לבן לטעון טענות סותרות בפני רשויות שונות. מי שטען בפני הביטוח הלאומי שאביו דמנטי ואינו אחראי למעשיו לצורך קבלת גמלת סיעוד, מושתק מלטעון בפני בית המשפט שאותו אב היה כשיר לערוך צוואה מורכבת.
בסופו של דבר הורה בית המשפט על ביטול הצוואה והשבת חלוקת העיזבון למסלול של ירושה על פי דין, כך שהרכוש יחולק בין כלל היורשים בהתאם לחוק.
עו"ד אבי גפן, שייצג את המערערים, מסר כי מדובר בפסק דין תקדימי המחזק את עקרון ההשתק השיפוטי גם כלפי רשויות המדינה, וקובע גבולות ברורים בין שימוש בטענות לצרכים כלכליים לבין הכרעה שיפוטית גורלית בדיני ירושה.



































