'עבורי לא עבר אפילו יום אחד': הורי נרצחי הנובה חוזרים יחד למקום שבו איבדו את ילדיהם

ביום ה-1,000 למלחמה, שמונה זוגות הורים שאיבדו את ילדיהם בטבח בפסטיבל נובה יחזרו יחד למתחם הפסטיבל, לכפר עזה ולבתי העלמין
שיתוף בווטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר שיתוף באימייל הדפסת כתבה
מתחם פסטיבל נובה ביום הזיכרון לציון 1000 ימים למלחמה ולנרצחי 7 באוקטובר צילום: משפחה אחת

ביום ה-1,000 למלחמה, שמונה זוגות הורים שאיבדו את ילדיהם בטבח בפסטיבל נובה חוזרים יחד למקומות שבהם השתנו חייהם. עבור רוב הישראלים מדובר בציון דרך נוסף מאז 7 באוקטובר, אך עבור ההורים מדובר ביום נוסף במסע האובדן, שאין לו קו סיום.

ההורים יחזרו יחד למתחם פסטיבל נובה, לכפר עזה ולבתי העלמין שבהם קבורים ילדיהם. הם אינם עושים זאת כיחידים, אלא כקבוצה של הורים שכולים שמצאו זה בזה משענת, ובחרו לציין את היום הטעון דווקא במקומות שבהם הכאב נוכח יותר מכל.

לבקשת ההורים, היום ייפתח בבית אחת המשפחות. משם תמשיך הקבוצה לכפר עזה, למתחם פסטיבל נובה, ולאחר מכן תפקוד את קבריהם של שמונת הילדים. בכל אחד מהקברים יעצרו ההורים, יאמרו כמה מילים על בנם או בתם, ויתר חברי הקבוצה ילוו אותם לאורך הדרך. את היום יסיימו ההורים בשיחת עיבוד וסיכום משותפת.

עבור ההורים, החזרה למתחם נובה ולבתי העלמין ביום ה-1,000 אינה רק חזרה פיזית למקום. היא דרך לציין יחד את הזמן שחלף, את הכאב שנותר, ואת העובדה שגם אחרי אלף ימים, האובדן ממשיך להיות נוכח בכל רגע. זו אינה הפעם הראשונה שחלקם חוזרים למתחם מאז שאיבדו את ילדיהם, אך זו הפעם הראשונה שהם עושים זאת יחד, ביום שמסמל עבורם גם את המרחק הבלתי נתפס מאותו בוקר וגם את הקרבה הבלתי פוסקת לילדיהם.

רוזה וסילקובסקי, אמה של ד'ר ליליה גורביץ וסילקובסקי, מסרה: '1,000 ימים של ריקנות מוחלטת ומהדהדת, ושל כאב שאי אפשר להשתיק. זה הזמן שחלף מאותו בוקר נורא, שבו העולם התחלק לנצח ל'לפני' ו'אחרי'. באותו יום היו אמורות להיות מוזיקה, חופש, זריחה ושמחה, אבל עבור רבים מדי הכול נעצר. לא משנה כמה ימים יעברו, אלף, אלפיים או נצח שלם, הפצע הזה לא יגליד, והזיכרון של לילי ושל כל מי שנשאר שם לעולם לא ידהה. עבור העולם עברו 1,000 ימים. עבורי לא עבר אפילו יום אחד בלי זיכרון ובלי כאב. זה דבר שהזמן לעולם לא יוכל לקחת'.

הקבוצה נוצרה לפני מספר חודשים במסגרת ליווי של עמותת 'משפחה אחת' להורים שכולים שאיבדו את ילדיהם בטבח בפסטיבל נובה. מאז, ההורים ממשיכים להיפגש אחת לחודש בליווי המנחה הטיפולי מתן פושניק וצוות העמותה, לשיח, תמיכה הדדית ועיבוד האובדן.

הקשר שנוצר בין ההורים הפך עבורם למרחב של הבנה עמוקה, שבו אין צורך להסביר את הכאב. עבורם, עצם השהות יחד, לצד מי שחווים אובדן דומה, מאפשרת תמיכה שאינה דורשת מילים רבות.

משה סוויל, מנכ'ל עמותת 'משפחה אחת', מסר: 'יום ה-1,000 למלחמה מציף עבור משפחות רבות בישראל את עומק האובדן ואת הדרך הארוכה שהן נושאות מאז 7 באוקטובר ובמהלך המלחמה. עבור הורים שכולים, הזמן אינו מרפא את הכאב, אלא משנה את האופן שבו לומדים לחיות לצדו. החזרה של ההורים שאיבדו את ילדיהם בנובה למתחם הפסטיבל, לכפר עזה ולקברי ילדיהם היא רגע קשה ומטלטל. העובדה שהם בוחרים לעשות זאת יחד מלמדת על הכוח שיש לקבוצה, לקשר אנושי ולליווי מתמשך. בעמותת 'משפחה אחת' נמשיך להיות עבור המשפחות בית, קהילה ומשענת, בקצב שלהן וברגעים שבהם הן זקוקות לנו'.

עמותת 'משפחה אחת' היא הארגון הלאומי למשפחות שכולות ופצועים בישראל. העמותה הוקמה לפני 25 שנים ומלווה משפחות שכולות, נפגעי טרור ופעולות איבה באמצעות מעטפת הכוללת תמיכה רגשית, טיפול פרטני וקבוצתי, חוסן נפשי, סדנאות ותמיכה כלכלית.

מאז 7 באוקטובר פועלת העמותה להרחיב את המענים למשפחות שנפגעו, לצד ליווי אישי מתמשך. מייסדת העמותה, שנטל בלזברג, זכתה בפרס ישראל על מפעל חיים, כהוקרה על פועלה למען משפחות שכולות, נפגעי טרור ופעולות איבה בישראל.

קראו עוד באותו נושא:
ממחר, ציון 1,000 ימים ל-7 באוקטובר: חסימות כבישים, מחאות וטקסים מדרום ועד מרכז