קרן השתלמות רגילה גם למורים: מה היתרונות?
בין מגוון מכשירי החיסכון ארוך הטווח בזמינים לציבור בישראל, בולטות באיכותן קרנות ההשתלמות – שמציעות תנאי הפקדה ומשיכה נוחים והטבות מס שונות. בימינו, כל אדם בגיר בישראל יכול לחסוך בקרן השתלמות, שכירים מקבלים את האפשרות כהטבה מצד המעסיק, ועצמאים יכולים לפתוח חיסכון בקרנות השתלמות עבור עצמם. ואולם קיימות גם קרנות השתלמות סקטוריאליות, שפתוחות רק לעובדים בתחומים ספציפיים.
כזו היא קרן השתלמות למורים, הפתוחה להצטרפות של עובדי הוראה בלבד – כאלה קיימות שלוש, קרן השתלמות למורים ולגננות, קרן השתלמות למורים העל יסודיים וקרן השתלמות למורים על תיכוניים, סמינרים ומפקחים. כל תעשיית קרנות ההשתלמות נולדה למעשה במקור כחיסכון שנועד עבור עובדי ועובדות הוראה, וכספים שנחסכים בקרנות אלו משמשים למימון השתלמויות מקצועיות עבור אותם העובדים. כך היה הדבר גם כשנפתחו קרנות השתלמות סקטוריאליות נוספות לאחר מכן, למגזרי תעסוקה שונים.
ואולם כיום, החיסכון בקרן השתלמות מתאפשר כאמור לכלל העובדים במשק. לפיכך, גם עובדי ועובדות מערכת החינוך יכולים לפתוח קרן השתלמות שאינה קרן השתלמות למורים וגננות, ובאופן פוטנציאלי ליהנות מתנאים טובים יותר – ולכל הפחות, תנאים שונים – ביחס לקרן הסקטוריאלית. לכן, בבואם לעשות בדיקת קרן השתלמות, על עובדי ההוראה לשקול את השוני בין שני סוגי הקרנות, ולבחור היכן לחסוך את כספם (או לשלב בין שתי האפשרויות, בכך ניגע בהמשך). לשם כך נעמוד על ההבדלים בין הקרנות.
מה ההבדלים בין קרן השתלמות רגילה לקרן השתלמות לעובדי הוראה
ייעוד הכסף – החיסכון בקרנות ההשתלמות למורים מיועד למימון שנת השבתון לה הם זכאים מדי שש שנים, במידה וייבחרו לצאת אליה. קרנות ההשתלמות הכלליות מיועדות לכל מטרה שבה ייבחר החוסך. ההבדל העיקרי עבור המורים נעוץ בכך שבעוד דרך קרן ההשתלמות הסקטוריאלית מותר לעבוד רק שליש משרה במהלך שנת השבתון, משיכת הכספים עבור שנת שבתון מקרן כללית רגילה אינה מותנית בהיקף העבודה באותה השנה (שכן משיכה לאחר 6 שנים אפשרית בפטור ממס לכל מטרה).
הפקדות – מבנה ההפקדות שונה בין שני סוגי הקרנות. בקרנות לעובדי הוראה בלבד, ההפקדות הן 8.4% מהשכר מטעם המעסיק, ו-4.2% מהשכר מטעם העובד, ומסתכמות ב-12.6% מהשכר. בקרנות ההשתלמות הפתוחות לכלל הציבור, שיעור ההפרשה נמוך יותר – 10% - והיא מורכבת מ-7.5% הפרשה מטעם המעסיק ו-2.5% הפרשה מטעם העובד. הפקדה בשיעור גבוה יותר תגדיל את החיסכון לאורך זמן.
מסלולי השקעה – קרנות ההשתלמות הרגילות מציעות לציבור מגוון רחב של מסלולי השקעה שונים, שנבדלים בסוג הנכסים הכלולים בהם ורמת הסיכון: מסלול כללי, מנייתי, אג"ח, שקלי, פאסיבי הלכתי ועוד מגוון תמהילים שונים של נכסים. בקרנות ההשתלמות לעובדי ההוראה קיימים פחות מסלולים לבחירה, והמעבר בין מסלולים בהן מורכב יותר.
תמריצים – בתנאים מסוימים, מורים זכאים לתמריצים דרך קרן ההשתלמות. בין היתר ניתן למנות מימון כל ההפקדות לקרן המיוחדת (גם של חלק העובד), פטור מתשלום מס הכנסה על חלק מההפקדות (למתגוררים באזורי עדיפות לאומית), קידום ותק, השתתפות של 75% בהוצאות שכר לימוד ללימודים אקדמיים לקראת תארים בישראל ועוד. מסיבה זו, בחירה בקרן השתלמות רגילה יכולה להיות בעייתית עבורם – כי פירושה אבדן התמריץ.
תשואות – באופן היסטורי, קרנות ההשתלמות לעובדי הוראה לקחו פחות סיכונים בהשקעות כספים לעומת קרנות עצמאיות ולכן גם הציגו תשואה נמוכה יותר. ההבדל משמעותי במיוחד כשבוחנים תשואות לפי מסלולים, למשל עם תשואות גבוהות במיוחד שנרשמו במסלולים המנייתיים בקרנות הפתוחות לכלל הציבור ב-5 השנים שהסתיימו בדצמבר 2022. באתר גמל נט של משרד האוצר תוכלו לבחון את התשואה שהציגו קרנות ההשתלמות במסלולים השונים ובטווחי זמן שונים, לרבות קרנות עובדי הוראה, ולהשוות בניהן.
דמי ניהול – כאן יש לקרנות הסקטוריאליות יתרון, שעשוי לפצות במידה מסוימת על התשואות הנמוכות יחסית. דמי הניהול בקרנות המיועדות לעובדי ההוראה דמי הניהול נמוכים באופן משמעותי. כך לדוגמה, בקרן ההשתלמות במסלול הכללי למורים וגננות, שיעור דמי הניהול הממוצע הוא 0.14%. לשם השוואה, ממוצע דמי הניהול בקרנות ההשתלמות הכלליות במסלול הכללי הוא כ-0.7%.
משיכה – קרן השתלמות כללית מאפשרת משיכה של הכספים מהחיסכון בפטור ממס בשני מקרים: לאחר 3 שנים במידה והכספים מיועדים להכשרה מקצועית מסוגים שונים; או לאחר 6 שנים, ללא תנאי מקדים. בקרנות ההשתלמות למורים הכסף משתחרר לאחר 6 שנים למטרות השתלמות בלבד. ובמידה ועובד ההוראה מחליט למשוך את הכסף למטרה אחרת, הוא עלול להיאלץ לשלם "קנס" בדמות מחיקת הפרשות המעסיק מהמשיכה: הוא יקבל רק 89% מהפקדות המעסיק (לא מחיקה מלאה). עם זאת, ישנם תנאים שאם יעמוד בהם, הוא יכול לקבל את מלוא הסכום. לכן, לפני משיכה כדאי לפנות לקרן ולבדוק את העמידה בתנאים.
האם אפשר גם וגם?
מכיוון שלא קיימת הגבלה על מספר קרנות ההשתלמות שכל עובד מחזיק במקביל (אלא רק הגבלה על גובה הטבות המס), גם מורים יכולים לפתוח קרן השתלמות מקבילה. כך, גם עובד הוראה שנפתח עבורו חיסכון בקרן הסקטוריאלית, יכול לפתוח חיסכון בקרן רגילה. בעזרת תכנון נכון – בעדיפות עם התייעצות מול איש מקצוע בעל רישיון – מצב כזה יכול לאפשר לעובד ליהנות מכל העולמות, ולנצל את סוגי ההטבות השונים שמציעות הקרנות. כך למשל, ניתן לפתוח קרן מיוחדת למורים, ולאחר שמשלימים את ההפקדות לתקופה המזכה בשנת שבתון ויציאה להשתלמות, לפתוח בנוסף קרן רגילה.
לסיכום
פתיחת קרן השתלמות ייעודית לעובדי הוראה אפשרית עבור מורים ביסודי ובעל יסודי, גננות בגן רשמי או ציבורי, מנהלי ומנהלות מוסדות חינוך; המועסקים בשליש משרה או יותר; והינם בני 55 ומטה. אם אתם עומדים בתנאים לפתיחת קרן השתלמות לעובדי הוראה, תוכלו לשקול את האפשרויות שלכם לאור ההבדלים שצוינו בכתבה.
*אין לראות באמור לעיל תחליף לייעוץ ו/או שיווק פנסיוני אישי ו/או ייעוץ מס המותאם לצרכי הלקוח
הצטרפו אל קבוצת הווצאפ וקבלו עדכונים שוטפים: להצטרפות הקליקו כאן
ניתן לדווח על חדשות אל העורך האחראי דני בלר בטלפון 052-2394026
או במייל [email protected]
על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ‘’חדשות באר שבע והנגב 24/7" מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתם בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]
עקבו אחרינו: וואטסאפ • טוויטר • טלגרם • פייסבוק • טיקטוק • גוגל • אינסטגרם •
