דרמה בעולם הכשרות: צהר קיבלה רישיון, מנכ''ל משרד הדתות הכריז שהוא מבוטל

עימות חריף וחריג פרץ היום סביב מערך הכשרות בישראל: מנכ״ל הרבנות הראשית והממונה על אסדרת הכשרות, יהודה כהן, העניק לחברת ״צהר פיקוח מזון בע״מ״ רישיון לפעול כגוף נותן כשרות ארצי. זמן קצר לאחר מכן הודיע מנכ״ל המשרד לשירותי דת, יהודה אבידן, כי מבחינתו ההחלטה מבוטלת.

״ארגון צהר לא יכול להעניק כשרות. ההחלטה מבחינתי מבוטלת״, מסר אבידן בתגובה למהלך.

על פי הרישיון שניתן לצהר ונחתם ב-30 ביוני 2026, החברה הוסמכה להשתמש בכינוי ״גוף נותן כשרות״ ולהעניק תעודות הכשר לכלל עסקי המזון, בכפוף להוראות החוק ולתבחינים שקבעה מועצת הרבנות הראשית. תוקף הרישיון נקבע עד 30 ביוני 2029.

מדובר ברישיון ראשון מסוגו שניתן לגוף כשרות פרטי במסגרת הרפורמה שנחקקה בשנת 2021. האישור הוענק לאחר שצהר עמדה בתבחינים שנקבעו בחוק ולאחר מאבק משפטי ממושך מול המדינה והרבנות הראשית. 

בג״ץ חייב את הרבנות להכריע

המהלך מגיע בעקבות פסק דין של בג״ץ מנובמבר 2025. בית המשפט קיבל את עתירת צהר והורה לרבנות הראשית לבחון האם הארגון עומד באמות המידה הקבועות בחוק, ואם כן להעניק לו רישיון.

השופטים מתחו ביקורת על כך שהמדינה והרבנות נמנעו במשך תקופה ארוכה מלהכריע בבקשה, בעוד שהטענה המרכזית שהוצגה הייתה כי הממשלה מתכוונת לשנות את החוק ולבטל את הרפורמה. בג״ץ קבע כי כל עוד החוק הקיים לא שונה, על הרשויות לפעול לפיו ולהכריע בבקשת צהר. 

בעקבות ההליך המשפטי נאלצה הרבנות לפרסם מבחנים להכרה בגופים פרטיים כנותני כשרות. לאחר בדיקת בקשת צהר נקבע כי החברה עומדת בתנאים, והרישיון נחתם על ידי מנכ״ל הרבנות הראשית.

״ההחלטה מבחינתי מבוטלת״

אלא שהאישור הרשמי לא סיים את המאבק. תגובתו של מנכ״ל המשרד לשירותי דת מציבה כעת סימן שאלה כבד סביב יישום הרישיון בפועל.

הצהרתו של אבידן אינה כשלעצמה מסמך משפטי שמבטל את הרישיון, ולא ברור בשלב זה האם בכוונת המשרד לפנות לערכאות, להורות על בדיקה משפטית או לדרוש ממועצת הרבנות הראשית להתכנס ולדון בהחלטה.

לפי הפרסומים, גורמים במועצת הרבנות טוענים כי מנכ״ל הרבנות לא היה מוסמך להעניק את הרישיון ללא החלטת המועצה. מנגד, הרישיון שהוצג חתום על ידי יהודה כהן בתפקידו כמנכ״ל הרבנות הראשית וכממונה על אסדרת הכשרות, ומציין במפורש כי צהר עמדה בתנאים הקבועים בחוק. 

נכון לעכשיו נוצר מצב יוצא דופן: מצד אחד קיים רישיון רשמי שניתן מכוח החוק ונחתם עד שנת 2029, ומצד שני מנכ״ל המשרד הממשלתי האחראי על שירותי הדת מצהיר בפומבי כי מבחינתו ההחלטה מבוטלת.

בכנסת מקדמים את ביטול הרפורמה

ברקע העימות, הקואליציה ממשיכה לקדם תיקון לחוק איסור הונאה בכשרות, שמטרתו לבטל את ההסדר המאפשר לגופים פרטיים להעניק תעודות כשרות ולהחזיר את הסמכות הבלעדית לרבנות הראשית ולרבנים המקומיים.

ועדת הכנסת כבר החלה להכין את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית. אלא שכל עוד החוק החדש לא אושר סופית, החוק שנחקק במסגרת רפורמת הכשרות עדיין עומד בתוקף. 

זה היה גם המסר של בג״ץ: כוונה עתידית לשנות חוק אינה מאפשרת לרשות מנהלית להתעלם מהחוק הקיים.

אם הכנסת תשלים את ביטול הרפורמה, ייתכן שגם הרישיון שניתן לצהר יאבד את הבסיס החוקי שלו או שיוגבל במסגרת הוראות מעבר. עד אז, המחלוקת צפויה לעבור לזירה המשפטית והציבורית.

מה המשמעות לבתי העסק?

אם הרישיון יישאר בתוקף, צהר תוכל להעניק תעודות כשרות רשמיות לבתי אוכל, מסעדות, בתי מלון, מפעלים ועסקים נוספים ברחבי הארץ, ולא רק להפעיל מערך פיקוח פרטי או להציג אישור שאינו תעודת כשרות רשמית.

המהלך עשוי לפתוח לראשונה תחרות ישירה מול מערכי הכשרות המקומיים של הרבנות ולהעניק לבעלי עסקים אפשרות לבחור בין גופי כשרות מורשים.

עם זאת, בעקבות הצהרת אבידן וההתנגדות בתוך מועצת הרבנות, בעלי עסקים המעוניינים לעבור לכשרות צהר עשויים להמתין להבהרה משפטית רשמית לפני שיקבלו החלטה.

צהר מצדה ניהלה במשך שנים מערך פיקוח כשרות, אך עד היום לא הורשתה להציג את עצמה כגוף שמעניק תעודת כשרות רשמית מכוח חוק איסור הונאה בכשרות. הרישיון החדש נועד לשנות בדיוק את המצב הזה.

קרב שצפוי להגיע שוב לבית המשפט

העימות בין מנכ״ל הרבנות הראשית לבין מנכ״ל המשרד לשירותי דת אינו רק ויכוח מקצועי. הוא משקף מאבק רחב על עתיד מערך הכשרות בישראל ועל השאלה האם הרבנות תשמור על בלעדיות מלאה, או שגופים נוספים יוכלו לפעול תחת פיקוח ותבחינים ארציים.

בשלב זה הרישיון שניתן לצהר קיים ותקף על פניו עד 2029. הצהרת אבידן עשויה להוביל לבדיקה משפטית דחופה, לדיון במועצת הרבנות או לעתירה נוספת לבג״ץ.

עד שתתקבל החלטה מוסמכת אחרת, הקרב על תוקף הרישיון רחוק מסיום.