''אני שואף לעיר עם 100 אלף תושבים!''
השנה האחרונה, למרות הקורונה, עשתה טוב לבני ביטון, ראש עיריית דימונה: הוא זכה באות בן גוריון מטעם אב"ג על תרומתו לדימונה ולנגב, והעיר דימונה זכתה החודש בפרס חינוך ארצי זו הפעם השלישית בעשור האחרון.
כשמונה שנים וקצת אחרי שנכנס לתפקידו, כאשר בתוכן ארבע מערכות בחירות ארציות, מערכת בחירות אחת מקומית, מבצע צוק איתן, קורונה אחת מבהילה ומבצע "שומר החומות" בעזה, ראש העיר דימונה, בני ביטון, לא עוצר, גם לא מאט, את העשייה שלו בעיר דימונה. ואם היה מדובר רק בדימונה, ניחא. אבל ביטון הוא רוח תזזית גם בתפקידיו האחרים כגון: יו"ר הרשות לפיתוח הנגב, יו"ר אשכול נגב מזרחי, יו"ר פורום ערי הפיתוח במרכז השלטון המקומי שם הוא משמש סגן היו"ר ואפילו דירקטוריון וחבר הנהלה בגופים ומוסדות אחרים כמו מפעל הפיס וכדומה. ובכולם הוא מטביע חותם. ועל כך הוא זכה להוקרה שרק מעטים הפוליטיקאים בדרום זוכים לה: אות בן גוריון מטעם אוניברסיטת הנגב יחד עם ד"ר טל זקס ממודרנה, ד"ר יונס אבו רביע ושאל ענקים.
את תוצאות ההשקעה שלו רואים בכל פינה בעיר, בשכונות החדשות, הקניון העתידי, האגם היפהפה והאמפיתיאטרון שבפארק בן־גוריון.
מאז נכנס לתפקידו לפני כשמונה שנים, עת נבחר לראשונה לראשות העירייה, העיר מתחדשת ומתפתחת בקצב מסחרר ורחוקה היום שנות אור מתדמית עיירת הפיתוח מוכת האבטלה שדבקה בה שנים ארוכות. היום דימונה היא עיר גאה המחזיקה לא בכדי בתואר בירת הנגב המזרחי. את המהפך הזה אפשר לזקוף לזכות ביטון. "לא הכרתי את דימונה", אומר חבר הכנסת והשר לשעבר, אבי דיכטר שביקר וסייר בעיר לפני כחודשיים.
"חלה מהפכה בדימונה", מצהיר ביטון (61) בגאווה, "המהפכה החלה לפני כשמונה שנים כשאמרתי שאני מתמקד בנושא הכספי של דימונה".
כמו ראשי עיריות אחרים בדרום, הבין גם ביטון שהמפתח להצלחה טמון בתקציבים ובהכנסות. "אמרתי לעצמי שאם לא אסדר את הנושא הכספי, אז כל מה שאני חולם למען העיר הזאת ולפיתוח שלה יהיה לשווא", הוא מסביר ומוסיף: " לדוגמא, מערכת החינוך שלנו הייתה תמיד טובה, אבל כעת כמעט בכל בתי הספר שלנו 92 אחוז מהתלמידים זכאים לתעודת בגרות, כ-50 אחוז מתקציב העירייה הולך לחינוך, השקעה כוללת של כ-40 אלף שקל פר תלמיד. לעניות דעתי אנחנו במקום טוב למעלה, וההשקעה הניבה לנו תוצאות".
דימונה, למי שאינו יודע, היא העיר היחידה במדינת ישראל שזכתה שלוש פעמים בפרס חינוך ארצי בעשור האחרון, כאשר הפרס השלישי ניתן לה ממש החודש במעמד שרי החינוך היוצא והנכנס.
דימונה הצליחה להגדיל את ההכנסות ואת התקציב שלה בזכות שינויים בחלוקת הגבולות שהניבו לעיר הכנסה שנתית מארנונה של 48 מיליון שקל, כמעט מחצית מסכום זה מתקבל מהקריה למחקר גרעיני (קמ"ג).
תוסיפו לכך למעלה מ-1 מיליארד שקל שהתקבלו בשמונה השנים האחרונות ממקורות ממשלתיים בעקבות הסכם הגג, ותבינו את גודל המהפך שביטון מדבר עליו בהתלהבות סוחפת.
"לאחר שהיה לי הכסף, התמקדתי בשלושה דברים", ממשיך ביטון, "ראשית, כל נושא התעסוקה. כשנכנסתי לתפקיד היו 16 אחוזי אבטלה ולא הוקם בעשור מפעל אחד. בתוך חמש שנים הוקמו מפעלים חדשים ושודרגו מפעלים ישנים, דבר שיצר למעלה מאלף מקומות תעסוקה נוספים, הורדתי את רמת האבטלה מ־16 לכ-שישה אחוזים". מובן שנתונים אלה מתייחסים למצב שהיה טרום פרוץ משבר הקורונה.
התחום השני שביטון התמקד בו הוא הבנייה והפיתוח. "לתנופת והיקף הבנייה בדימונה בשמונה השנים האחרונות לא היה תקדים מיום היווסדה של העיר. הלכתי להסכם גג ששינה את פני העיר; אמרו לי שאני מטורף, אבל חתמתי על הסכם של 30 אלף יחידות דיור. זה סיכון גדול מאוד".
התחום השלישי הוא התרבות והחינוך הבלתי פורמלי. "כשנכנסתי לתפקידי כראש עירייה, תקציב התרבות והספורט בדימונה היה מיליון שקל. היום אנחנו משקיעים 12 מיליון שקל, שלא לדבר על השקעה של מאות מיליונים בבניית אולמות ספורט, בניית קאנטרי קלאב, אגם חדש ומגרשי כדורגל. חיי התרבות בעיר הזאת השתנו מקצה לקצה". עם השנים והניסיון הפך ביטון לאחד מראשי העיריות החזקים בנגב.
מה מניע אותך?
''שלא יחשבו שבאתי והמצאתי את הגלגל בדימונה, אני חושב שגם קודמיי עשו עבודה טובה במסגרת האילוצים שהיו אז.
ביטון מאמין בתחרות בריאה בין הרשויות בנגב, ורוצה שעירו תהפוך לעיר שוקקת חיים שתמשוך אליה צעירים ותוביל את ההתחדשות הטכנולוגית בעיר. "
יש יריבות בין הרשויות בנגב?
''להפך, יש פרגון. חשוב שבאר־שבע תהיה חזקה, זה משרה על דימונה, ירוחם, ערד. אני מפרגן לרוביק דנילוביץ, אבל גם חשוב שדימונה תהיה חזקה. אם דימונה כבירת הנגב המזרחי תהיה חזקה, זה ישרה על כולם. אנחנו נותנים שירותים לכולם. המגזר הבדואי הוא שלנו ואנחנו נותנים שירותים לכולם. אנחנו צריכים גם לדאוג לחברה הבדואית. אני מחזיק גם בתפקידים בשלטון המקומי, אבל התפקיד הכי חשוב הוא ראש עיריית דימונה".
ביטון מקורב מאוד לראש הממשלה היוצא בנימין נתניהו, מה שהעניק לו גישה חופשת אליו. גם השרים חברים שלו. " אין בעיה של כסף במדינת ישראל, הבעיה היא שראשי עיריות צריכים לדעת איך להביא את הכסף וצריכים לדעת איך להשקיע את הכסף.
העבודה באה לפעמים על חשבון דברים אחרים?
''אני אוהב את זה. אני מתעורר בכל יום בשעה שש וחצי בבוקר ואני מסיים את יום העבודה שלי ב־12 בלילה. אמרו לי 'אתה מטורף', אבל זה רק עד שישי־שבת כי אני שומר שבת''.
מה אומרים בבית על העבודה התובענית שלך?
''זה המקום לומר תודה לאשתי היקרה אורית. לא סתם אומרים 'אישה בונה ואישה הורסת', ולולא אורית והילדים שלי, שאת כולם החזרתי לדימונה, לא הייתי מצליח''.
מה השאיפות שלך?
''אני חותר להגדיל את האוכלוסייה של דימונה ל־100 אלף תושבים. עוד שאיפה היא הקמת הרכבת המהירה שתיסע במהירות 250 ק"מ לשעה, השאיפה שלי היא לחבר את מרכז הארץ ולעשות מהפכה תחבורתית, להקים מרכז עסקים כמו שיש ברעננה - למעלה יהיה בית מלון של חמישה כוכבים ולמטה 250 דירות לסטודנטים. וכמובן הקמת שדה תעופה בנבטים, שדה תעופה בינלאומי ישנה את דימונה, את פני הנגב, וישרת את כל מדינת ישראל''.
על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ''ברנז'ה NEWS'' מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתים בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]