מאחורי החומות של כלא דקל: 'מי שיוצא מכאן חוזר לקהילה עם גבולות וכלים'

סמוך לבאר שבע, לצד כביש מספר 40, פועל בית הסוהר דקל. אלפי נהגים חולפים לידו מדי יום, אך מאחורי החומות מתקיימת שגרה אינטנסיבית של ביטחון, סדר ושיקום, שמטרתה אחת – לשמור על ביטחון הציבור, בתוך המתקן ומחוצה לו.
בראש המערכת הזו עומדת גונדר-משנה שחר ריימונד, מפקדת בית הסוהר דקל, בעלת 24 שנות שירות בשירות בתי הסוהר.
'זה בית סוהר עם קצב גבוה', היא אומרת. 'מאסרים קצרים, תחלופה גדולה של אסירים, והרבה מאוד אחריות – כלפי הסגל, כלפי האסירים וכלפי הציבור שבחוץ'.

בשירות בתי הסוהר מדברים בשנים האחרונות על משילות כליאתית, מושג מרכזי במדיניות נציב שב'ס, רב-גונדר קובי יעקובי. עבור ריימונד, זו לא סיסמה אלא שיטת עבודה.
'משילות זה קודם כל סדר ברור', היא מסבירה. 'האסיר צריך להבין שיש כללים ויש גבולות. מי שלא עומד בהם – יש לזה השלכות. זה הבסיס לביטחון'.
בית הסוהר דקל הוא מתקן ברמת ביטחון בינונית, הכולל אגפים מגוונים, אגפי מתחילים, מחלקות טיפוליות ואגפי שיקום.
'לא כל אגף מתנהל אותו דבר', אומרת ריימונד, 'אבל הקו ברור והכללים אחידים לכולם'.

השגרה בדקל רחוקה מלהיות שגרתית.
'יכול להיות יום שמתחיל באירוע מבצעי או חיפוש, ומסתיים בפעילות טיפולית או ביום משפחות', היא מתארת. 'המעברים האלה דורשים מאיתנו גם נחישות וגם רגישות'.
מי שנמצאים בקו הראשון הם לוחמי ולוחמות הכליאה.
'הסגל כאן צריך לדעת להיות חד וברור מצד אחד, ולהבין בני אדם מהצד השני. זו עבודה מורכבת ולא פשוטה'.
דקל קולט בעיקר אסירים למאסרים קצרים, לעיתים של שבועות ולעיתים של חודשים. 'זה פרק זמן קצר', מודה ריימונד, 'אבל גם בזמן כזה אפשר להציב גבולות, לייצר שגרה ולעורר חשיבה אחרת'.
במתקן פועלות תכניות חינוך ותעסוקה בהיקף רחב. למעלה מ-100 אסירים מועסקים מדי יום במרכז התעסוקה, לצד פעילות חינוכית וטיפולית בתוך האגפים.
'אסיר שמועסק ולוקח אחריות, זה משפיע עליו גם אחרי השחרור', היא מדגישה.

כשנשאלת ריימונד מהו האתגר המרכזי בניהול בית הסוהר, התשובה חד-משמעית:
'הסגל. בלי סגל חזק אין משילות, אין ביטחון ואין שיקום. החובה שלנו היא לחזק את האנשים, לתת להם גב ולהיות שם בשבילם'.
עם כניסתה לתפקיד הציבה לעצמה שלושה יעדים מרכזיים: חיזוק המענה המקצועי לאוכלוסיות השונות, שיפור תנאי השירות והעבודה של הסגל, וחיזוק תחושת השייכות והמוגנות.
'זה מתחיל מדוגמה אישית. מפקד צריך להיות בשטח ולהכיר את האנשים'.
לדבריה, העשייה בדקל נוגעת ישירות גם לתושבים שמחוץ לחומות.
'בסוף, מי שיוצא מכאן חוזר לקהילה. אם הוא יוצא עם גבולות וכלים – זה אינטרס של כולנו. הביטחון לא נגמר בשער בית הסוהר'.
לקראת שנת 2026 ממשיך בית הסוהר דקל בתהליכי בינוי, חיזוק מענים מבצעיים וטיפוליים והשקעה בסגל.
'יש עוד הרבה עבודה', מסכמת ריימונד, 'אבל עם קו ברור וגיבוי פיקודי אפשר להתמודד גם עם אתגרים מורכבים'.